מפלגת הדמוקרטים נגד עצמה: עתירה לעצור את ועידת גולן

משבר פנימי חריף פקד את מפלגת הדמוקרטים ערב ועידת המפלגה: חברים בכירים ופעילים ותיקים הגישו עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לעצור את הוועידה. הטענה המרכזית: ההנהלה, בראשות יאיר גולן, פועלת באופן לא דמוקרטי, תוך פגיעה בחוקה ובתקנון המפלגה עצמה.

הוועידה, שאמורה לאשר את הסכם ההצטרפות של מרצ ואת תקנון הפריימריז המעודכן, הפכה לזירת עימות. חברי ועידה מתארים מצב שבו ידיהם כבולות: כדי להגיש הצעות חלופיות או להסתייג מהחלטות ההנהלה, נדרשת תמיכה של בין 10 ל-30 אחוז מחברי הוועידה. אך המפלגה, לטענתם, מסרבת לחשוף את פרטי הקשר של חברי הוועידה האחרים. בפועל, הם לא יכולים להתארגן.

שרי סלע, פעילה ותיקה עם יותר משני עשורים במפלגה, לא בחרה במילותיה: "פנינו לתושבי המדינה לבקש מהם להצביע לדמוקרטים. אבל מדובר בשקר. הדמוקרטיה בדמוקרטים נמצאת כרגע בשם". חברי ועידה נוספים הוסיפו: "הוועידה תתקיים תוך העובדה שידיהם ופיהם של חבריה מושתקים. המפלגה פוגעת ביודעין בעקרונות הדמוקרטיים שהיא עצמה קבעה".

הניצוץ שהצית את הלהבות הוא סעיף 23 בתקנון החדש. על פי הנוסח הסופי שנחשף, הנהלת המפלגה תוכל להתערב בתוצאות הפריימריז, להזיז מועמדים למעלה ולמטה ולשנות את מיקומם ברשימה, אם "אינם עומדים בעקרונות המפלגה, נוגדים את תקנת הציבור או פוגעים באופן ממשי בסיכויי המפלגה בבחירות לכנסת". המבקרים טוענים שמדובר בניסוחים נזילים לחלוטין, שיכולים לשמש כלי לסלק מועמדים עצמאיים או פעילי מחאה שאינם מקובלים על ההנהלה. המפלגה השיבה כי מדובר במנגנון שיופעל רק במקרים חריגים ושאושר פה אחד בהנהלה.

הביקורת אינה תיאורטית. על פי הדיווחים, אחת מחברות המפלגה כתבה: "החל ממועד בחירתו של יאיר גולן למפלגה, מלווה אותי תחושה קשה של התעלמות מערכיה, זלזול במוסדותיה ועקיפה של החוקה והתקנון. בתשעה החודשים האחרונים ניהלנו מספר מהלכים על מנת לנסות ולהעלות את המפלגה על פסי הרכבת הנכונים, ובעיקר להחזיר את הדמוקרטיה לדמוקרטים. אך לשווא".

הלחץ הפנימי כבר נשא פירות חלקיים. הערבות שנדרשה ממועמדים הופחתה מ-50 אלף שקל ל-20 אלף שקל, לאחר שהסכום המקורי תואר כחסר תקדים פוליטי שפוגע בשוויון הזדמנויות. כמו כן, הוגדל מספר המועמדים שכל חבר מפלגה יוכל לבחור בפריימריז מ-5 עד 7 ל-6 עד 8, כדי להקשות על ניהול "רשימות חיסול" מטעם המנגנון.

גזרה נוספת של מחלוקת נפתחה סביב לוח הזמנים לפריימריז. לפי המתווה שפורסם, אם הכנסת תתפזר עד אמצע יוני, הבחירות המקדימות ייערכו ב-30 ביוני. אם הפיזור יתרחש מאוחר יותר, הן יידחו ליולי. חברי הכנסת המכהנים של המפלגה אינם מרוצים, שכן לוח הזמנים הצפוף יאלץ אותם לנהל קמפיין בזק תוך כדי עבודה פרלמנטרית שוטפת.

למתבוננים מבחוץ, המשוואה נראית מורכבת עוד יותר: שלושת חברי הכנסת המכהנים מקבלים מקומות שמורים, גולן שורין במקום הראשון, במקום השני ובמקום העשירי, ולנציגי מרצ מובטחים המקומות השישי והשמיני. המקומות הריאליים הבודדים שנותרו פתוחים לתחרות אמיתית נתונים, לפי המבקרים, לסיכון מתמיד בגלל הכוח שסעיף 23 מעניק להנהלה.

הביקורת הגיעה גם מחוץ למפלגה, ובעוצמה. השרה מאי גולן אמרה כי "יאיר גולן הדיקטטור עובר להשליט טרור גם בתוך מפלגתו שלו" וטענה כי "מטרידי שוטרות, מכי שוטרים, מבעירי נתיבים לא יכירו דמוקרטיה גם אם זו תעמוד להם מול הפרצוף". יושב ראש ועדת הכספים, חנוך מילביצקי מהליכוד, הוסיף: "אם קיימת היום סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית, זו מפלגת המופרעים של יאיר גולן". מנכ"ל המפלגה, עומר גרנות, סירב להגיב.

ועידת המפלגה צפויה להתכנס בימים הקרובים, ובמוקדה תעמוד ההצבעה על אישור התקנון הסופי ובמיוחד על סעיף 23 השנוי במחלוקת. העתירה לבית המשפט והמשבר הפנימי שמלווה אותה יקבעו האם הדמוקרטים יכנסו לקמפיין הבחירות כשסוגיית הדמוקרטיה הפנימית שלהם עצמם עדיין פתוחה.