בהרב-מיארה דורשת מבגץ לפסול את מינוי גופמן לראש המוסד

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבית המשפט העליון את עמדתה הרשמית בעתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, וקבעה בצורה חד-משמעית: יש לפסול את המינוי. לפי העמדה, גופמן ביצע פגם נורמטיבי חמור בטוהר המידות שפוסל אותו מלכהן בתפקיד הרגיש ביותר בקהילת המודיעין.

Roman Gofman, 2017צילום: רומן גופמן

הרגע המביך ביותר שהתרחש בדיוני הוועדה המייעצת למינויים בכירים נחשף השבוע לציבור הרחב: השופט בדימוס אשר גרוניס, יו"ר הוועדה, הורה לעצור את ההקלטה ואז פנה אל ראש המוסד המיועד, האלוף רומן גופמן, ושאל אותו אם דמות בינלאומית מוכרת היא סוכן מוסד. גופמן הובך, שתק ולא ענה. הנוכחים בחדר היו המומים.

האירוע נחשף בשני שלבים. ביום שלישי דווח לראשונה על עצם השאלה החריגה שהציג גרוניס. ביום רביעי נוסף הפרט המטלטל באמת: גרוניס לא שאל את שאלתו באוויר הפתוח. לפני שפנה לגופמן הוא אמר "יש לי שאלה אחרת לגמרי" והורה למקליט לעצור את ההקלטה. רק לאחר מכן, כשהמכשיר כבר לא הקליט, שאל: "יש לי הרגשה ש-(שמו של אותו אדם, שאסור בפרסום) הוא סוכן מוסד. זה נכון?".

גרוניס בחר לשאול שאלה הנוגעת לזהות מקורות מודיעיניים חסויים לא רק מחוץ לפרוטוקול הרשמי של הוועדה, אלא תוך דאגה מפורשת שהדברים לא יתועדו. בתגובה שמסר לאחר שהחשיפה יצאה לאוויר העולם, ניסה גרוניס להמעיט בחומרת הדברים: "אמרתי במפורש שאני לא רוצה תשובה. אם בכוונתך לפרסם, תפנה תחילה לצנזורה." אלא שגורמים המעורים בפרטי המקרה ציינו כי הסייג הזה נאמר בדיעבד, אחרי שגופמן כבר ישב נבוך ושותק.

ועדת גרוניס הוקמה לבחון את כשירותו של האלוף גופמן לשמש ראש המוסד, על רקע פרשת ערוץ הטלגרם "עולם החדשות". הערוץ הופעל על ידי אורי אלמקייס, נער שאוגדה 210 השתמשה בו כדי להעביר ידיעות לפרסום במטרה להשפיע על גורמים עוינים ששמו לב לפרסומיו. גופמן פיקד על האוגדה בתקופה הרלוונטית. הרוב בוועדה קבע שלא נפל פגם בטוהר מידותיו ואישר את מינויו.

זו הפעם השנייה שבהרב-מיארה נוקטת עמדה נגד המינוי. בשלב הראשון של ההליך, לאחר שהוועדה למינויים בכירים אישרה את גופמן בפעם הראשונה, בגץ החליט להחזיר את הדיון לוועדה — בנימוק שנפל פגם בהליך: הוועדה לא זימנה לעדות את רח"ט הפעלה באמ"ן, תא"ל ג', ואת הבלוגר אורי אלמקייס. לאחר שהוועדה קיימה דיונים משלימים ואישרה את המינוי בשנית, הגישה היועמ"שית את עמדתה המעודכנת — שהוגשה באיחור, לאחר שבית המשפט קבע כי המועד האחרון להגשה היה חצות ליל רביעי-חמישי.

אחד הפרטים המרכזיים בוועדה היה עדותו של תא"ל ג', שתשאל את גופמן ב-2022 בנוגע לקשר של האוגדה עם הערוץ. לפי הדיווחים, בעדותו בפני ועדת גרוניס בערב חג השבועות הבהיר תא"ל ג' שמטרת הבדיקה הייתה בלעדית: לבדוק חשד לדלף מודיעיני. "נשלחתי לברר האם תת-אלוף דאז גופמן מכיר או נתן הנחייה או אישור למישהו באוגדה למסור מידע מודיעיני לאותו עמוד טלגרם", אמר. לדבריו, גופמן לא שיקר לו.

גרוניס ניסה להתעקש, שאל היכן זה כתוב בזיכרון הדברים, אך תא"ל ג' עמד על גרסתו: "מטרת השיחה היא לברר דלף מידע מודיעיני רגיש. זו מטרת השיחה. ההקשר הזה מופיע בפתח שלה, הוא מופיע במהלכה והוא מופיע בסופה." לפי הדיווחים, התשובה לא מצאה חן בעיני גרוניס, שבסופו של דבר בחר להתעלם מהנושא הזה לחלוטין בחוות דעתו, למרות שזו הייתה השאלה שבגללה שופטי בג"ץ מלכתחילה החזירו את הנושא לדיון בוועדה.

