שר המורשת שלח וואטסאפ לשופט כדי להשפיע על מינוי - וקיבל נזיפה פומבית

שר המשפטים יריב לוין ושופטי בית המשפט העליון ממשיכים להתחפר בעמדות, ואיש אינו מוכן לנפנף דגל לבן. בעוד שמערכת המשפט מתנהלת עם 22 תקני שיפוט חסרים בערכאות שונות, שני הצדדים בוחרים להמר על הבחירות הבאות כמי שיכריע את עתיד מינויי השופטים לעליון. ובינתיים, אלפי תיקים שוהים בתורים ארוכים.

במקביל, בית המשפט העליון דחה את העתירות נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד, וקבע כי אין כל מניעה משפטית לכניסתו לתפקיד. גופמן, שמכהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפוי להיכנס לתפקיד. פורום המטכל כבר הוזמן לטקס החילופים, על אף שזהות המחליפו כמזכיר צבאי טרם פורסמה. לפי הדיווחים, ההזמנות נשלחו לבכירי צה"ל בעוד נתניהו טרם הכריז על שם הקצין שיכנס לתפקיד הרגיש, עובדה שמעוררת תמיהות בתוך המערכת הביטחונית.

צילום: בנימין נתניהו

פסק הדין בעניין גופמן כלל ביקורת חריפה על העותרים ועל עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. השופט עופר גרוסקופף דחה את הטענות שלפיהן הפרשה בה היה מעורב גופמן השפיעה על חקירה שנוהלה נגד קצין בכיר. לדבריו, "ההשערה כאילו התנהלות גורמי אוגדה 210 בכלל, ותת-אלוף גופמן בפרט, השפיעה על אופן התנהלות החקירה, אין לה על מה שתסמוך, לא מבחינת הראיות שלפנינו, ולא מבחינת ההיגיון הבריא".

Gali Baharav-Miaraצילום: גלי בהרב-מיארה

השופט אלכס שטיין הקדיש חלק נרחב מפסק דינו לתקיפה של תופעת העתירות הציבוריות נגד מינויים בכירים. הוא כתב כי "במציאות של הכל בבגץ, אין תמה שמינויים למשרות ציבוריות בכירות מזמנים לפתחנו מתלוננים, מקטרגים ומטילי דופי, העונים לשם עותרים ציבוריים". שטיין קבע כי הטענות נגד גופמן התבססו ברובן על "סברות ועדויות מפי שמועה", וכי העותרים לא הצליחו להציג ראיות ברורות לטענותיהם.

שטיין הוסיף ביקורת ישירה גם כלפי היועמשית, וכתב כי הוא "דוחה בשתי ידיים" את הניסיון להפוך את ההליך ל"משפט גופמן". הוא גם דחה את עמדתה שלפיה יש להעדיף את דעת המיעוט של נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס בוועדת המינויים על פני דעת הרוב. לדברי שטיין, "אין מקום להמציא כלל משפטי שאינו קיים". לקראת סיום, תקף שטיין בחריפות גם את יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא, שכינה את גופמן בשם גנאי במהלך הדיון וחזר בו לאחר שהשופט ביקש זאת. שטיין ציין כי גופמן הוא "איש רב-הישגים שהקדיש את מיטב שנותיו לביטחון המדינה ואף סיכן את חייו למענה".

שטיין אף הציע לחייב את התנועה לאיכות השלטון לשלם לגופמן הוצאות בסך 70 אלף שקלים, אך הצעתו לא התקבלה ונותרה בגדר דעת מיעוט. פסק הדין מסלל כעת את הדרך הפורמלית לכניסתו של גופמן לתפקיד.

אך מאחורי הכותרות על גופמן, מתנהל מאבק עמוק ומסוכן הרבה יותר. לוין ממשיך לסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לעניין מינויים לבית המשפט העליון, כל עוד לא יוסר הווטו על מינוייהם של ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, וד"ר רפי ביטון. בראיון לפודקאסט אמר לוין בפה מלא: "לא אכנס את הוועדה לדיון בעליון, כל עוד לא יוסר הווטו מהמינויים של ד"ר בקשי וד"ר ביטון. הציבור הימני לא צריך להתייאש. אנחנו ננצח בבחירות האלה ולאחריהן המהלך הזה יגיע לסיומו".

