מליאת הכנסת החלה הערב להצביע על הצעת חוק לפיזורה בקריאה טרומית. מדובר בצעד נדיר שבו חברי הכנסת מצביעים על סיום כהונתם שלהם, בעוד המתח בין הקואליציה לאופוזיציה מגיע לשיא.
הצעת החוק הוגשה על ידי סיעות האופוזיציה, שמבקשות להביא לבחירות מוקדמות על רקע המשבר הפוליטי המתמשך. הקריאה הטרומית היא השלב הראשון בתהליך החקיקה, ומטרתה לבחון האם יש בכנסת רוב שתומך בהתקדמות ההצעה לדיון מפורט יותר.
נכון לשעת כתיבת שורות אלה, תוצאות ההצבעה טרם התפרסמו. ברוב המכריע של המקרים, הצעות חוק מסוג זה שמגיעות מהאופוזיציה נכשלות בהצבעה, שכן חברי הקואליציה מצביעים נגדן כגוש אחד.
פיזור הכנסת מחייב רוב של לפחות 61 חברי כנסת, ובמצב הנוכחי של המפה הפוליטית, לאופוזיציה אין את המספרים הנדרשים לכך ללא תמיכה של חברים מהקואליציה עצמה.
ממשלת ישראל והכנסת הנוכחית מתפקדות על רקע מלחמה מתמשכת ברצועת עזה, לחצים פוליטיים פנימיים ומחלוקות קואליציוניות שהצטברו לאורך החודשים האחרונים. ההצבעה מתקיימת על רקע לחץ גובר מהרחוב ומגורמים שונים לקיים בחירות חדשות, בפרט בשל המשך מלחמת חרבות ברזל והוויכוחים הלא פתורים סביב עסקת החטופים, תקציב המדינה וחוק הגיוס.
בשעות האחרונות התנהל בכנסת דיון סוער שבו נציגי האופוזיציה קראו לסיים את כהונתה של הממשלה הנוכחית, בעוד דוברי הקואליציה הדפו את ההצעה וטענו כי אין מקום לבחירות בעיצומה של מלחמה.
בחירות כלליות בישראל מתרחשות כאשר הכנסת מצביעה לפזר את עצמה, או כאשר הממשלה נופלת בהצבעת אי-אמון. התהליך מחייב אישור בשלוש קריאות במליאה, ולאחר מכן נקבע מועד הבחירות בתוך 90 ימים.
ישראל עברה בשנים האחרונות סדרה של מערכות בחירות צפופות. הבחירות ב-2019, שנערכו פעמיים באותה שנה, הבחירות ב-2020 ב-2021 וב-2022 יצרו אי-יציבות פוליטית ממושכת. בחירות נוספות יהיו המחזור השישי תוך שש שנים בלבד.
זוהי אחת מסדרת הצעות פיזור שהאופוזיציה מביאה לאחרונה למליאה, במטרה להמשיך ולהפעיל לחץ ציבורי ופרלמנטרי על הממשלה ולשמור את נושא הבחירות המוקדמות בראש סדר היום הציבורי.
עם סיום ההצבעה התבררו התוצאות: הכנסת ה-25 אישרה את פיזורה ברוב של 106 חברי כנסת בעד ואפס נגד. הקריאה הראשונה אושרה בשעות הלילה המאוחרות, אחרי שקבוצת חברי כנסת נאלצה לחזור בחיפזון מטיול לניו יורק, שם צעדו במצעד ישראל. ההצעה תוחזר כעת לדיון בוועדת הכנסת לקראת הקריאות השנייה והשלישית. לפי נוסח ההצעה שאושרה, הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו בין 8 בספטמבר 2026 ל-20 באוקטובר 2026, לעומת המועד המקורי על פי חוק היסוד שעמד על 27 באוקטובר.
יו"ר ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, ציין כי הטווח שנקבע אינו מחייב לחלוטין וחברי הכנסת יוכלו לבחור מועד שונה גם מחוץ לתחום הזה. מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית בפועל, דין ליבנה, הבהיר בפני ועדת הכנסת שהוועדה תפעל לפי כל תאריך שייקבע, אך ביקש רצועת ביטחון של לפחות 83 ימים מראש, והדגיש שהתאריך המורכב ביותר לתפעול הוא 15 בספטמבר, החל בין ראש השנה ליום הכיפורים. המשבר הפוליטי שהוביל לפיזור פרץ לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודה כי חוק הגיוס אינו עובר - דבר שהניע את שאס ויהדות התורה לדחוף לפיזור הכנסת.
Benyamin Netanyahu (22-09-2015)צילום: בנימין נתניהותוצאות ההצבעה צפויות להתפרסם בקרוב, וככל הנראה ההצעה לא תצלח את המשוכה הנדרשת - אך האופוזיציה מסמנת כי לא תפסיק בלחץ הפרלמנטרי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה