מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח חריף על מימון המפלגות לשנת 2024, וממנו עולה תמונה מזעזעת: 10 סיעות מכהנות בכנסת צברו גירעונות מצטברים של כ-81 מיליון שקל, ו-9 מפלגות שחדלו להתקיים חייבות לאוצר המדינה עוד כ-44 מיליון שקל שסיכוי הגבייה שלהם אפסי. בסך הכל מדובר בכ-125 מיליון שקל מכספי הציבור שהמפלגות לא מחזירות.
"המציאות הזו אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות והאחריות הציבורית שלהן", אמר אנגלמן, וקרא לכנסת לחוקק חקיקה מתקנת שתבטיח את החזרת החובות ותמנע הישנות של מקרים כאלה. הדוח פורסם יממה לפני סיום כהונתו של אנגלמן כמבקר המדינה, ולקראת הבחירות לכנסת ה-26.
הממצא החמור ביותר נוגע לתנועת הליכוד, שנקנסה ב-150,000 שקל בשל שני ליקויים חמורים. הראשון: היעדר מוחלט של בקרה על הליכי ההתפקדות. הביקורת מצאה כי ב-41% מכרטיסי האשראי, שווה ערך ל-16,346 כרטיסים, בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד. ב-46% מההעברות הבנקאיות התמונה דומה. מדובר בכ-30,000 תשלומים חשודים. "באלפי מקרים שולמו דמי חבר באמצעות אותו אמצעי תשלום עבור אנשים בעלי שמות משפחה שונים שלכאורה אין ביניהם שום קשר", נכתב בדוח.
המבקר לא הסתפק בניסוח ביורוקרטי: "התנהלות זו מעלה חשש ממשי לביצוע עבירות פליליות של תשלום דמי חבר בידי אחר, ופוגעת קשות באמון הציבור ובהליך הבחירות הדמוקרטי". אנגלמן הזכיר כי הוא כבר העיר לליכוד על כך בדוח קודם, אך המפלגה לא נקטה כל פעולה ממשית לתיקון הכשל. "לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד", הדגיש. המשמעות המעשית חמורה: ספר הבוחרים של הפריימריז בליכוד עשוי להיות מנופח ומוטה, דבר שמשפיע ישירות על בחירת המועמדים לכנסת.
הליקוי השני בליכוד נגע לניהול משאבי האנוש. הביקורת חשפה מתן תוספות שכר, העלאות מפליגות ורכבים צמודים לפעילי מינהלה, שחלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה. כל ההטבות הללו ניתנו על בסיס החלטות בעל-פה, ללא תיעוד בכתב ובלי קריטריונים ברורים. גירעון הליכוד עמד בסוף 2024 על 40.9 מיליון שקל, הגדול מבין כל הסיעות.
גם מפלגת העבודה ספגה דוח לא חיובי וקנס של 75,000 שקל, לאחר שנמצא כי עקפה את חוק המימון. חברת "בית ארלוזורוב בע"מ", תאגיד בשליטת המפלגה, נטלה הלוואה בסך 1.6 מיליון שקל, ומתוכה הועברו 750,000 שקל ישירות לסיעה בספטמבר 2024. העבודה טענה כי פעלה כך בשל מצוקה תזרימית עקב עיכוב בקבלת כספי מימון הבחירות המקומיות, ושלשיטתה מדובר בפרקטיקה מותרת. המבקר דחה את הטענה. "ממכלול הנסיבות ומהחלטת הדירקטוריון עולה בבירור שמדובר בלקיחת הלוואה ייעודית לצורך הזרמתה לסיעה", קבע. כראיה נוספת הצביע המבקר על כך שב-2025 השיבה הסיעה 800,000 שקל לחברה המלווה, ובתמורה הונפק לה שטר הון, מהלך שמהווה הפרה בוטה של החוק.
ממצא נוסף בדוח נוגע לסיעות ישראל ביתנו ועוצמה יהודית, שמימנו מכספי הציבור תביעות לשון הרע אישיות של יושבי הראש שלהן, אביגדור ליברמן ואיתמר בן גביר. המבקר החליט כי הפעם, ורק הפעם, ההוצאה תוכר כ"הוצאות תעמולה והסברה", בשל הקשר ההדוק בין שם היו"ר למפלגה. אבל הוא הציב קו: "הביקורת תבחן בעתיד בשבע עיניים אם כל הוצאה משפטית עומדת בעקרונות השמירה על כספי הציבור ובחוק", והורה לסיעות לגבש נוהל כתוב ברור לגבי מימון הליכים משפטיים.
פרק נפרד בדוח עוסק ב"כספים אבודים" של מפלגות שנסגרו. בראש הרשימה עומדת מרצ, שהתמזגה לתוך הדמוקרטים ומחקה את עצמה כמפלגה, ובכך "חסכה" לעצמה חוב של 15.8 מיליון שקל לאוצר המדינה. במקום השני מפלגת צל"ש, לשעבר "הימין החדש" של בנט ושקד, עם חוב של 15.1 מיליון שקל. אחריהן: מפלגת עצמאות עם 4 מיליון שקל, הבית היהודי ו-3.2 מיליון שקל, התנועה הירוקה ו-3.2 מיליון, דרך ארץ עם 2.7 מיליון, ובל"ד עם 338,000 שקל. שתי מפלגות נוספות, כולנו ותל"ם, שסיימו את כהונתן ב-2021, מחזיקות עדיין בעודפי כספי ציבור של 1.4 ו-2.3 מיליון שקל בהתאמה, ועדיין לא החזירו אותם.
בין המפלגות שחדלו להתקיים, הבית היהודי היא המקרה החריג: היא הסיעה היחידה שלא גיבשה הסדר להחזרת החובות. בית המשפט חייב אותה במאי 2024 להחזיר 3.8 מיליון שקל, אך נכון למועד הכנת הדוח, פסק הדין לא קוים. אנגלמן הדגיש כי יכולת האכיפה שלו מוגבלת, וחזר על המלצתו לחייב מפלגות להפקיד ערבות בנקאית כתנאי לקבלת מימון ממלכתי.
המבקר סיים בקריאה לחקיקה מתקנת דחופה, אך אנגלמן עצמו פורש, וסיכויי השינוי תלויים כעת בכנסת הנוכחית ובזו שתבוא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה