אלבר ונקסטקום מציגות צמיחה בהכנסות אך רווחים נשחקים

שתי חברות ישראליות מרכזיות, נקסטקום מתחום תשתיות התקשורת והאנרגיה ואלבר מתחום הליסינג ושירותי הרכב, פרסמו את דוחות הרבעון הראשון של 2026, ושתיהן מציגות תמונה דומה: הכנסות עולות, אך הרווח הנקי נשחק. הגורמים המשותפים הם כמעט זהים - מלחמה, הוצאות מימון מוגברות ולחצי עלויות שמגיעים גם מהשוק הגלובלי.

נקסטקום, הפועלת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות תקשורת ואנרגיה מתחדשת, דיווחה על הכנסות של כ-113.9 מיליון שקל ברבעון הראשון, גידול של כ-13.5% לעומת כ-100.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מגזר האנרגיה המתחדשת הוביל את הצמיחה עם עלייה של כ-24% לכ-54.5 מיליון שקל, בזכות הקמת חוות סולאריות קרקעיות שקפצה מכ-21 מיליון שקל לכ-44.2 מיליון שקל. מגזר תשתיות התקשורת צמח אף הוא בכ-5% לכ-58.8 מיליון שקל, בעיקר עקב גידול בפרויקטים של קווי נתונים ומערכות מתח נמוך.

אך למרות הצמיחה בהכנסות, החברה רשמה הפסד נקי של כ-217 אלף שקל, לעומת רווח נקי של 1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עמד על כ-9.8 מיליון שקל, שיעור של 8.6% בלבד, לעומת 9.5% בשנה שעברה. הירידה נובעת מירידה ברווחיות הקמת החוות הסולאריות ומגידול בהוצאות המימון, לצד הפסדים בחברות כלולות. גיא ישראלי, מנכ"ל נקסטקום, ציין כי "בשל המלחמה לא ניתן היה לקיים עבודות בשטח של הפרויקטים", ואישר כי ניתן כבר לראות "תחילת מימוש צבר הפרויקטים המשמעותי". צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף 2025 על כ-900 מיליון שקל.

ברקע הדוח החלש יחסית, נקסטקום דיווחה על עסקאות חדשות בסך כולל של כ-324 מיליון שקל בתחום האנרגיה המתחדשת, בין הרבעון הראשון ולאחריו. בין הבולטות שבהן: הסכם עם פריים להקמת 11 אתרים סולאריים משולבי אגירה בהיקף של כ-183 מיליון שקל, הסכם עם אי.די.אף להקמת מתקן אגירה בנגב המערבי בכ-65 מיליון שקל, הסכם להקמת חווה סולארית בכ-28 מיליון שקל ושני הסכמים עם פאוורג'ן בכ-48 מיליון שקל. החברה גם החלה עבודות בפרויקט אשלים של אי.די.אף בהיקף של כ-105 מיליון שקל, ועומדת להתחיל בפרויקט דימונה בהיקף של כ-260 מיליון שקל.

אלבר, ענקית הליסינג והרכב, הציגה תמונה דומה בקנה מידה גדול בהרבה. ההכנסות הכוללות הסתכמו בכ-863.1 מיליון שקל, עלייה של כ-6% לעומת כ-812.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2025. מגזר הליסינג צמח לכ-291.3 מיליון שקל, ומגזר מכירות כלי הרכב הגיע לכ-373.3 מיליון שקל. אולם הרווח הנקי הסתכם בכ-16 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ-24% לעומת כ-21.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח לפני מסים ירד מכ-30.3 מיליון שקל לכ-22.3 מיליון שקל.

הגורמים שאחראים לנסיגה ברווחיות אלבר מגוונים. ראשית, הרווח ממגזר הליסינג נפל מכ-67.2 מיליון שקל לכ-51.5 מיליון שקל. שנית, הוצאות ההנהלה והכלליות גדלו בכ-10% לכ-49.7 מיליון שקל, בעיקר בגלל עלויות שכר דירה וייעוץ. שלישית, פתיחת מבצע "שאגת הארי" בסוף פברואר 2026 גרמה לירידה זמנית במכירות הרכבים ומתן הלוואות, אם כי החברה מסרה שהשפעתו הכוללת על הרווחיות לא הייתה מהותית. מגזר ההשכרה לטווח קצר תחת המותג יורופקאר המשיך לסבול מהפגיעה בתיירות הנכנסת, אם כי ביקושים מכוחות הביטחון קיזזו חלק מהנזק, והמגזר אף הציג שיפור לכ-4.9 מיליון שקל רווח, לעומת כ-2.1 מיליון שקל אשתקד.

לצד הנסיגה, אלבר מציגה נקודות אור ממשיות. מגזר סחר הרכב, הכולל יבוא ומכירה של מותגים כמו הארלי דוידסון וטריומף, זינק לרווח מגזרי של כ-9.2 מיליון שקל, לעומת כ-600 אלף שקל בלבד ברבעון המקביל, מה שמייצג קפיצה של כמעט פי 16. מגזר המשכנתאות, שהחל לפעול באופן מלא ב-2025, תרם ברבעון הראשון הכנסות של כ-22.3 מיליון שקל ורווח של כ-2.7 מיליון שקל, ובמהלך הרבעון הועמדו משכנתאות חדשות בסך של כ-303.9 מיליון שקל.

המאזן של אלבר מציג גירעון בהון החוזר, שהחברה ממהרת להסביר כפער חשבונאי מובנה בלבד. צי כלי הרכב בשווי של כ-3.74 מיליארד שקל מוצג כנכס לזמן ארוך, אף שכ-8,300 כלי רכב מיועדים למכירה שוטפת. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה שלילי בסך כ-78.3 מיליון שקל, אם כי משופר לעומת כ-142 מיליון שקל שלילי אשתקד. הדירקטוריון קבע כי אין כל בעיית נזילות, והחברה הציגה תוכנית גיוסים ל-24 חודשים הכוללת כ-2.4 מיליארד שקל ממקורות בנקאיים, מוסדיים ואג"ח. בינואר 2026 גייסה החברה כ-204.5 מיליון שקל בהנפקת אג"ח פרטית, ובמאי, לאחר תאריך המאזן, הושלם גיוס ציבורי נוסף שהניב כ-576.2 מיליון שקל ברוטו תחת דירוג +ilA של מעלות. סך נכסי החברה צמח ב-18% לכ-6.92 מיליארד שקל, וההון העצמי גדל ב-15% לכ-990 מיליון שקל.

מבחינה משפטית, אלבר הגיעה להסדר פשרה עם רשות המסים והמכס בגין פעילות יבוא עקיף היסטורית בשנים 2013-2015. החברה הבת תשלם כ-37 מיליון שקל, 19 מיליון למכס ו-18 מיליון בהליך הפלילי, כשהחברה ביצעה הפרשה מלאה כבר בדוחות 2025. בסיום ההסדר ישוחררו ערבויות בנקאיות בסך 24 מיליון שקל ויוסרו שעבודים על מקרקעין. אולם במקביל, במרץ 2026 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית חדשה נגד אלבר ציי רכב, בסכום של כ-30.6 מיליון שקל, בטענות לאי-הפרשת זכויות סוציאליות לעובדים. בשלהי מאי הכריז הדירקטוריון על חלוקת דיבידנד של כ-6.5 מיליון שקל ואישר תוכנית לרכישה חוזרת של אגרות חוב בהיקף של עד 50 מיליון שקל.

הסיפור של שתי החברות מבטא מגמה רחבה יותר: ב-2026, הכנסות גדולות אינן מספיקות כדי להבטיח רווחיות. המלחמה גורמת לעיכובים בשטח, לגיוסי מילואים ולפגיעה בתיירות, ובמקביל הוצאות המימון עולות ועלויות ייצור וחומרי גלם הולכות ומתנפחות גם על רקע שינויים בשרשראות האספקה הגלובליות. נקסטקום ואלבר ממשיכות להשקיע ולהתרחב - אחת בחוות סולאריות ובמשכנתאות, השנייה בתשתיות תקשורת - אך השאלה המרכזית שתציק לשתיהן ברבעונים הבאים היא מתי ועד כמה יצלחו להמיר את צמיחת ההכנסות לשורה תחתונה שתצדיק את ההשקעה.