ועדת קונגרס: כספי ביידן מימנו ארגונים שפעלו נגד נתניהו

ועדת המשפט בבית הנבחרים האמריקאי, הנשלטת בידי הרפובליקנים, פרסמה מזכר חדש המטיל טענות חמורות נגד ממשל ביידן: כספי משלם המיסים האמריקאי הועברו לארגונים שסייעו למחאות נגד ממשלת נתניהו בתקופת הרפורמה המשפטית, ובמקביל זרמו כספים לגופים שהוועדה מגדירה כבעלי זיקה לארגוני טרור נגד ישראל. המזכר מתוארך ל-29 במאי 2026 והוא המשך לדוח שפורסם ביולי 2025.

לפי צוות הרוב בוועדה, נאספו 1,256 מסמכים מתשעה ארגונים, המצביעים על "דפוס מתמשך" של פיקוח לקוי ושימוש לא ראוי בכספי מענקים של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, מחלקת המדינה וגופים פדרליים נוספים. הוועדה אינה טוענת להעברה ישירה מהבית הלבן למחאה, אלא למימון עקיף באמצעות שרשרת של עמותות וקרנות.

הטענה המרכזית נוגעת לעמותת "עתיד כחול לבן", שמזכר הוועדה מגדיר אותה כמטה המרכזי של מחאת הרפורמה המשפטית. לפי הנטען, בין השנים 2021 ל-2024 קיבל הארגון ארבעה מיליון דולר מ-Middle East Peace Dialogue Network ועוד 18 מיליון דולר מקרן PEF Israel Endowment Funds. עוד נטען כי התנועה לאיכות השלטון קיבלה כ-42 אלף דולר ממחלקת המדינה בין השנים 2020 ל-2022, שנועדו לכאורה לפעילות חינוכית ואזרחית.

הממצא הנוסף במזכר נוגע לשתי מסגרות אמריקאיות גדולות. לפי הוועדה, קרן האחים רוקפלר ורשת טידס העבירו יחד יותר מחמישה מיליון דולר לגופים שמימנו מחאות נגד ישראל בארצות הברית ובישראל, וכן תמכו בארגונים בעלי זיקה נטענת לטרור. בנוסף, הוועדה טוענת כי קרן האחים רוקפלר העבירה כמעט ארבעה מיליון דולר לקבוצות שהיא מגדירה כ"רדיקליות ואנטי-ישראליות", בהן ארגונים כשוברים שתיקה, הקרן החדשה לישראל והאגודה לזכויות האזרח. רשת טידס, שקיבלה בעבר מענקים ממשלתיים אמריקאיים, העבירה לפי הנטען יותר ממיליון דולר לקבוצות שהוועדה מקשרת לארגוני טרור.

ביקורת בולטת מופנית גם כלפי ארגון "יוזמות אברהם", שקיבל לפי הדוח כ-2.05 מיליון דולר מכספי ממשל אמריקאי בין השנים 2018 ל-2021. לפי הוועדה, הארגון הוביל מחאות נגד ממשלת ישראל, וביקורת משנת 2023 קבעה כי לא עמד בהליכי בדיקה נדרשים למניעת העברת סיוע לגורמי טרור, במסגרת תוכנית שמומנה בידי USAID ופעלה באזורים שבהם פועלים ארגוני טרור זרים.

יו"ר ועדת המשפט, חבר הקונגרס הרפובליקני ג'ים ג'ורדן מאוהיו, הגדיר את הממצאים בחדות: "הממשלה שלנו שולחת כספי מיסים אמריקאיים לארגונים שמערערים את בעלת בריתנו הטובה ביותר, מדינת ישראל". עם זאת, ג'ורדן עצמו סייג את הטענה החריפה ביותר ואמר כי אין בידי הוועדה ראיה שאנשי ממשל ביידן ידעו שהם מממנים ארגון שמעביר בפועל כספים לגופים הקשורים לטרור. המשמעות: המזכר מציג כשל פיקוח ומימון עקיף בעייתי, אך לא מוכיח כוונה מודעת.

הארגונים המוזכרים הגיבו בחריפות. מעמותת "עתיד כחול לבן" נמסר כי "אף גורם מדינתי או ממשלתי אמריקאי או אחר לא תרם מעולם לעמותה, במישרין או בעקיפין", וכי "אין בדוח הוועדה שום ממצא, עובדה או בדל ראיה לגבי העמותה". התנועה לאיכות השלטון ציינה כי "הכספים שבהם עוסק הדוח אושרו בכלל על ידי ממשל טראמפ ויצאו על פעילות של התנועה בתקופת ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד", וכי "לא קיבלנו דולר אחד מממשל ביידן למימון ההפגנות". יוזמות אברהם דחתה אף היא את הטענות מכל וכל וציינה כי "מיזם הלימוד המשותף המוזכר בדוח עסק בחיבור בין בתי ספר יהודים וערבים בתחומי ישראל, בוצע בשיתוף פעולה מלא של משרד החינוך ורשויות מקומיות, ודווח בפרטי פרטים לגופים המממנים".

במקביל לפרסום המזכר, הממשלה הישראלית אישרה ביום שישי האחרון החלטה מבנית בתחום הגנת הצרכן: פירוק המועצה הישראלית לצרכנות ומיזוג סמכויותיה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. שר הכלכלה ניר ברקת הציג את המהלך כצעד שנועד "לשים סוף לכפילויות במערכת" ולספק לציבור "כתובת אחת ברורה, חזקה ואפקטיבית". הממשלה הקצתה תוספת תקציבית שנתית של 7.2 מיליון שקל לרשות להגנת הצרכן בין השנים 2027 ל-2029. שר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, אמר כי "הממשלה צריכה לשרת את האזרחים ולא את עצמה".

בזירה האמריקאית-איראנית דווח גם על מהלך משמעותי נוסף: רשויות החוק בארצות הברית החרימו נכסי קריפטו איראניים בשווי של כמיליארד דולר, במסגרת מבצע שכינויו "Operation Economic Fury", שהחל באפריל כפעילות אכיפה סביב מיצר הורמוז. לפי הדיווחים, איראן הפעילה רשתות כריית קריפטו שניצלו את מחירי החשמל המסובסדים בארץ, והמירו את האנרגיה לנכסים כמו ביטקוין. כדי להסתיר את מקור הכספים, נעשה שימוש בארנקים אנונימיים ושירותי טשטוש עקבות. שר האוצר האמריקאי מסר כי הרשויות פשוט "תפסו את הארנקים" של המשטר האיראני, וכי מדובר בכסף שנגזל מהעם האיראני.

הפרסומים מצטרפים לתמונה רחבה יותר של עימות בין ממשל טראמפ לבין מורשת ביידן: ועדת הקונגרס הרפובליקנית ממשיכה לחקור את שרשראות המימון שיצאו מוושינגטון לארגונים בישראל, ואילו הממשל הנוכחי מבקש להציג את פעולות ביידן כהתערבות פסולה בענייניה הפנימיים של ישראל. בשלב זה, כל הממצאים הם ברמת טענות ועדתיות, ועדיין לא הגיעה כל הכרעה שיפוטית או קביעה של רשות המיסים האמריקאית.