לוחמי חטיבת גולני השתלטו על רכס הבופור בדרום לבנון, כ-44 שנים לאחר הקרב שבו כבשה הסיירת את המבצר לראשונה במלחמת לבנון הראשונה. כוחות אוגדה 36, בסיוע חטיבת גבעתי, חטיבה 7, חטיבת האש והיחידה הרב-מימדית, השלימו את חציית נהר הליטני וכעת מטהרים את האזור ממחבלים ומתשתיות חיזבאללה.
שר הביטחון ישראל כץ הצהיר בתגובה: "44 שנים אחרי קרב הגבורה על הבופור, וביום האזכרה לחללי מלחמת שלום הגליל ובהם חיילי גולני שנפלו בקרב על הבופור - לוחמי צה"ל ובראשם חטיבת גולני, שבו אל פסגת הבופור והניפו עליה מחדש את דגל ישראל ואת דגל גולני." כץ הוסיף כי "היום הוסר האיפול שהוטל על המבצע כדי למנוע מידע מהאויב." כץ הבהיר כי הכוחות יישארו בבופור כחלק מאזור הביטחון שישראל מקיימת בדרום לבנון, וכי ישראל אינה רואה בנסיגת 2000 מודל שצריך לחזור עליו.
התזמון לא מקרי. ההכרזה על כיבוש הרכס מחדש הגיעה בסמוך לציון 26 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, ובשבוע שבו חגג חיזבאללה את מה שהוא מכנה "חג השחרור וההתנגדות" לרגל אותה נסיגה. הארגון נהג לראות בה ניצחון אסטרטגי על ישראל — ההודעה על כיבוש הבופור נתנה לאותה חגיגה הקשר אחר לגמרי.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אישר את תוכניות המבצע לאחר סדרת הכנות מבצעיות בפיקוד הצפון. לפי הצבא, כבר בתחילת המערכה, עם הצטרפות אוגדה 98 ללחימה, זוהתה הזדמנות לחצות את הליטני. אולם לאחר יומיים הוחלט להסיג את כוחות האוגדה לאחור, משהתברר כי התנאים המבצעיים הנדרשים טרם הבשילו.
במהלך החודש שקדם למבצע פעלה אוגדה 36 להכשרת השטח. הכוחות כבשו את א-טייבה, השמידו את כלל תשתיות האויב במרחב קונטרה ויצרו נתיבי תנועה שאפשרו הגעה בטוחה אל הנהר. לפני הכניסה הקרקעית ביצע חיל האוויר גל תקיפות נרחב, במקביל לאש ארטילרית וירי טנקים. לאחר מכן השלימו הכוחות עבודות הנדסיות שאפשרו את חציית הנהר והמשך ההתקדמות צפונה.
הרכס, הממוקם בגובה של כ-710 מטרים מעל פני הים, חולש על נהר הליטני, עמק עיון, נבטיה ורמת תבנין. מי שמחזיק בו נהנה מעליונות אופטית ואלקטרונית על צירי התנועה המרכזיים בדרום לבנון. יוסי אמרוסי, בכיר שב"כ לשעבר, סיפר בתגובה לכיבוש: "מי שמחזיק בבופור נהנה מיתרון מודיעיני וצבאי משמעותי." לדבריו, "במזרח התיכון, ההיסטוריה הצבאית אינה מסתיימת. היא רק משנה פנים."
אחד היעדים המרכזיים שהצבא הגדיר הוא פגיעה ביחידת באדר של חיזבאללה, האחראית על השליטה במרחב דרום לבנון. גורמים צבאיים ציינו כי מהשטחים שנכבשו ניהלו מחבלי חיזבאללה את הלחימה נגד ישראל ובוצעו לאורך השנים מאות שיגורים לעבר שטח ישראל. כעת מכוונים הכוחות גם לסגירת צירי הגישה אל העיר נבטיה, שנחשבת לאחד ממרכזי הכוח של הארגון בדרום.
האחיזה ברכס קוטעת הלכה למעשה את הצירים האסטרטגיים המובילים מצפון לבנון ומבקעת הלבנון דרומה, ומשבשת את יכולת חיזבאללה להזרים תגבורות, תחמושת ואספקה לכוחות הפועלים בסמוך לגבול. בצבא מציינים כי קריסת מערכי ההגנה של הארגון בגזרה ניכרת גם מהעובדה שפעיליו בחרו ברוב הקרבות לסגת לאחור ולהימנע מעימות ישיר.
הפגיעה אינה רק צבאית. על פי הדיווחים, גוברת המחאה בקרב התושבים השיעים בדרום לבנון, שעקורים מבתיהם ורואים את פרנסתם נהרסת. בעיר צור הושקה יוזמה אזרחית להכרזתה כעיר פתוחה ונקייה מנשק, ויוזמה דומה עלתה בנבטיה. אחת הפעילות שם אמרה: "האם משא ומתן מותר לאיראן ואסור ללבנון? כל אבן באמפיתיאטרון הרומי של צור שווה יותר מכל איראן." המבקרים מציינים כי ככל שהמלחמה מתארכת, הקולות הדורשים שינוי בתוך הרחוב השיעי הולכים וגדלים.
כץ הזהיר את חיזבאללה בנאומו: "מי שמאיים על אזרחי ישראל יאבד את נכסיו האסטרטגיים בזה אחר זה." לדבריו, "המערכה עוד לא הסתיימה. צה"ל חזק, וכולנו נחושים לרסק את כוחו של חיזבאללה ולהשלים את המשימה: הבטחת הביטחון לתושבי הצפון."
הכוחות ממשיכים לפעול במרחב ולמנוע מחיזבאללה לשקם את תשתיותיו. מה יקרה בהמשך עם אזור הביטחון ועם הנוכחות בבופור ייקבע ככל הנראה בהסדרים שיגובשו מול לבנון ובמסגרת הלחצים הבינלאומיים על הנושא — אך כץ הבהיר כי בינתיים, ישראל מתכוונת להישאר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה