לוין ופוקס נגד היועמש"ית: "להפסיק את האנרכיה השיפוטית"

מדינת ישראל עומדת בפני גל אכיפה חסר תקדים נגד משתמטי גיוס. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ מסמך מסכם של דיון מעקב שחשף נתונים מטלטלים: בצבא רשומים כיום 39,621 משתמטים, כשכ-75% מהם הם בני הציבור החרדי. בנוסף, ישנם עוד 52,460 מיועדים לשירות ביטחון שהוצא בעניינם צו גיוס לאחר פקודת מעצר, ומתוכם כ-80% הם מהמגזר החרדי. אך זה רק ההתחלה. בתוך כחצי שנה, בשל קיצור הליכי האכיפה המינהליים, הצבא מעריך שמספר זה יקפוץ ל-כ-90,000 בני מעצר.

גלי בהרב-מיארהצילום: גלי בהרב-מיארה

המסמך, שסוכם בעקבות הדיון ה-14 בנושא יישום פסקי הדין לגיוס בני ישיבות, חושף מתווה אכיפה רחב ומסועף שמשלב שלילת הטבות כלכליות, מעצרים אקראיים ברחוב ומבצעי מעצרים יזומים מתוכננים. מדובר בעליית מדרגה חדה מכל מה שנעשה עד כה בנושא.

הלב של המהלך הכלכלי הוא מאגר מידע דיגיטלי לאומי שמוקם בימים אלה על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. המאגר יאפשר למשרדי הממשלה לשלוף בזמן אמת את נתוני המשתמטים, העריקים, ומי שהוצא בעניינו צו לפי סעיף 12, ולהפסיק להם מיידית הטבות כלכליות. לפי הערכת נציגי מערך הדיגיטל שהשתתפו בדיון, המאגר יושלם תוך כשבועיים. עד אז הורתה היועמ"שית להעביר את הנתונים ידנית בקבצי אקסל, לפחות פעם בחודש. מהמסמך עולה כי כבר לפני הפצתו הועברו רשימות המשתמטים המלאות למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד העבודה לצורך תחילת שלילת ההטבות בפועל.

היועמ"שית הבהירה כי שלילת ההטבות תחול על שלוש קבוצות: עריקי בקו"ם, משתמטים, וכל מי שהוצא נגדו צו 12, בין אם מועד ההתייצבות שנקבע לו חלף ובין אם לאו. בנוסף לרשימות שכבר הועברו, נמסר כי נושא הבקשות לקבלת מידע מהצבא יטופל מעתה בדחיפות.

במקביל, הורתה בהרב-מיארה לרשות המיסים לשלול הטבות מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעמותות שבהן לומדים משתמטים משירות צבאי — צעד שצפוי להיכנס לתוקף תוך כשבוע. ההטבה, המאפשרת לתורמים לקבל החזרים על תרומות לעמותות מוכרות, היא אחד הגורמים המרכזיים שמעודדים תרומות לעולם הישיבות, וביטולה עלול לפגוע ישירות ביכולת הגיוס הכספי של אותן עמותות. כללי היישום גובשו בישיבות עם גורמי המקצוע ברשות המיסים, באגף התקציבים וברשות התאגידים. מדובר בשלילה ממוקדת: מוסדות שחבריהם משרתים לא ייפגעו — רק עמותות שבהן לומדים בפועל אנשים המשתמטים מהגיוס יאבדו את ההכרה.

במקביל לאכיפה הכלכלית מתוכנן גל מעצרים. בהתאם למסמך, הושגה הסכמה רשמית בין צה"ל למשטרת ישראל על ביצוע פעולות אכיפה יזומות משמעותיות נגד משתמטים, לרבות מעצרים בטווח הקרוב. בשל הצורך לשמור על גורם ההפתעה, התוכנית האופרטיבית מוגדרת כחשאית והמדינה מתכוונת להציג את פרטיה לבית המשפט העליון במעמד צד אחד בלבד. בהרב-מיארה ציינה כי מימוש הפעילות צפוי להגביר את ההרתעה ולאפשר הגשת מספר גדול יותר של כתבי אישום.

