ישראל מתבוססת בבוץ: בין מלחמות ללא הכרעה לריגול איראני בנצרת

בית המשפט העליון החמיר את עונשו של חמאד חמאדי, תושב נצרת שהורשע בריגול לטובת איראן, הצתת רכבים וסיוע להסתננות לישראל. עונשו הועלה משש שנות מאסר לשבע שנים בפועל, לאחר שהפרקליטות ערערה על חומרת הגזר המקורי.

על פי כתב האישום שבו הודה חמאדי, במהלך שנת 2023 עמד בקשר עם תושב ג'נין שפעל מול גורמים הקשורים למודיעין האיראני. הקשר כלל ביצוע משימות מגוונות: איסוף והסעת מסתננים שחצו את הגבול מירדן, ובדיקת נקודות חדירה לאורך הגבול לצורך הסתננות עתידית לישראל.

ביוני 2023 הצית חמאדי, יחד עם אדם נוסף, ארבעה כלי רכב ברחוב בחיפה שבו לפי ידיעתם התגוררו יהודים. הוא תיעד את ההצתה בעצמו והעביר את החומר למפעילו. לפי הדיווחים, חמאדי חשד כי המשימות מבוצעות בהכוונה ובמימון איראניים, וכי מפעילו קשור לארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. על אף חשדות אלה, המשיך לקיים קשר ולבצע משימות נוספות.

הפרקליטות, באמצעות עורכות הדין מירי קולומבוס ורחלי זוארץ-לוי, טענה בערעור כי הגזר המקורי של בית המשפט המחוזי בחיפה אינו משקף במידה מספקת את חומרת המעשים. הפרקליטות הדגישה כי גם כאשר חלק מהמשימות שהוצעו לחמאדי לא בוצעו, עצם המשך הקשר עם הגורם העוין לאחר שהתעורר חשד ממשי לזהותו ולמטרותיו מהווה סכנה משמעותית לביטחון המדינה.

הפרקליטות הצביעה גם על תופעה מתרחבת ומדאיגה: גיוס אזרחים ישראלים על ידי גורמים איראניים לביצוע משימות שונות נגד המדינה. לפיכך נטען כי יש להחמיר בענישה לשם הרתעת הרבים, בייחוד לנוכח הסיכון שקשרים שנראים בתחילם שוליים יתפתחו לפעולות חמורות הרבה יותר.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה. המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, קבע כי עבירת המגע עם סוכן חוץ היא מן העבירות החמורות שבחוק העונשין, בשל פוטנציאל הנזק הטמון בה והסיכון לביטחון המדינה. סולברג הדגיש כי לעבירה זו "שער כניסה" רחב, וכי מגע שנראה בתחילתו מוגבל ושולי עלול להתפתח לפעילות חמורה ומסוכנת.

בפסק הדין נקבע במפורש כי יש לגדוע קשרים מסוג זה כבר בראשיתם, לפני שיבשילו לכדי פגיעה ממשית. השופט סולברג אף הורה להעביר "מסר ברור וחד, כי כל מגע עם סוכן חוץ, תהא מידת החומרה או הסיכון המשתקפת ממנו אשר תהא, אסור בתכלית האיסור, ויוביל למיצוי הדין עם עושהו".

בית המשפט הוסיף וקיבל את הטענה בדבר הצורך בהרתעת הרבים בתקופה הנוכחית, לנוכח התגברות ניסיונותיה של איראן לגייס אזרחים ישראלים לביצוע משימות עוינות. ההחלטה להחמיר את העונש מבהירה שהמערכת המשפטית רואה בקשרים מסוג זה איום ביטחוני של ממש, גם כשחלק מהמשימות לא יצאו לבסוף לפועל.

פסק הדין מסמן קו ברור: מי שייתפס מקיים קשר עם גורמי מודיעין עוינים בישראל יוכל לצפות לענישה חמורה, גם אם הפעולות שביצע נראות בשלב הראשוני כמוגבלות בהיקפן.

פסק הדין מגיע על רקע הערכות ביטחוניות מורכבות בנוגע לאיראן. גורם ביטחוני בכיר מסר כי הוא מעריך שאיראן לא תחתום על מזכר ההבנות שהועבר לידי ארה"ב, ולא תצהיר באישור פומבי על שום הסכם. לדבריו, לטראמפ נותרות מעט חלופות: הצהרה חד-צדדית על מזכר הבנות עם דחייה של 60 יום, תקיפה מחודשת ברחבי איראן, או הידוק המצור הכלכלי לשלושה חודשים נוספים.

הגורם הביטחוני הסביר כי תקיפה בהיקף רחב תמנע מאיראן יכולות לטווח של שנים, תפגע קשות בכלכלה ועשויה להוציא את הציבור האיראני לרחובות. אחד הסימנים לשינוי כבר ניכר, לפי הגורם: פתיחת רשת האינטרנט בהדרגה, שנבעה מלחץ כלכלי של הסוחרים, שכ-30 אחוז מהמסחר שלהם מבוסס על הרשת.