איזנקוט בוחן ממשלה עם רע"ם ויהדות התורה

תרחיש קואליציוני דרמטי עולה על שולחנו של גדי איזנקוט: ממשלה בת 63 חברי כנסת שתישען על מפלגות רע"מ ויהדות התורה, בין אם בתוך הקואליציה ובין אם מבחוץ. זהו, לפי הערכות פוליטיות שהתפרסמו בסוף השבוע, התרחיש ה"ריאלי" ביותר שעומד בפני יו"ר מפלגת ישר, לאחר ספירת הקולות בבחירות 2026.

הפרשן הפוליטי מיכאל שמש פרסם ניתוח חד שבו הוא מתאר את המתווה האפשרי. "הממשלה הכי 'ריאלית' של איזנקוט היא ממשלת 63 שתישען על מפלגות רע"מ ויהדות התורה", כתב שמש. לדבריו, המתווה "ידרוש חוק גיוס ואי אלו תקציבים לחברה הערבית והחרדית".

אלא שהמחיר הפוליטי של התרחיש הזה עצום, ולא ברור כלל אם הוא בר מימוש. שמש עצמו לא חוסך בביקורת על ההיתכנות שלו: "זה כמובן תרחיש קצת קלוש. וידרוש מליברמן ובנט ללכת לפילאטיס" - רמז שקוף לכך ששני הפוליטיקאים יצטרכו לעבור כפיפות אידאולוגית חריגה כדי לאפשר את המהלך.

מי שמחזק את הסברה שהתרחיש לא לגמרי דמיוני הוא יו"ר רע"ם, מנסור עבאס. לדבריו, הסיכוי להקמת ממשלה בהשתתפות מפלגתו אכן קלוש, אבל יש נתיב שעשוי להוביל לכך. עבאס הציב שני תנאים: ראשית, שכל השחקנים הפוליטיים יהיו נחושים לפעול יחד כדי להחליף את ראש הממשלה נתניהו, ושנית, שיגלו "יצירתיות וגמישות" במגעים ביניהם.

בשורה מפתיעה במיוחד, עבאס איתת כי תנאי הסף שהציב איזנקוט לא יהוו מכשול להצטרפות רע"ם לממשלה. איזנקוט, יש לציין, הצהיר בעבר שיפעל להרכיב רוב ציוני דווקא באמצעות תנאי סף קשיחים: חוק גיוס או שירות לאומי לכולם, הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אימוץ ערכי מגילת העצמאות, והכרה בחמאס כארגון טרור שיש להשמיד.

מהעבר השני של המשוואה, אביגדור ליברמן שבר שתיקה וקבע חד משמעית שהמפלגה שלו לא תשב בממשלה עם רע"ם או עם הרשימה המשותפת. "מי שרוצה להישען על תומכי טרור שיבושם לו, ישראל ביתנו לא תהיה שם", כתב ליברמן ברשתות החברתיות. יחד עם זאת, ליברמן גם הבהיר בעבר שלא יישב עם נתניהו או עם החרדים, מה שמותיר את כיוון המהלך שלו עמום לחלוטין.

Avigdor Lieberman (July 2010) croppedצילום: אביגדור ליברמן

בסביבתו של איזנקוט דוחים מכל וכל את האפשרות שמישהו אחר יעמוד בראש הממשלה החדשה, אם זו אכן תקום. "אין כל שאלה מי צריך להוביל, איזנקוט הוא זה שיעמוד בראשה", נמסר מהמחנה. לדבריהם, המטרה הנוכחית היא לקחת את הקלפים הפוליטיים הקשים שהתקבלו בבחירות ולנסות לממש מהם ממשלה, גם אם הדרך עוד ארוכה.

הדיווחים על מגעים אפשריים מול יהדות התורה כבר עוררו ביקורת חריפה. הפרשן עמית סגל הגדיר את הצעדים כ"תרגיל מתוחכם של החרדים לבניית לגיטימציה", ברמז לכך שהמפלגות החרדיות עשויות לנצל את המגעים כדי לשפר את מעמדן הציבורי בלי כוונה אמיתית להצטרף לממשלה כזו.

במקביל, נתניהו לא יושב בחיבוק ידיים. ראש הממשלה מגבש תוכנית פעולה שמטרתה להפעיל לחץ על מה שמכונה בקרבו "חוליות חלשות" בגוש השינוי, בין אם באמצעות הרשתות החברתיות ובין אם על ידי מקורבים. בגוש השינוי לא פוסלים אפשרות שבקרוב ייראו גם הפגנות, כאשר נתניהו צפוי להמשיך ולערער על לגיטימיות תוצאות הבחירות.

בשלב זה, גוש השינוי מרכז את מאמציו בניסיון להתכנס מאחורי מועמד מוסכם לתפקיד יו"ר הכנסת, צעד שנחשב כמעט בלתי הפיך ועשוי לקבוע את כיוון המשא ומתן הקואליציוני כולו. עד אז, כל התרחישים, כולל זה של איזנקוט, נותרים בגדר השערות פוליטיות בלבד.