מדיניות המשטרה בשטח כבר השתנתה. על פי החלטת המפכ"ל, כל משתמט או עריק שיעוכב על ידי שוטר במסגרת מפגש אקראי ברחוב, יוחזק כחצי שעה עד להגעת גורמי המשטרה הצבאית לאיסופו ולהעברתו להמשך טיפול. מדובר בשינוי של ממש: עד כה, משתמטים שנעצרו לביקורת שגרתית שוחררו לעיתים קרובות בשל מגבלות תיאום בין הרשויות.

הנתונים שעלו בדיון חושפים גם פער זועק בהגשת כתבי אישום. מתחילת שנת 2026 הוגשו 232 כתבי אישום נגד משתמטים בכלל צה"ל, אך מתוכם רק 16 הוגשו נגד חרדים. נתון זה זכה לביקורת ישירה מהיועמ"שית: "עדיין ישנו פער משמעותי מבחינת היקף כתבי האישום המוגשים בעניינם של משתמטים בני הציבור החרדי לעומת יתר המגזרים", כתבה, ודרשה מגורמי האכיפה בצבא ובמשטרה "לעשות כל מאמץ לצמצם את פערי השוויון".

מעבר לפער בתביעה הפלילית, הצבא מעדכן על כוונה להוריד את רף ההעמדה לדין, משנת 540 ימי השתמטות לשנה אחת בלבד. הנושא נמצא בבחינה סופית אצל הפצ"ר. בנוסף, גורמי הצבא הדגישו בדיון כי הרחבת הגיוס היא "תנאי יסודי להקלה בעומס הכבד המוטל על משרתי המילואים".

ביום שבו פורסם המסמך, הכריז הפלג הירושלמי כי הוא דוחה הפגנות שתוכננו ב-24 שעות, בטענה שמתנהל "משא ומתן רציני ומתקדם על שחרורם של מספר גדול של תלמידי ישיבות ואברכים מהכלא הצבאי". דובר צה"ל מיהר לפרסם הכחשה: "בניגוד לנטען, לא מתקיים משא ומתן על שחרור עריקים ומשתמטים מהכלא הצבאי".

גורמי הצבא התבקשו להגיש עד 4 ביוני נתונים עדכניים על היקף המתגייסים החרדים ועל צעדי האכיפה שננקטו, לקראת הודעת עדכון נוספת שתוגש לבג"ץ.

המהלך הכולל מציב את עולם הישיבות בפני מציאות חדשה: מאגר דיגיטלי שישלול כסף, שוטרים שיחזיקו כל חרדי שיעצרו ברחוב, ומבצעי מעצרים מתוכננים שפרטיהם עדיין חסויים.

שר המשפטים יריב לוין ומזכיר הממשלה יוסי פוקס הצטרפו הערב לדבריו החריפים של יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ופתחו בהתקפה מתואמת שהחריפה משמעותית את המתח בין הקואליציה למערכת המשפט. לוין קרא לכינוס דחוף של ראשי מפלגות גוש הימין ותבע מהם להגיע עם תוצאות מוחשיות: "אני קורא לקיום ישיבה דחופה של ראשי מפלגות גוש הימין. הגיע הזמן שנקבל שורת החלטות אופרטיביות, אשר יחזירו את השליטה במדינה לממשלה, וישימו סוף לאנרכיה השיפוטית".

פוקס הרחיב לאזהרה חריגה בחומרתה, וטען כי האכיפה היא בררנית ומגמתית. לדבריו, עד לפקיעת פרק ג1 לחוק שירות הביטחון לא ראינו מצד היועצת המשפטית "עיסוק כלשהו באכיפה פלילית על משתמטים מצה"ל שאינם מהציבור החרדי, לא מבצעי מעצרים, לא סנקציות ולא כלום". פוקס הזהיר כי "המאבק של היועצת בציבור החרדי שהולך ומסלים מידי שבוע תוביל בסופו של יום לירידה בגיוס חרדים בצה"ל, להפיכת כל הציבור החרדי לפלג הירושלמי וחס ושלום גם למלחמת אחים". הקריאה לישיבה דחופה של ראשי גוש הימין מעמידה כעת את נתניהו ושאר ראשי הקואליציה בפני שאלה: האם לנקוט בצעדים מעשיים נגד מהלכי היועצת המשפטית, ואם כן — אילו כלים יהיו מוכנים להפעיל.