צה"ל מתחקר בשעות האחרונות את הנסיבות שבהן הצליח רחפן של חיזבאללה לפגוע בלוחמי סיירת גבעתי, תקרית שבה נפל סמ"ר מיכאל טיוקין. השאלה המרכזית שמעסיקה את המערכת הביטחונית היא פשוטה ומדאיגה: כיצד הצליח הרחפן לאתר את הכוח ולהכות בו בדיוק, ומה האמצעים שעמדו לרשות מפעיליו.
בלב התחקיר עומדת השאלה האם חיזבאללה השתמש לראשונה במלחמה באמצעי לראיית לילה שהורכבו על גבי רחפן תוקף. אם אכן כך, מדובר בשינוי ביכולות האויב שמחייב היערכות מחודשת. ואולם, הממצאים הראשוניים מפתיעים: נכון לשלב זה, התחקיר מעלה כי הרחפן שפגע בכוח לא היה מצויד באמצעי לראיית לילה.
ממצא זה, במקום להרגיע, דווקא מעמיק את סימני השאלה. אם הרחפן לא ראה בחושך, כיצד מצא את הלוחמים? המערכת הביטחונית בוחנת כעת שתי הערכות מרכזיות שעשויות להסביר את האירוע.
ההערכה הראשונה מצביעה על ניצול תנאי הטבע. הלילה שבו התרחשה התקרית היה ליל ירח מלא, מואר יחסית לימי לחימה רגילים. ייתכן שהבהירות הטבעית הזו אפשרה למפעילי הרחפן לזהות חזותית את הכוח ולכוון את הפגיעה, גם ללא ציוד טכנולוגי מיוחד.
ההערכה השנייה חמורה יותר: קיימת סברה כי מחבלי חיזבאללה ידעו מראש את מיקום הכוח, ושיגרו את הרחפן במסלול טיסה שתוכנן מראש, שהוביל אותו ישירות לנקודה שבה שהו הלוחמים. אם הערכה זו נכונה, עולה שאלה כבדה על כשל מודיעיני או על פרצת מידע כלשהי.
גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי הנושא נמצא בבדיקה מעמיקה. מדובר, לדבריהם, באתגר מבצעי משמעותי, בפרט לנוכח ההתחמשות של האויב בכלים בלתי מאוישים. השימוש ברחפנים תוקפים אינו חידוש, אך הצלחה כזו בפגיעה בכוח מאורגן מעלה שאלות לגבי הדרך שבה יש לפעול בשטח ולהתגונן מפני איום מהאוויר.
סיירת גבעתי היא יחידת העילית של חטיבת גבעתי, המשמשת כסיירת הסדירה של החטיבה ומשתתפת במבצעים רגישים. אובדן לוחם בתקרית מסוג זה מחייב לקיחת אחריות מלאה ובחינה של הנהלים שמטרתם להגן על הכוחות מפני רחפנים עוינים.
בצה"ל צפויים להסיק מסקנות מבצעיות מהתחקיר, שיתורגמו להנחיות מעשיות לכוחות הפועלים בצפון. ממצאי הבדיקה הסופיים טרם הושלמו, והמערכת הביטחונית ממשיכה לבחון את כלל הנסיבות שהובילו לאירוע.
ממצאי התחקיר הסופיים צפויים להסתיים בימים הקרובים, ויקבעו אילו שינויים יידרשו בדרכי ההתגוננות מפני רחפני חיזבאללה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה