לוין מסרב לציית לבג"ץ: "לא אכנס את הוועדה לבחירת שופטים"

בית המשפט העליון הכריע היום בפסיקה חדה: שר המשפטים יריב לוין חייב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. זה לא המלצה, לא קריאה, לא פנייה. זו קביעה מחייבת שניתנה פה אחד על ידי כל שופטי ההרכב.

Yariv Levin (19190906669) (cropped)צילום: יריב לוין

על פי פסק הדין, לוין נדרש לכנס את הוועדה לצורך בחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים. בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי יש לתת קדימות למינויים בבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, שני בתי המשפט שמחסור השופטים בהם חריף במיוחד.

פסק הדין ניתן על ידי השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, בעקבות עתירת התנועה למען איכות השלטון, לאחר שלוין סירב לכנס את הוועדה במשך כשנה וחצי. לוין נדרש לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לשיפוט במחוזי עד יום שני הקרוב, 8 ביוני 2026, ולכנס את הוועדה בהקדם האפשרי.

הוועדה לבחירת שופטים היא הגוף המופקד על מינוי שופטים בישראל, והיא כוללת נציגי הממשלה, הכנסת ולשכת עורכי הדין לצד שופטי בית המשפט העליון. לוין, שמכהן כשר המשפטים, סירב עד כה לכנס את הוועדה, צעד שגרר ביקורת רחבה מהמערכת המשפטית ומארגוני עורכי הדין, שטענו שהמחדל מביא את בתי המשפט לקריסה מבצעית.

המצב בשטח קשה: בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ פועלים תחת עומס תיקים כבד מנשוא, כאשר מספר השופטים הפעילים אינו עומד בקצב ההגשות. בתי המשפט בבאר שבע ובחיפה, שזכו להדגשה מיוחדת בפסק הדין, נמצאים לפי הדיווחים במצב הקשה ביותר, כשהמתנה לדיון בתיקים מסוימים נמתחת לשנים.

הנתונים שהוצגו במסגרת ההליך מצביעים על משבר עמוק: בבאר שבע חסרים שבעה מבין 28 שופטים, ובחיפה שמונה מבין 40. כיום עומדים 51 תקני שופטים לא מאוישים בערכאות השונות, ועד סוף 2026 צפויים להתפנות כ-15 תקנים נוספים. הצורך הממשי עומד על כ-150 מינויים בכלל המערכת — כ-15% מכלל תקני השפיטה בישראל. המחסור החריף בעיקר מאז תחילת המלחמה, שהגדילה משמעותית את מספר ההליכים בבתי המשפט.

המחסור בשופטים אינו רק נתון מנהלי — הוא נוגע ישירות לעשרות אלפי בעלי דין הממתינים לבירור תיקיהם. הפסק מחייב איוש תקנים חסרים שהצטברו לאורך תקופת הסירוב לכנס את הוועדה, ומהווה הכרעה בעימות שנמשך זמן רב ונחשב חסר תקדים בעצמת המתח בין הרשות המבצעת לרשות השופטת.

פסק הדין ניתן פה אחד, עובדה שמחזקת את משקלו המשפטי והציבורי. כאשר כל שופטי ההרכב מסכימים, קשה יותר לפרש את ההכרעה כעמדה פוליטית של שופט כזה או אחר. זו עמדה מאוחדת של בית המשפט העליון כגוף.

לוין סירב לאורך כל הדרך לכנס את הוועדה בטענה שאין הסכמה רחבה לגבי זהות המועמדים. במהלך הדיונים הציע פתרון ביניים — לקדם מינויים קבועים בבתי משפט השלום בלבד, ולהסתפק במינויים זמניים בחיפה ובבאר שבע עקב קוצר הזמן לפני הבחירות. הרכב השופטים סירב לקבל מתווה זה וקבע שנדרשים מינויי קבע יציבים.

