הייצוא הביטחוני של ישראל שבר בשנת 2025 את שיא כל הזמנים והגיע ל-19.2 מיליארד דולר, יותר מ-53 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כ-30% לעומת שנת 2024, שבה עמד הסכום על 14.8 מיליארד דולר. בכך הכפיל הייצוא הביטחוני את עצמו בתוך חמש שנים, וצמח פי ארבעה בעשור האחרון. בכל יום בשנת 2025, מכרה ישראל מערכות נשק למדינות העולם בשווי 140 מיליון שקל בממוצע.
הדוח הוגש לשר הביטחון ישראל כ"ץ על ידי מנכ"ל המשרד, האלוף במיל' אמיר ברעם, וראש אגף הייצוא הביטחוני, התאל"ג במיל' יאיר קולס. "העובדה שגם במהלך שנה שלישית של לחימה, ישראל ממשיכה לשבור שיאים בייצוא הביטחוני, מהווה הוכחה להערכה הרבה לה זוכה מערכת הביטחון בעולם הגדול", אמר כ"ץ. "הייצוא הביטחוני הוא תמונת המראה של העוצמה הישראלית, של התחכום ושל היכולת לחשוב מחוץ לקופסה."
Israel Katz (ISH 7763)צילום: ישראל כ"ץמאפיין בולט של שנת 2025 הוא גודל החוזים: יותר ממחצית מהעסקאות, כ-53%, הוגדרו כ"מגה-עסקאות" בשווי של מעל 100 מיליון דולר כל אחת. כ-13% מהחוזים נעו בין 50 ל-100 מיליון דולר, ו-19% בין 10 ל-50 מיליון דולר. שיא נרשם גם בעסקאות ממשלה לממשלה, שהגיעו לכ-10 מיליארד דולר, יותר ממחצית מכלל הייצוא. במסלול זה משרד הביטחון מוביל את העסקה, מעניק מחויבות ממשלתית להשלמתה, ופעמים רבות משחרר את המדינה הרוכשת מצורך במכרזים ארוכים.
בפילוח לפי תחומי טכנולוגיה, מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית המשיכו להוביל עם 29% מכלל העסקאות. הבולט ביותר השנה היה הזינוק החד בתחום מערכות התצפית והאופטרוניקה, שהגיעו ל-22% מהעסקאות לעומת 6% בלבד בשנה הקודמת. כלי טיס מאוישים ואוויוניקה תפסו 11%, כמו גם מכ"מים ולוחמה אלקטרונית. תחומים נוספים כוללים מערכות פיקוד, שליטה ותקשורת (7%), אמצעי ירייה ושיגור (6%), כלי טיס בלתי מאוישים ומל"טים (4%), לוויינות ומערכות חלל (3%), כלי רכב ונגמ"שים (2%), מערכות מודיעין וסייבר (2%), מערכות ימיות (2%) ותחמושת וחימושים (1%).
הפילוח הגיאוגרפי מראה שאירופה נותרת הלקוחה הגדולה ביותר עם 36% מהיקף הרכש, אחריה אסיה והאזור הפסיפי עם 32%. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה מהוות 15%, צפון אמריקה 13%, ואמריקה הלטינית ואפריקה 2% כל אחת. עם זאת, הדינמיקה האזורית השתנתה: הייצוא לאסיה, ובראשה הודו, זינק ב-40% לכ-6.1 מיליארד דולר, הייצוא לארה"ב ולקנדה עלה ב-45% לכ-2.5 מיליארד דולר, ומכירות למדינות ברית אברהם גדלו ב-20% לכ-3 מיליארד דולר. לעומת זאת, הייצוא לאירופה ירד ב-30% לכ-3 מיליארד דולר, לאחר שנת שיא ב-2024 בשל אספקת החלק הראשון של עסקת מערכת החץ לגרמניה.
