ישראל נכנסה לרשימה השחורה של האו"ם - וכעת נחשף: הפקידה שחתמה לא בדקה את הראיות

פרמילה פאטן, הבכירה באו"ם שחתמה על הדו"ח שהכניס את ישראל לרשימה השחורה של מדינות המואשמות באלימות מינית, הודתה בתדרוך רשמי כי לא בחנה בעצמה אף אחת מהראיות שעליהן התבסס הדו"ח. "לא, כי זו לא העבודה שלי", השיבה בנחרצות כשנשאלה האם בדקה את הממצאים. לדבריה, היא מתפקדת אך ורק כצינור להעברת מידע: "אני בסך הכל צד שמקבל את המידע. אני מאגדת את המידע הזה ומציגה אותו למזכ"ל".

ההודאה הזו מגיעה ימים ספורים לאחר שהדו"ח השנתי של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הכניס את ישראל לראשונה לרשימה השחורה של מדינות שכוחות הביטחון שלהן ביצעו אלימות מינית במסגרת סכסוך. הדו"ח, הכולל 77 מדינות וארגונים חמושים, מציין 31 מקרים מאושרים של אלימות מינית שבוצעה על ידי כוחות ישראלים נגד פלסטינים מרצועת עזה והגדה המערבית בין השנים 2023 ל-2025. מתוכם, 13 מקרים אירעו בשנת 2025 בלבד.

על פי הדו"ח, הקורבנות כוללים 14 גברים, שבע נשים, תשעה ילדים ונערה אחת. ההפרות המתוארות כוללות אונס, אונס קבוצתי, אונס בחפצים, ניסיונות אונס, פגיעה באברי מין, עירוי כפוי ואיומי אונס. על פי הדו"ח, הפרות אלה בוצעו על ידי חיילי צה"ל, שוטרים ואנשי שירות בתי הסוהר. בין המקרים המתועדים נמנה אירוע שהתרחש בתחנת משטרה ביישוב גוש עציון בגדה המערבית.

ישראל דחתה בתוקף את ההאשמות. השגריר הישראלי באו"ם דני דנון הכריז כי ישראל מנתקת את קשריה עם משרדו של גוטרש, והאשים את המזכ"ל בהפצת שקרים אנטישמיים. דנון ציין כי "ישראל הגישה ראיות, מסמכים ותגובות מפורטות לכל טענה", אך לא פרסם את המסמכים. ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ גדעון סער הודיעו בהצהרה משותפת על הגשת תביעת דיבה נגד עיתון אמריקאי גדול שפרסם עדויות של 14 ניצולים פלסטיניים, וכינו את הדיווח "אחד השקרים הנתעבים והמעוותים ביותר שפורסמו נגד מדינת ישראל בעיתונות המודרנית".

אנשי מקצוע בתחום המשפט הבינלאומי מזהירים מהשלכות כבדות. אלוף-משנה במיל' ד"ר ערן שמיר-בורר, לשעבר ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית, מסביר כי הנזק המיידי הוא בעיקר תדמיתי ודיפלומטי: "יש פה פגיעה בלגיטימציה ובדימוי של מדינת ישראל ושל גופי הביטחון שלה. אנחנו מופיעים באותה רשימה שחורה לצד ארגוני טרור ומדינות לא-דמוקרטיות, שאנחנו לא רוצים להשתייך לאותו מועדון איתן". לצד הנזק התדמיתי, שמיר-בורר מזהיר מהשלכות עקיפות שעלולות להיות חמורות בהרבה: הדו"ח עשוי לסייע לתביעת הג'נוסייד של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג, לתת רוח גבית לסנקציות המקודמות נגד גורמים ישראלים, ולהגביר את הסיכון לצווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בשאלת הסיכון למעצר חיילים בחו"ל, המומחים חלוקים. שמיר-בורר סבור כי הסיכון הישיר נמוך: "כדי לבסס עילה לצו מעצר צריך לגבש ראיות מספקות שהאדם שאותו מבקשים לעצור היה מעורב באופן אישי בביצוע עבירות". לעומתו, עורך הדין יובל ששון, מומחה למשפט בינלאומי שייצג משפחות חטופים, אינו שולל לחלוטין סיכון כזה: "הסמכות האוניברסלית היא בדיוק הכלי של צווי המעצר. מדינה שמוציאה צו מעצר נגד חייל צריכה להוכיח שהוא ביצע את פשע המין או שהייתה לו אחריות פיקודית, ובלי שעוברים את הסף הראייתי, אי-אפשר להגיע לזה". ששון מוסיף כי "ראינו שבית הדין בהאג השתמש בדוחות כאלה בנושא הרעבה, וגם השתמשו בהם להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר".

הדו"ח מתייחס לשורה של מקרים ספציפיים שהפכו לידועים. אחד הבולטים הוא פרשת שדה תימן, שבה חמישה סוהרים ישראלים נתפסו במצלמות אבטחה כשהם מבצעים לכאורה התעללות מינית בעציר מעזה. רופא שבדק את האיש לאחר מכן תיעד פציעות תואמות. למרות הביקורת הבינלאומית, פרקליטן הצבאי הראשי ביטל את כתב האישום נגד הסוהרים בחודש מרץ השנה. נתניהו כינה את הנאשמים "גיבורים" ואת ניסיון העמדתם לדין "פשע". ששון מבקר: "אנחנו יודעים איך לחקור פשעי מין. זה ניסיון מאוס לרצות את הפוליטיקה העולמית".

במקביל הוכנסה לרשימה גם רוסיה, לראשונה אף היא. הדו"ח מתעד 310 מקרים מאושרים של אלימות מינית בשטחי אוקראינה הכבושים, כולל אונס, מוטילציה איברי מין ושימוש בזרם חשמלי, כשרוב הקורבנות הם גברים. האו"ם מצא כי כוחות רוסים מפעילים עינויים מיניים "שיטתיים" בכמעט כל מרכזי המעצר. רוסיה לא הגיבה בפומבי לפרסום.

שמיר-בורר מתווה גם דרך אפשרית לצאת מהרשימה: "כדי שזה יקרה ישראל נדרשת לנקוט פעולות שהדו"ח מפרט: בראש ובראשונה לחקור באופן מקצועי טענות לפגיעה בעצירים פלסטינים, ולמנוע פגיעות מהסוג שהדו"ח מתייחס אליהן. אם ישראל תצליח לשכנע שהתייחסה ברצינות לטענות, יש סיכוי טוב שבשנה הבאה לא תיכלל בדו"ח". ששון מסכים: "עדיף לנו לחקור את עצמנו ולבדוק את הטענות, ואם יתברר שמשהו נעשה בצורה בלתי-חוקית, צריך להעמיד לדין".

בשלב זה ישראל ממשיכה לחסום גישה של הצלב האדום לעצורים פלסטינים מאז אוקטובר 2023, וסירובה ניצב במרכז הביקורת הבינלאומית. בין הצעדים הנדרשים ממנה גם פתיחת מתקני הכליאה לגופי פיקוח חיצוניים. הדו"ח הבא, שבו ייקבע האם ישראל תימחק מהרשימה, צפוי להתפרסם בשנת 2027.