השופטים מצדם אינם נכנעים. "אם השופטים סחבו עד עכשיו עם תקנים חסרים, הם לא יוותרו. אין סיבה שהם יכנעו דווקא עכשיו ללחצים של לוין, כשיש סבירות גבוהה שהוא לא יהיה שר המשפטים בממשלה הבאה. האיש ברווז צולע גם במפלגתו שלו", אמר גורם המכיר את הקלעים של המאבק. השופטים זוכרים היטב שח"כ טלי גוטליב מהליכוד כבר הצהירה בריאיון לרדיו שאם תקבל את תיק המשפטים, היא תדרוש אותו. גוטליב אינה ידועה כאישה שתביא עמה רוחות פיוס.

הימור כבד אחד ממתין לשני הצדדים. בין 2027 ל-2031 צפויים לפרוש מהעליון שישה שופטים נוספים עם הגיעם לגיל 70: שטיין, חאלד כבוב, גילה כנפי שטייניץ, דוד מינץ, יעל וילנר ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. כך שהרביעיה החסרה עכשיו תהפוך לעשיריה. שר המשפטים שיכהן בתקופה הזו ויסיים קדנציה מלאה, יוכל למנות שני שלישים משופטי העליון. זה עיצוב של דורות.

לוין גם כבר שינה את הנוף: הוועדה לבחירת שופטים בראשותו מינתה 204 שופטים ורשמים חדשים, המהווים 23% ממשרות השיפוט בכל הערכאות. לפי נתונים שנאספו, 27% מהשופטים החדשים התחנכו במוסדות לימוד דתיים, 38% הם בוגרי מכללות, ובר-אילן היא האוניברסיטה המובילה לתואר שני בפער ניכר. השרה אורית סטרוק, חברת הוועדה מטעם הציונות הדתית, לא הצניעה את שביעות רצונה: "הכנו רשימה שחשוב לימין להכניס למערכת או לקדם למחוזי. אני חייבת להודות בסיפוק שהצלחנו ברוב המינויים".

כלי הלחץ שלוין משתמש בו הוא עצם ההתשה. מקורבים לחברי הוועדה מסבירים: "הוא מבין היטב למה המועמדות של בקשי וביטון נדחית. ההתעקשות שלו נועדה להרוויח זמן ולהגיע למצב שבו עשרה שופטים יהיו חסרים, ואז המערכת תסכים לכל מה שהוא ירצה כדי להציל את עצמה מהתמוטטות". פרופ' יובל אלבשן, שנחשב כמקורב ללוין, הוסיף: "השופטים חושבים שאחרי הבחירות מצבם יהיה יותר טוב, כי זו הבועה שהם חיים בה. לוין, לעומת זאת, מאמין שאחרי הבחירות יהיה להם יותר כוח".

אבל גם מי שתיווך בין הצדדים רואה בנוף שנוצר אסון שאפשר היה למנוע. יזהר שי, שר לשעבר שהיה מעורב בניסיונות גישור, קבל: "בשחמט צריך לפעמים להקריב את המלכה כדי לנצח. אני רוצה לקוות שלו ידעו מה יהיה הנזק שייגרם למערכת המשפט מהסירוב למנות את בקשי, אולי היו נוהגים אחרת ומונעים את מסע הנקמה שלוין שרוי בו היום". גם דדי שמחי, שותפו של שי במגעים, אמר כי "היה די ברור שלוין יתפשר על אחד מהשניים, אבל השופטים הטילו וטו, אפילו לא אחד מהם".

החוק החדש שכבר עבר ומשנה את הרכב הוועדה מהכנסת הבאה, מוסיף שכבת מורכבות קשה. הרוב הנדרש לבחירת שופט עליון יירד מ-7 חברים ל-5, לכל צד תינתן זכות וטו, ולשלושת השופטים שייוותרו בוועדה תהיה פחות השפעה ממה שיש להם היום. "השופטים הפכו לסרח עודף והתהליך הפך לפוליטי לגמרי", אמר שופט שהיה חבר בוועדה. "אף מינוי לעליון לא יכול לעבור אם הקואליציה או האופוזיציה מתנגדות". יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר סיכם בחריפות: "לוין מסיים קדנציה בלי למנות אף שופט לעליון. ושר המשפטים הבא הוא כבר לא יהיה, אני מוכן לחתום על זה".

שני הצדדים ממשיכים לשחק בפוקר עם מערכת המשפט הישראלית כקלף, ותשובות יתחילו להצטבר רק עם ספירת הקולות בבחירות הבאות.