ישראל הוכנסה רשמית לרשימה השחורה של האו"ם - זו שמרכזת מדינות וארגונים המואשמים בביצוע אלימות מינית באזורי סכסוך. לצד שמה של ישראל מופיעים בה חמאס, דאעש, וארגוני טרור נוספים מהאכזריים בעולם. ישראל הגיבה בזעם ובהקפאת היחסים עם משרד מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
הגוף הישראלי שנכנס לרשימה הוא שירות בתי הסוהר, לצד רשויות ישראליות נוספות שהוכנסו למסגרת מעקב לקראת אפשרות של הכללה עתידית. לפי הכללים של הארגון, מדינה או ארגון חמוש נשארים ברשימה לפחות שנה. חמאס עצמו נכנס לרשימה באוגוסט 2025, ולפי גורמים ישראליים, מיד לאחר מכן הופעל לחץ כבד על גוטרש לצרף אליו גם את ישראל.
ההחלטה מתבססת על דוחות של נציגת מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית בעימותים, פראמילה פאטן, שקבעה כי קיימים "יסודות סבירים" לכך שחמאס ביצע מעשי אונס ואלימות מינית במהלך טבח 7 באוקטובר ובמהלך שבי החטופים ברצועת עזה. בישראל טוענים כי הרשימה אמורה הייתה להישאר מכשיר נגד ארגוני הטרור, ובמקום זאת הפכה לנשק פוליטי.
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, לא בחר במילים: "מזכ"ל האו"ם הכניס את ישראל לאותה רשימה שחורה יחד עם חמאס, דאעש וארגוני הטרור האכזריים בעולם. זאת חרפה מוסרית והתרסקות מוחלטת של כל האמינות שנותרה לאו"ם". דנון הוסיף: "מי שמסוגל לכלול את ישראל באותה רשימה עם המחבלים והאנסים של חמאס אין לו שום זכות מוסרית לבקש להיות מעורב".
בפוסט נפרד ברשת X תיאר דנון את ההחלטה כ"החלטה פוליטית מנותקת מהעובדות ומהמציאות", וחשף את שהתרחש מאחורי הקלעים: "ישראל העבירה ראיות, מסמכים ותשובות מפורטות לכל טענה. הזמנו את נציגי האו"ם להגיע לשטח ולבחון את הדברים מקרוב, והם כמובן בחרו שלא לעשות זאת. כשעובדות לא מתאימות לנרטיב, באו"ם פשוט משנים את הנרטיב".
ישראל לא הסתפקה בדברים. ההודעה על הקפאת היחסים עם משרד מזכ"ל האו"ם התפרסמה מיד. בנוסף, בוטל ביקורה המתוכנן של פאטן בישראל. גורמים ישראליים הבהירו חד-משמעית: לא יתקיימו קשרים עם משרד המזכ"ל כל עוד גוטרש עומד בראשו. בישראל מוסיפים כי יחכו למזכ"ל מקצועי והגון שייכנס לתפקידו, כשכהונתו של גוטרש מסתיימת ב-31 בדצמבר 2026.
דנון תקף את גוטרש אישית בחריפות: "אנטוניו גוטרש, שהצדיק את טבח 7 באוקטובר, טייח את מעורבות עובדי האו"ם בטבח והוביל את הארגון לשפל חסר תקדים, מנצל את חודשי הכהונה האחרונים שלו כדי לקדם האשמות פוליטיות ושקריות נגד ישראל". בישראל מעריכים כי מדובר ב"מהלך אחרון" של גוטרש לפני עזיבתו, במיוחד על רקע משבר פיסקלי חמור שבו שקוע הארגון, עם חובות של כ-1.56 מיליארד דולר בדמי חבר שטרם שולמו.
בישראל מצביעים גם על קמפיין תקשורתי בינלאומי שהתנהל במקביל לגיבוש ההחלטה. לפני כשבועיים פרסם עיתונאי בעיתון "ניו יורק טיימס" טור שטען לדפוס של "אלימות מינית נגד גברים, נשים וילדים" מצד חיילים ישראלים, סוהרים ואנשי שב"כ. העיתונאי עצמו הודה בכתבתו כי "אין ראיות שמנהיגים ישראלים מצווים על אונס". משרד החוץ הישראלי הגיב וכינה את הטור "אחת מעלילות הדם הגרועות ביותר שהופיעו אי פעם בעיתונות המודרנית".
מנגד, ישראל הגישה לאו"ם את ממצאי הוועדה האזרחית על פשעי חמאס ב-7 באוקטובר, חקירה עצמאית שנמשכה למעלה משנתיים ותיעדה אלימות מינית שיטתית ונרחבת נגד קורבנות מ-52 לאומיות שונות. ממצאים אלה, לפי ישראל, לא זכו לתגובה מצד האו"ם.
כעת עיני ישראל נשואות לממשל האמריקאי ולמדינות דמוקרטיות נוספות, בתקווה שיפעילו לחץ על גוטרש לבטל את ההחלטה. כהונתו של גוטרש מסתיימת בסוף 2026, והמשבר הזה צפוי ללוות את היחסים בין ישראל לאו"ם עד אז ואולי מעבר לכך.
ישראל מבהירה כי לא תחדש קשרים עם משרד המזכ"ל כל עוד גוטרש בתפקיד, ותמתין להנהגה חדשה שתיכנס לתפקיד בתחילת 2027.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה