האמירויות תקפה עשרות פעמים באיראן לצד ישראל - ובסוד מוחלט

איחוד האמירויות הערביות לקחה חלק פעיל ומפתיע במבצע "שאגת הארי" - ותקפה עשרות מטרות בשטח איראן, בתיאום מלא עם ישראל וארצות הברית. החשיפה, שפורסמה בסוף השבוע, מגלה מעורבות אמירתית עמוקה בהרבה ממה שהיה ידוע עד כה, ומשנה את התמונה השלמה של המלחמה שהתרחשה לאחרונה.

על פי הדיווחים, אבו דאבי ביצעה את התקיפות בין פברואר לאפריל, והן נמשכו אפילו יום לאחר ההכרזה הרשמית על הפסקת האש. ישראל וארצות הברית סיפקו לאמירויות מידע מודיעיני רגיש שאיפשר את ביצוע הפגיעות. הפעולות נשמרו בסוד מוחלט ולא הגיעו לידיעת הציבור עד לחשיפה האחרונה.

בין היעדים שהותקפו: האיים קשם ואבו מוסא באזור מצר הורמוז, העיר בנדר עבאס, בית הזיקוק באי לאוואן, והמתחם הפטרוכימי הענק בעסלויה שבדרום איראן. חלק גדול מהיעדים קשורים למשק האנרגיה האיראני ונבחרו כתגובה ישירה למתקפות איראניות על מתקני הנפט והגז של האמירויות. התקיפה על עסלויה, כך נמסר, בוצעה בשיתוף פעולה ישיר עם ישראל, מה שגרם לוושינגטון לדרוש מירושלים להפסיק לתקוף מתקני אנרגיה.

הנתון המדהים ביותר שעולה מהחשיפה הוא היקף האש שספגה האמירויות במהלך הלחימה. בין ה-28 בפברואר ל-8 באפריל שיגרה איראן לעבר האמירויות יותר מ-2,800 טילים וכטב"מים - כ-550 טילים בליסטיים וטילי שיוט, ויותר מ-2,200 כטב"מים. זהו היקף הגדול ביותר שספגה כל מדינה באזור, כולל ישראל. הנתונים מסבירים, לפחות בחלקם, מדוע אבו דאבי בחרה בקו התקפי חסר תקדים.

מאחורי הקלעים נרשמה גם מתיחות חריפה בין שתי מעצמות המפרץ. נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הביע תסכול עמוק מיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שבחר שלא להצטרף לפעולות הצבאיות המתואמות נגד איראן. סעודיה, מצידה, לחצה על הממשל האמריקני לדרוש מהאמירויות להפסיק את התקיפות, מתוך חשש לפגיעה במתקני האנרגיה האזוריים ולזעזוע בשוק הנפט העולמי. המתיחות הגיעה לשיא כאשר איחוד האמירויות פרשה מארגון אופ"ק בהובלת סעודיה באפריל האחרון.

הלחימה גם הדקה משמעותית את הברית הביטחונית בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנוסדה ב-2020 במסגרת הסכמי אברהם. ישראל שלחה סוללות "כיפת ברזל" להגנת האמירויות, ועשרות חיילים ישראלים עדיין מוצבים כיום במתחם צבאי במדינה לצורכי הגנה אווירית. בנוסף, בכירים ישראלים רבים ביקרו חשאית באמירויות במהלך הלחימה לצורך תיאום מבצעי ומודיעיני, בהם ראש הממשלה נתניהו, ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל.

מעבר לתקיפות הצבאיות, האמירויות פתחה גם במערכה כלכלית ודיפלומטית. הרשויות בדובאי סגרו מוסדות חינוך ומועדונים המזוהים עם המשטר האיראני, וצמצמו בצורה דרמטית את מתן האשרות לאזרחי איראן. מהלך זה פגע ב"צינור החמצן הכלכלי" שסיפקה האמירויות לאיראן במשך שנים תחת משטר הסנקציות הבינלאומיות. במקביל, אבו דאבי תמכה בטיוטות החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שאישרו שימוש בכוח להסרת המצור האיראני במצר הורמוז.

משרד החוץ של איחוד האמירויות מסר בתגובה לחשיפה: "איראן היא האחראית המלאה לאירועי הטרור ולהשלכות שלהם". בנוגע לביקורו של נתניהו, אבו דאבי הכחישה שהוא אכן שהה בשטחה, בעוד שנתניהו עצמו ציין שביקר שם. הסתירה בין הגרסאות לא הוכרעה.

החשיפה מסמנת שינוי אסטרטגי עמוק: איחוד האמירויות, שנהגה בעבר לפעול בשקט ומאחורי הקלעים, בחרה הפעם להסתכן ולהשתלב ישירות במערכה נגד איראן. כעת, עם חשיפת היקף המעורבות, צפויות שאלות קשות הן מכיוון טהראן והן מתוך העולם הערבי על הצעדים הבאים באזור.