ההייטק הישראלי שובר שיאים, אבל המפתחים עוזבים

ההייטק הישראלי סיים את 2025 עם שיאים בכמעט כל מדד - אבל דוח רשות החדשנות לשנת 2026, שפורסם היום, מציג גם מגמה מדאיגה: הענף גדל מבחינה כלכלית, אבל מרכז הכובד שלו מתחיל לזוז מחוץ לישראל.

תוצר ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ-352 מיליארד שקלים, עלייה של 8.2% לעומת השנה הקודמת. חלקו של הענף בתוצר המשק עלה ל-18.3%, וההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התמ"ג כולו. יצוא ההייטק הגיע לשיא של 85 מיליארד דולר, כ-58% מסך הייצוא הישראלי. האקזיטים הסתכמו בכ-84 מיליארד דולר, וגיוסי ההון קפצו ב-30% לכ-15 מיליארד דולר. ישראל דורגה כהאב הטכנולוגי הרביעי בגודלו בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון.

אבל מתחת לנתונים המרשימים, הדוח מדליק כמה נורות אזהרה. לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל - כ-3,500 איש פחות. חלקם היחסי מכלל עובדי ההייטק ירד מ-51% ל-49%. ברשות החדשנות מעריכים שחלק מהירידה קשור לכלי בינה מלאכותית שמייעלים את עבודת הפיתוח ומקטינים את הצורך בגידול חד במספר המתכנתים.

הנתון שמטריד עוד יותר נוגע לפיזור הגאוגרפי של העובדים. נכון למרץ 2026, רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מועסקים בפועל בישראל. ב-2019 עמד נתון זה על 69%. עיקר הגידול בהעסקה מעבר לים נרשם בארה"ב, ולא רק בתפקידי מכירות ושיווק כבעבר. כ-23% מכלל המנהלים הבכירים של חברות ישראליות ממוקמים כיום פיזית בארה"ב, בעוד שבישראל נותרו 65% בלבד. מספר הבכירים המועסקים בישראל ירד בכ-9.6%.

פעילות המחקר והפיתוח שיוצאת מישראל זולגת בעיקר למזרח אירופה, משיקולי עלויות, ולארה"ב. הדוח מצביע על קשר ישיר בין לחץ שער הדולר לבין הזליגה הזו: חברות שמייצרות הכנסות בדולרים אבל משלמות משכורות בשקלים, סובלות כשהדולר נחלש. לפי סימולציה שמציג הדוח, ירידה בשער הדולר לרמה של 3.45 שקלים מתורגמת לפגיעה של כ-21 מיליארד שקלים בתוצר ההייטק.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי "ההייטק הישראלי נמצא היום בצומת. ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך ולמשוך השקעות, אבל חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארטאפ."

הצמיחה בתוצר ההייטק הגיעה בעיקר לא מגידול בכוח האדם אלא מעלייה בפריון. התוצר לעובד הגיע לכ-827 אלף שקלים בשנה, הגבוה ביותר במשק, עלייה של יותר מ-47 אלף שקלים לעומת השנה הקודמת. מספר המועסקים הכולל בענף עלה ב-2.5% בלבד לכ-400 אלף עובדים, לעומת ממוצע של כ-6% בעשור הקודם.

הדוח מצביע גם על שינויים בפרופיל ההשקעות. כ-35% מכלל ההשקעות בענף זרמו לחברות בינה מלאכותית, וסייבר, תוכנה ארגונית ופינטק ריכזו יחד למעלה מ-60% מההון שגויס. נתון מעניין בפני עצמו הוא שבלי גיוס חריג בודד של חברת הבינה המלאכותית "סייף סופרינטליג'נס" בגובה שני מיליארד דולר, תחום הסייבר היה נותר המוביל הבלתי מעורער. בנוסף, מספר הסבבים הקטנים עד 10 מיליון דולר ירד לשפל של עשור, מה שמעיד שקשה יותר לחברות צעירות לגייס.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, אמרה כי "החדשנות הישראלית היא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לחוסנה של המדינה. תפקידנו להמשיך וליצור את התנאים שיבטיחו את היתרון הטכנולוגי שלנו גם בעשורים הבאים." יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, הוסיף כי "האתגר הגדול הוא להבטיח שהיתרון הטכנולוגי של ישראל לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה."

מול הסימנים המעידים על זליגה, הדוח גם מציג שורה של נתונים מעודדים: מספר חברות הסטארטאפ החדשות שהוקמו בישראל עלה ל-775 בשנת 2025, לאחר עשור של ירידה, ומספר החברות הרב-לאומיות הפעילות בארץ גדל ל-511. ענפי החומרה, החלל, המחשוב הקוונטי והביטחון הטכנולוגי רשמו זינוקים משמעותיים בהשקעות ומהווים מקורות צמיחה חדשים שלא היו קיימים לפני מספר שנים.