בג"ץ דחה את העתירות: רומן גופמן נכנס מחר לראשות המוסד

דדי ברנע, ראש המוסד היוצא, עשה היום מהלך מפתיע: הוא הזמין את מחליפו המיועד רומן גופמן לטקס פרישתו הרשמי. זאת, למרות שברנע עצמו התנגד בעבר למינויו של גופמן לתפקיד.

IDF 210th Division change of command ceremony. IIIצילום: רומן גופמן

בית המשפט העליון דחה היום את העתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, וסלל את הדרך לכניסתו לתפקיד מחר בבוקר. ההחלטה התקבלה ברוב דעות של השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, בעוד השופטת דפנה ברק-ארז נותרה בדעת מיעוט.

ההזמנה נשלחה עוד לפני שבית המשפט העליון הכריע בעתירות שהוגשו נגד המינוי. המהלך מתפרש כמחווה משמעותית מצד ברנע, שבוחר לקבל את פניו של גופמן בבית ולו גם על רקע מחלוקות העבר.

הנוכחות של גופמן בטקס הפרישה של קודמו היא צעד סמלי כבד משקל. בעולם המוסד, טקסים מסוג זה אינם פורמליות גרידא, הם מסמנים העברת לפיד ומביעים לגיטימציה. הזמנתו של גופמן לאירוע ממחישה שברנע בוחר לשים בצד את ההתנגדות שהביע בעבר.

המינוי של גופמן עורר סערה מאז הוכרז. עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון ביקשו לבלום אותו, וההכרעה השיפוטית טרם ניתנה. הדיון המשפטי עדיין תלוי ועומד, ועם זאת מתנהל הטקס כמתוכנן.

העתירות נסבו סביב פרשת אורי אלמקייס, שהורשע בעבירות ביטחון לאחר שקיבל מידע מסווג כשהיה קטין, ופעל בקשר עם קצין מודיעין מאוגדת הבשן שעמד אז תחת פיקודו של גופמן. במוקד המחלוקת עמדה השאלה האם גופמן ידע על פעילות ערוץ הטלגרם בזמן אמת, ואם כן - האם הסתיר זאת בשיחת הבירור שנערכה לו.

השאלה שעמדה בפני השופטים היתה מצומצמת: האם החלטת ועדת גרוניס להכשיר את המינוי עומדת במתחם הסבירות, ובהתאם - האם החלטת ראש הממשלה למנות את גופמן היא בלתי סבירה באופן קיצוני. השופט גרוסקופף קבע בפסק הדין כי התנהלותו של גופמן אינה מטילה בו דופי ערכי המונע ממנו לכהן בתפקיד. לדבריו, טענות על הפעלת קטין במודע או הטעיית גורמי צה"ל לא בוססו בראיות. השופט שטיין הצטרף למסקנה וציין כי במעשיו של גופמן לא נפל רבב, ומתח ביקורת על ההאשמות שהוטחו בו.

בפני הוועדה עמדו שני מסמכים סותרים. תצהירו של תא"ל ג', רח"ט ההפעלה באמ"ן, תמך בגרסת גופמן וציין כי הוא עצמו אסר על גופמן לפנות לפקודיו מחשש לשיבוש חקירה. לצד זאת, סיכום תשאול שנכתב בזמן אמת ב-2022 העלה חשש שגופמן לא דיבר אמת. ועדת גרוניס בחנה את שני המסמכים ואת עדויות תא"ל ג' ואל"מ ג' מפקד המחב"ם, ובסופו של דבר קבעה ברוב דעות כי לא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן.

השופטת ברק-ארז דחתה את עמדת הרוב. לשיטתה, נותרו סימני שאלה משמעותיים בנוגע לגרסאות גופמן בבירור ובנוגע להתנהלותו לאחר מעצר אלמקייס. היא סברה כי יש להוציא צו על-תנאי וצו ביניים לעיכוב המינוי, ולזמן עדים נוספים - אך הבהירה כי אין בדבריה הטלת דופי אישי בגופמן.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה נלחמה עד הסוף נגד המינוי. בחוות הדעת המשלימה שהגישה לבג"ץ כתבה כי "הוועדה החליטה להכשיר את גופמן ויהי מה", וטענה כי "חלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי וכתוצאה מכך התעלמו מנתונים שאינם תומכים בתזה שלהם". עוד טענה כי חברי ועדה "שאלו שאלות מדריכות ואף כיוונו את העדים לומר דברים שיש בהם כדי לחזק" את העמדה הקבועה מראש. בג"ץ דחה את עמדתה.

גם יו"ר הוועדה המייעצת, השופט בדימוס אשר גרוניס, התנגד למינוי ודרש להמשיך לבחון את הנושא. ברנע מצדו פעל נגד המינוי בשלושה מסלולים במקביל: המלצה שלילית לנתניהו, פנייה לוועדה המייעצת, ושליחת מכתב סודי שהוגש לבג"ץ - אך השופטים סירבו לקבלו. ועם כל זאת, ברנע הזמין הערב את גופמן לטקס הפרישה שלו.

ברנע כיהן בראשות המוסד בשנים האחרונות בתקופה מהסוערות בתולדות הארגון, שכללה את מתקפת השבעה באוקטובר ומלחמה רב-זירתית מאז. פרישתו מסמנת סוף פרק לא רק עבורו אישית אלא עבור הארגון כולו.

גופמן, שמונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, אמור לקחת את ההגה בתקופה שבה המוסד ממשיך לפעול בעצימות גבוהה. שאלת המינוי שלו הפכה לסוגייה מדינית-משפטית, ובית המשפט העליון יצטרך לפסוק האם הוא יכול להיכנס לתפקיד בנסיבות אלה.

נתניהו ביקש מהשופטים בבית המשפט המחוזי, שם מתנהל משפטו, לסיים מחר את עדותו מוקדם יותר כדי שיוכל להשתתף בטקס חילופי ראשות המוסד. השופטים אישרו את הבקשה והקצו לו שעה לצורך כך.

גופמן ייכנס מחר לתפקיד אחד הרגיש ביותר בממשלת ישראל, בסיום הליך משפטי שנמשך חודשים ושלב עדויות, מסמכים סודיים ומאבק חריף בין ראש הממשלה, היועמ"שית ויו"ר ועדת הבחינה.