לוין מצוי זה מכבר במוקד העימות בין הממשלה לבין המערכת המשפטית. הוא אחד המנועים המרכזיים של רפורמת המשפט שקידמה הקואליציה, וסירובו לכנס את ועדת המינויים נתפס על ידי המתנגדים לרפורמה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשינוי הרכב הרשות השופטת. כעת בית המשפט העליון קבע שיש גבול לסמכות השר לחסום את הליך המינויים.

לוין לא קיבל את הפסיקה בשקט — הוא הודיע במפורש שלא יקיים את החלטת בית המשפט ולא יכנס את הוועדה. תוך זמן קצר פרסם תגובה חריפה: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק". לא ניסוח מתון, לא ביקורת עטופה בכפפות — האשמה ישירה: בית המשפט העליון עושה משהו לא חוקי. לוין אף תיאר את המצב שנוצר כ"משבר חוקתי", וניסח זאת כצעד הכרחי להגנה על הסדר החוקתי כפי שהוא מפרש אותו. התגובה מציבה את הממשלה ואת בית המשפט העליון פנים אל פנים, ומחדדת שהמשבר נכנס לשלב חדש.

מדובר בצעד שאין לו אח ורע בתולדות מדינת ישראל. שרים ממשלתיים נהגו בעבר לבקר פסיקות של בית המשפט העליון, לעתים בחריפות רבה, אך הכרזה גלויה של שר על כוונה לא לציית לפסיקה היא תופעה חדשה לגמרי בנוף הפוליטי והמשפטי הישראלי. מבקריו של לוין רואים בהכרזה זו את ההפרה החוקתית הממשית, ואנשי אופוזיציה וגורמים משפטיים כבר הגיבו בזעזוע וניסחו זאת כפגיעה חמורה בשלטון החוק.

לוח הזמנים שנקבע בפסק הדין אינו פשוט. על פי החוק, ניתן לכנס את הוועדה רק 45 יום לאחר פרסום רשימת המועמדים, והנוהג הוא שלא למנות שופטים בשלושת החודשים שלפני הבחירות. אם הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר, המועד האחרון לכינוס הוועדה הוא 27 ביולי — בדיוק כשבועיים לאחר המועד שנקבע לפרסום הרשימה.

שאלה פתוחה היא מה יקרה אם לוין יסרב לציית לפסק הדין — כיום אין פסיקה בישראל לגבי הליכי בזיון בית משפט מול נבחרי ציבור, וייתכן שלשר המשפטים חסינות מפני הליך שכזה. בשלב זה לא ברור אם הממשלה כולה מגובה מאחורי עמדת לוין, ואם ראש הממשלה נתניהו ייתן לה גיבוי פומבי. המהלך מכניס את הממשלה לשטח משפטי וחוקתי לא מוכר, שעשוי להסתיים בעימות חסר תקדים בין שתי הרשויות.

בסיום פסק הדין התייחסו השופטים גם למצב בבית המשפט העליון עצמו, שפועל בהרכב חסר של 11 שופטים בלבד במקום 15 — כמעט שלוש שנים רצופות. השופטים הבהירו שמבחינה חוקית לוין אינו מחויב כעת לכנס את הוועדה לאיוש תקני העליון, שכן החוק מחייב תמיכת שבעה מתשעת חברי הוועדה — רוב שאינו קיים כיום. עם זאת, קראו לשר ולחברי הוועדה לעשות מאמץ נוסף להגיע להבנות שתאפשרנה את מילוי ארבעת התקנים החסרים.

המשבר החוקתי שלוין עצמו תיאר נראה כעת רחוק מפתרון. ההמשך צפוי להתנהל סביב שאלה אחת מרכזית: האם הממשלה תגבה את עמדת לוין, ואיזה כלים עומדים לרשות בית המשפט לאכוף את החלטתו אם השר ממשיך לסרב — ועתיד ישיבת הוועדה לבחירת שופטים נותר עלום.