איחוד האמירויות ביצעה עשרות תקיפות חשאיות באיראן בתיאום עם ישראל וארה"ב

איחוד האמירויות הערביות ניהלה מערכה אווירית חשאית ונרחבת נגד איראן במהלך המלחמה, שכללה עשרות תקיפות שהחלו כבר בימיה הראשונים ונמשכו עד יום אחרי ההכרזה הרשמית על הפסקת האש ב-29 במאי. כך חשף עיתון "וול סטריט ג'ורנל" מפי גורמים המעורים בפרטים. על פי הדיווח, מדובר במעורבות עמוקה הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה, במערכה שהובילו ארצות הברית וישראל.

התקיפות בוצעו בתיאום הדוק עם ישראל וארצות הברית, שסיפקו לאמירויות מידע מודיעיני. חלק מהתקיפות אף בוצע במשותף עם ישראל. רשימת היעדים שהותקפו בשטח איראן כוללת את האיים קשם ואבו מוסא במצר הורמוז, את עיר הנמל בנדר עבאס, את בית הזיקוק באי לאוואן שבמפרץ הפרסי, ואת המתחם הפטרוכימי הגדול בעסלויה שבדרום איראן. חלק ניכר מהתקיפות כוון למתקני אנרגיה אסטרטגיים, בהם שדות גז ובתי זיקוק, ובוצע בתגובה לשיגורים איראניים נגד תשתיות הנפט והגז של האמירויות.

התקיפה בעסלויה, שנעשתה בשיתוף ישראל, עוררה ביקורת בינלאומית חריפה. בעקבותיה פנה הממשל האמריקני לישראל בדרישה להפסיק את התקיפות על מתקני האנרגיה האיראניים. תקיפת מתקן הזיקוק באי לאוואן בוצעה בסביבות הזמן שבו הכריז הנשיא טראמפ על הפסקת האש, הציתה שריפה גדולה והשביתה חלק ניכר מיכולת הייצור של המתקן.

המידע שחשף העיתון מצביע על שינוי מהותי בעמדת אבו דאבי. מדינות המפרץ הצהירו ערב המלחמה כי לא יאפשרו שימוש במרחב האווירי או בבסיסיהן לצורך תקיפות, אך שינו את מדיניותן לאחר שטהרן פתחה במתקפות טילים וכטב"מים נגד יעדים באזור. איראן שיגרה לאיחוד האמירויות יותר מ-2,800 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במהלך המלחמה, כמות גבוהה בהרבה מזו ששיגרה לכל מדינה אחרת, כולל ישראל.

הגישה התקיפה של האמירויות יצרה שברים עמוקים בתוך גוש מדינות המפרץ. בתחילת אפריל, ימים ספורים לפני הפסקת האש, הגישה ערב הסעודית תלונה רשמית לארצות הברית. הסעודים טענו כי התקיפות האמירותיות באיראן מגבירות את הסיכון שמתקני האנרגיה שלהם יספגו אש נקמה, ועשויות לגרור זינוק במחירי הנפט העולמיים. ריאד ביקשה מוושינגטון ללחוץ על אבו דאבי להפסיק את פעולות התגמול ולהצטרף למאמצים הדיפלומטיים.

המתיחות בין שתי מדינות המפרץ הגדולות הגיעה לשיא אישי. על פי גורמים מפרציים, נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד הביע תסכול עמוק מיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, לאחר שזה האחרון סירב להשתתף בפעולות צבאיות מתואמות נגד איראן. ערב הסעודית, שאיראן תקפה פחות, גינתה את פעולות משטר האייתוללות אך נקטה בגישה זהירה ועדיפה לפתרונות דיפלומטיים. הפער הזה הוביל בסופו של דבר לפרישת האמירויות מארגון אופ"ק, לטובת הידוק הקשרים הביטחוניים עם ארצות הברית וישראל.

במישור הדיפלומטי והכלכלי נקטה האמירויות גם צעדים נוספים כנגד האינטרסים האיראניים. המדינה תמכה במועצת הביטחון של האו"ם בטיוטות החלטה המאשרות שימוש בכוח לשבירת המצור במצר הורמוז, סגרה בתי ספר ומועדונים בדובאי המזוהים עם טהרן, וסירבה להנפיק אשרות כניסה לאזרחים איראנים. צעדים אלו פגעו בצינור הכלכלי שדובאי סיפקה לאיראן במשך שנים. טהרן האשימה את האמירויות כי הצטרפה למה שכינתה "המערכה האמריקנית-ישראלית".

הברית בין האמירויות לישראל התעמקה במהלך הלחימה. בכירים ישראלים הביעו שביעות רצון מתפקוד האמירויות, וישראל שלחה סוללות "כיפת ברזל" וכוחות צבאיים כדי להגן על השמיים האמירותיים. עשרות חיילים ישראלים עדיין מוצבים במתחם צבאי במדינה. לצד זאת, נחשף כי ראש הממשלה נתניהו, ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל ערכו ביקורים חשאיים ותכופים באיחוד האמירויות במהלך ימי המלחמה לצורך תיאום מבצעי.

הפעולות האיראניות בתגובה לא אחרו לבוא. במהלך מאי תקפה איראן נמל נפט באזור פוג'יירה שבאמירויות, ולאחר מכן שוגר כטב"ם מעיראק שפגע בסמוך לכור הגרעיני של המדינה. לאחר אירועים אלו החלה אבו דאבי לאמץ גישה מתונה יותר. מוחמד בן זאיד היה בין המנהיגים שפנו לטראמפ בשיחת טלפון ועודדו אותו להגיע לעסקת רגיעה עם איראן. משרד החוץ של האמירויות מסר בתגובה לדיווח כי "איראן היא האחראית המלאה לאירועי הטרור ולהשלכותיהם". הבית הלבן, ערב הסעודית ולשכת ראש ממשלת ישראל סירבו להגיב.