נגיד בנק ישראל מאותת: הריבית עשויה לרדת מהר יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רמז היום (שלישי) כי הבנק עשוי להאיץ את קצב הורדות הריבית אם ציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת. ירון דיבר בכנס אלי הורביץ בירושלים, ודבריו נתפסו בשווקים כאות ברור לשינוי בקצב המדיניות המוניטרית.

"ככל שהציפיות לאינפלציה יורדות, בוודאי אם הן מתקרבות לגבול התחתון של היעד, הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר", אמר ירון. זהו ניסוח חד מהרגיל עבור נגיד שנוהג לשמור על זהירות בהצהרות פומביות.

הריבית הנוכחית עומדת על 3.75%, לאחר שבנק ישראל הורידה פעמיים השנה. הורדה נוספת תביא אותה לרמה של כ-3.5%. יעד האינפלציה השנתי של הממשלה עומד על טווח של 1% עד 3%, והאינפלציה נעה כיום סביב מרכז היעד, 2%. ירון הבהיר כי ככל שהאינפלציה תתקרב לתחתית היעד, כלומר לשיעור שנתי של כ-1%, הריבית תמשיך לרדת.

בלב הסיגנל של הנגיד עומדת התחזקות השקל. "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות", אמר ירון. השקל התחזק בחודשים האחרונים באופן חד מול הדולר, לרמות שלא נראו זה שנים. ירון ציין כי מאז ההחלטה האחרונה על הריבית, הציפיות להסכם עלו, מחירי האנרגיה ירדו, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה גם היא, והשקל המשיך להתחזק. כל אלו הורידו את ציפיות האינפלציה.

הנגיד הוסיף כי המדיניות המוניטרית מושפעת מאוד מהמצב הגיאו-פוליטי, שבו יש "תנודות חדות". לדבריו, החלטת הריבית האחרונה גילמה איזון בין סיכונים מנוגדים: מלחמה מול הסכם, עליית מחירי אנרגיה מול ירידה, תיסוף מול פיחות. כעת, לאחר שמספר גורמים זזו באותו כיוון, המשוואה השתנתה.

לפי כלכלנים, דברי הנגיד עשויים לגרום לעלייה בשער הדולר מסביבות 2.80 שקל לכיוון 3 שקלים. כלומר, האות על הורדת ריבית עשוי בפני עצמו לבלום חלק מהתיסוף שהביא אליו. בנוסף, הורדת ריבית תשפיע על שוק המשכנתאות ועל שוק הנדל"ן.

בכנס עלו גם נושאים רחבים יותר. פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הציג נתונים על ירידה חדה בצריכה הפרטית. לדבריו, ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה בעולם מבחינת תוצר לנפש, אך הצריכה הפרטית נפלה ב-5% מהתוצר מאז פרוץ הקורונה ולא התאוששה. "הצריכה הפרטית בישראל הרבה יותר מדי נמוכה", אמר שמחון, וציין כי בדק את הנתונים ביסודיות ואישר אותם מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ירון עצמו התייחס גם למצב הפיסקלי. לדבריו, "אנחנו לא רוצים להגיע לחוב-תוצר של 80%". הנגיד תקף בעקיפין את ההחלטה על הגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל בעשור הקרוב, שהם 35 מיליארד שקל בשנה, וקרא לבנות את התקציב באופן שיוריד את החוב ויפנה משאבים למנועי צמיחה. בהתייחסו למיסוי, ציין ירון כי נטל המיסים בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, ולכן ייתכן שיידרש להעלות מיסים לצד השקעה בצמיחה.

בעבר הנגיד הבהיר שאינו מוריד ריבית רק כדי לווסת את שער החליפין. כעת, הסיבה הפורמלית להאצה פוטנציאלית היא ציפיות האינפלציה, לא שער הדולר. ההבחנה מעשית אך חשובה: היא מאפשרת לבנק ישראל להזיז את הריבית מבלי לחרוג ממנדטו. ההחלטה הקבועה הבאה על הריבית צפויה לתחילת יולי, אך לפי הדיווחים, הנגיד לא שלל פעולה מוקדמת יותר אם הנתונים יצדיקו זאת.