נבחרת ישראל "שותפה לרצח עם": הסערה באירלנד מתפוצצת

שון הרקין, חבר מועצת העיר דרי ממפלגת "אנשים לפני רווח", עורר סערה של ממש באירלנד לאחר שקרא, במהלך דיון עירוני רשמי, שלא להופיע למשחקי נבחרת ישראל בליגת האומות. זה לבדו לא היה מפתיע. אבל הרקין לא עצר שם: הוא הצהיר שהוא מתכוון לפרסם ברבים את שמות שחקני הנבחרת הישראלית שלטענתו "נטלו חלק ברצח עם בעזה". המשפט הזה הפך לאבן שהושלכה לבריכה שכבר רתחה.

הדיון במועצת העיר עסק בהצעה הקוראת להתאחדות הכדורגל האירית לא להופיע לשני משחקי ליגת האומות מול ישראל, הצפויים ב-27 בספטמבר בבודפשט וב-4 באוקטובר בדבלין. הרקין הוסיף כי המשט לעזה היה "שערורייתי" וכי "אי אפשר לנרמל מצב שבו מתקיים רצח עם בזמן שמשחקים ספורט מול אותם גורמים".

יממה לפני פרסום הדברים של הרקין, ב-30 במאי, הפך משחק ידידות בין אירלנד לקטאר בדבלין לזירת מחאה מאורגנת. בדקה ה-11 בערך, זמן קצר לאחר שאירלנד כבשה את השער היחיד במשחק, עשרות כדורי טניס נחתו על כר הדשא, כשעליהם מודפסים דגלי פלסטין והכיתוב "עצור את המשחק". המשחק הופסק פעמיים. שחקנים, אנשי אבטחה ומאמן הנבחרת האירית, האיסלנדי היימיר הלגרימסון, עזרו לפנות את הכדורים מהמגרש.

הקבוצה שעמדה מאחורי המחאה קוראת לעצמה "ליגת האוהדים האירים לתמיכה בפלסטין", והיא הבהירה שזהו רק תחילתה של קמפיין: "אנחנו רציניים לגבי עצירת המשחקים בסתיו. הקמפיין הזה רק מתחיל", נכתב בהודעה שפרסמה הקבוצה. בהמשך קראו חברי הקבוצה להתאחדות האירית "להקשיב לשחקנים ולאוהדים" ולסרב לשחק מול ישראל.

הלגרימסון עצמו, שבעבר קרא לאסור על ישראל להתחרות בתחרויות בינלאומיות, אמר לאחר המשחק כי הוא מכבד את זכות המחאה, גם אם הפסקות המשחק הכאיבו: "לכולם יש זכות למחות. מבחינה כדורגלית, לא כיף לראות משחק שנעצר שוב ושוב. אבל כן, אנחנו מכבדים את המחאה". קשר הנבחרת ג'יימי מקגראת', שהודה כי הלחץ רק ילך ויגבר, אמר: "אני בטוח שזה רק ילך ויתחמם. אנחנו לא רוצים להיות במצב הזה". הוא הוסיף כי השחקנים עצמם לא יודעים כיצד הסיפור יסתיים: "בכנות, אין לי מושג מה יקרה. יכול להיות שבסופו של דבר זה כבר לא יהיה בידיים שלנו".

בתוך הסערה נשמע גם קול אחר, דווקא בתוך אירלנד עצמה. במדור המכתבים של "האיריש טיימס", אחד מהעיתונים הבכירים במדינה, פורסם מכתב חריף שתהה מדוע אותם פעילים שקוראים להחרים את ישראל לא אמרו מילה בנוגע למשחק מול קטאר - מדינה שלטענת הכותב "מימנה במשך שנים את חמאס ומארחת את הנהגת הארגון". "הופתעתי לראות את כמות האוהדים שהגיעה למשחק מול קטאר", כתב. "אותם עקרונות שעליהם מדברים בהקשר של ישראל כלל לא הוזכרו". הכותב הדגיש כי אינו מבקש להגן על אף אחת מהמדינות, אלא קורא לעקביות: "אם משתמשים בספורט ככלי למחאה פוליטית, יש להחיל את אותם כללים על כולם".

ההתאחדות לכדורגל בישראל לא נשארה שקטה. בתגובה לפניות מהתקשורת האירית, פירסמה ההתאחדות הודעה חריפה במיוחד, שלא הותירה מקום לפרשנות: "אנחנו לא מתעניינים בדיון המוטה, הצבוע והמגמתי שמתנהל בין קבוצות עוינות ועוינות יותר באירלנד. הם כנראה יעדיפו משחק ידידות מול ארגון הטרור הנאצי חמאס. מי ששתק בטבח ה-7 באוקטובר, מוטב שלא יטיף מוסר לאף אדם בעולם". ההתאחדות הוסיפה כי היא מתנהלת מול ההתאחדות האירית בלבד, וסיימה בנימה ישירה: "אפשר להפסיק לפנות אלינו בשאלות - נגיע. ונשתדל כמובן לנצח".

הלחץ להחרמה באירלנד לא נולד אמש. בחודשים האחרונים חתמו שחקני עבר, אמנים, אנשי כדורגל ואוהדים על עצומות הקוראות לבטל את המפגשים. בנובמבר אשתקד אף העבירה ההתאחדות האירית הצבעה שקראה לאיגוד האירופי לכדורגל להשעות את ישראל מהתחרויות הבינלאומיות, אך הבקשה לא זכתה לתמיכה. בכנסת האירית, ה"דייל", התקיימו הפגנות נוספות בשבוע שעבר סביב המשחקים המתוכננים. על אף כל זאת, ההתאחדות האירית עומדת על כך שהמשחקים יתקיימו כמתוכנן.

עם ההתקרבות לספטמבר ואוקטובר, צפוי הלחץ רק לגדול, ומקגראת' עצמו כבר הודה שהמשחקים בישראל עשויים בסופו של דבר להפוך לעניין שיוכרע הרחק מהמגרש.