בין לבין, רס"ן צור, הקצין שעמד בקשר ישיר עם אלמקייס, הכחיש בתוקף שהעביר חומר מסווג. "לאורי אלמקייס שלחתי אך ורק חומר מהתקשורת הגלויה", אמר בפני הוועדה. כאשר גרוניס ציין שאלמקייס טען שקיבל מידע שלא ניתן למצוא באינטרנט, השיב צור: "אלמקייס, אני מאד מעריך אותו, הוא מאד כישרוני, אבל בנושא הזה הוא טועה. אין חומר ששלחתי שאי אפשר למצוא באינטרנט. צריך רק לדעת איך." חברי הוועדה קיבלו את גרסתו וכתבו שעדותו של אלמקייס "משוללת כל יסוד".

אלמקייס לא השלים עם כך. ביום רביעי הגיש לבג"ץ תגובה שבה טוען כי הוועדה השמיטה עדות מהותית. לדבריו, במרץ 2025 נפגש עם רס"ן צור ונוכחים נוספים, ובאותה פגישה הודה צור כי הציג לגופמן את ערוץ הטלגרם של אלמקייס עוד לפני שאושרה הפעלתו על ידי האוגדה. אם זה נכון, אזי בשיחה עם תא"ל ג' ב-2022 גופמן ידע היטב על הערוץ ובחר שלא לומר זאת. "אם אכן הציג רס"ן צור לאלוף גופמן את הערוץ שהפעיל העותר טרם ההפעלה, אין כל ספק כי תשובתו של גופמן לתא"ל ג' הייתה שקר", כתב אלמקייס.

עמדת היועצת המשפטית מרחיבה את התמונה באופן משמעותי. לפי העמדה, המגובה בתצהירו של תת-אלוף ג' ובמזכרי מחב"ם, הכחשת הקשר לערוץ הטלגרם מצד גופמן — לרבות הסתרת האישור שנתן לפקודו רב סרן צ' לפעול עם הבלוגר — הובילה ישירות למעצרו של אורי אלמקייס למשך 44 יום רצופים, להגשת כתב אישום נגדו בעבירות ביטחוניות חמורות בחודש יוני 2022, ולביטולו בסופו של דבר במרס 2023, לאחר שבחקירת מחב"ם הודה רב סרן צ' שפעל באישורו המלא של גופמן. מדובר, לפי העמדה, בהימנעות מכוונת ומתמשכת — לא ברשלנות.

מלבד הביקורת על גופמן עצמו, תוקפת בהרב-מיארה ישירות את חוות דעת רוב חברי הוועדה למינויים בכירים שאישרה את מינויו בשנית. "חוות דעת הרוב מתאפיינת במגמתיות שתכליתה להקטין את חלקו של גופמן ולנקות אותו מאחריות", כתבה. "מקריאת הפרוטוקולים קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי — ויהי מה. כתוצאה מכך הם התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם".

מצד גופמן ונתניהו הוגשו לבג"ץ תגובות נגדיות הדוחות את כל העתירות. בתגובות נטען שחוות הדעת המשלימה של הוועדה לא רק שלא החלישה את האישור למינוי אלא אף חיזקה אותו, ושתצהירו של תא"ל ג' "אישר באופן מלא את גרסתו של גופמן". גופמן עצמו העיד בפני הוועדה שלוש פעמים ולא נמצא כל פגם. בתגובה מטעם ראש הממשלה נכתב שהצעת גרוניס למנות ממלא מקום זמני לראשות המוסד היא "מופרכת", במיוחד "בעת מלחמה בשבע חזיתות".

בעדותו בפני הוועדה התייחס גופמן גם לתפיסתו לגבי עתיד המוסד. "אנחנו עומדים לפני אתגרים ביטחוניים גדולים מאוד. אבל גם הזדמנויות. אפילו הפלת המשטר", אמר. "זו המלחמה הראשונה של המוסד ולא האחרונה כנראה." לדבריו, הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר הוא שמערכות שמגדרות את עצמן אינטלקטואלית הן "תחילת הסוף".

בג"ץ אמור לדון בעתירות נגד המינוי בימים הקרובים, כשבמרכז הדיון תעמוד השאלה האם חוות הדעת של הוועדה עמדה בדרישות בג"ץ מהדיון הקודם, ובמיוחד האם העדויות שנשמעו נבחנו במלואן. כעת, עם הגשת עמדת הפסלות הרשמית של היועצת המשפטית, עומדת בפני שופטי בית המשפט העליון שאלה מרכזית: האם מינוי ראש המוסד — הנחשב לאחד התפקידים הרגישים ביותר במערכת הביטחון — יכול לעמוד כשמול המועמד עומדת עמדת פסלות רשמית של היועצת המשפטית לממשלה.

גרוניס, שאמור לבחון את כשירות המועמדים לתפקידים הרגישים במדינה, מצא את עצמו השבוע במרכז הפרשה שאותה אמור היה לפקח עליה.