מי שעומד מאחורי הזינוק הוא שילוב של שלושה גורמים מרכזיים: ביקוש אירופי מוגבר מול רוסיה, ביקוש אסייתי מול סין, וביקוש מזרח תיכוני מול איראן. לכך מתווספת רפורמה פנימית שיזם משרד הביטחון, שבמסגרתה הופחתה הרגולציה, נפתחו שווקים חדשים ומוקד הפיקוח הוסב לעיקר, שהוא הגנה על סודות ביטחוניים. "הרפורמה הובילה לעסקאות ענק", אמר מנכ"ל המשרד ברעם, "כיום, תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על שותפויות אלו."
גורם מפתח בביקוש הבינלאומי הוא ההישגים המבצעיים בשדה הקרב. הניסיון שצברו המערכות הישראליות בכל זירות הלחימה, ובמיוחד בעקבות מבצע "עם כלביא" מול איראן ביוני 2025, הפכו אותן לתו איכות מבוקש. מדינות רוכשות מבקשות להצטייד בטכנולוגיות שהוכיחו את עצמן בזמן אמת. "ההישגים המבצעיים חסרי התקדים יצרו ביקוש גדול לטכנולוגיה הישראלית", מסרו במשרד הביטחון. "מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם, לספק לצה"ל חימושים למערכה צבאית מלאה, ובמקביל לחתום על עסקאות ענק עם ממשלות מעבר לים", אמר ראש אגף הייצוא יאיר קולס. "שיא עסקאות ממשלה לממשלה אינו רק נתון כלכלי, הוא מבטא אמון בינלאומי גובר במדינת ישראל."
אולם על רקע השיאים, מסתמנות גם מגמות מדאיגות. ישראל כבר אינה המדינה היחידה עם תווית "הוכח בשדה הקרב": אוקראינה מייצרת מערכות שהיא משתמשת בהן בקרב ואז משווקת אותן, ומדינות מערביות נוספות צוברות ניסיון קרבי. אירופה מאיצה את פיתוח התעשייה הביטחונית שלה ומתחילה בעצמה לייצא. גם הביקוש לנשק זול יחסית על חשבון ביצועים גדל, דבר שמקשה על התעשיות הישראליות, שסובלות גם מהתחזקות השקל. כל עסקה מביאה כיום פחות שקלים, מה שפוגע ברווחיות בשיעור של עד 20% במקרים מסוימים.
לבעיות התחרות מתווספת בעיה תקציבית חמורה: המדינה חייבת לתעשיות הביטחוניות כ-15 מיליארד שקל, בעיקר לתעשייה האווירית, לאלביט ולרפאל. משרד הביטחון דרש 177 מיליארד שקל לתקציב 2026, אך קיבל 143 מיליארד שקל בלבד. "המדינה משתמשת בחובות שצברה לתעשיות הביטחוניות כתחליף להגדלת הגירעון, והן נדרשות לשלם את המחיר", אמר גורם ביטחוני. בינתיים נמשך הייצור היקר של חימושים ומיירטים, כאשר מחיר מיירט חץ-3 נע בין 12 ל-15 מיליון שקל ליחידה.
הצעד הבא שמסמנים במשרד הביטחון הוא הרחבת שיתופי הפעולה עם מדינות המפרץ, שכיום מהוות 15% מהייצוא. בכירי המשרד מעריכים שסיום המלחמה מול איראן יוביל לסדר אזורי חדש שבו ישראל תשמש שחקן ביטחוני מרכזי לצד מדינות המפרץ, ויאפשר שיתופי פעולה רחבים יותר. השאלה הפתוחה היא אם התעשיות הביטחוניות, שנושאות בו-זמנית בעומס הייצור לצה"ל ובחובות הממשלה, יוכלו לנצל את הביקוש הגואה מבלי להיתקל במחסומים תקציביים מבית.
הייצוא הביטחוני הישראלי מגיע לשיא היסטורי, אך מתחת לנתוני הפאר מסתתרת מתח בין הצלחה מסחרית חסרת תקדים לבין חובות ממשלתיים גדלים ותחרות בינלאומית גוברת שמאיימת על המשך הצמיחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה