הצעת החוק הוגשה היום (שלישי) למזכירות הכנסת על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, המכהן גם כיושב ראש ועדת הפנים. הרעיון: לפתוח עוד השבוע במרתון דיונים בוועדה לביטחון לאומי בראשות צביקה פוגל, ולהעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה לפני ההצבעה הסופית על פיזור הכנסת. אם הצעת החוק תצלח את הקריאה הראשונה, תוכל עוצמה יהודית להמשיך בהליכי החקיקה גם במהלך הכנסת הבאה.
על פי החוק הקיים, קטין מתחת לגיל 12 שמעורב בעבירה פלילית, חמורה ככל שתהיה, פטור לחלוטין מאחריות פלילית. לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום ולא לפתוח בהליכים משפטיים. במקום זאת, קטינים בגיל זה מטופלים על ידי מערכת הרווחה ולפי חוק הנוער. הצעת החוק של קרויזר מבקשת לשנות זאת עבור עבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה, ובהן רצח, ניסיון רצח ומעשי אלימות קשים נוספים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב במפורש: "בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה של קטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית שמבצעים מעשי אלימות חמורים. אין כל הצדקה לתת פטור מהליך פלילי לקטין בן 11 שעבר עבירת אלימות חמורה." קרויזר עצמו אמר: "אין שום הצדקה מוסרית או ציבורית להעניק חסינות אוטומטית לקטין שמבצע פשע חמור. הצעת החוק נועדה לתקן את העיוות הזה ולהעניק למערכת אכיפת החוק את הכלים הדרושים להרתעה."
השר בן גביר הצהיר את תמיכתו המלאה: "מדובר בהצעת חוק חשובה, צודקת ומתבקשת, שנותנת מענה למציאות הביטחונית והפלילית של השנים האחרונות ומחזקת את ביטחון אזרחי ישראל. ילד בן 10 שמסוגל לבצע ולקחת חלק בפשע חמור הוא מסוגל גם לעמוד לדין." הוא הוסיף כי הוא מצפה ממערכות החינוך, הרווחה ורשויות המדינה להירתם למאמץ המשותף למיגור התופעה.
מבחינה השוואתית, ישראל אינה חריגה בנוף הבין-לאומי. מדינות רבות בעולם, ביניהן בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה ושוויץ, כבר הורידו את גיל האחריות הפלילית ל-10. עם זאת, במדינות אלו נקבעו סייגים הכוללים בחינה של חומרת העבירה, הבגרות הנפשית של הקטין ומידת השיפוט שהפגין. במדינות שבהן גיל האחריות גבוה יותר, כמו גרמניה ומדינות סקנדינביה, הוא עומד על 14 ואף 16.
המהלך צפוי להיתקל בהתנגדות חזקה. ארגוני רווחה, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים כבר התנגדו בעבר לכל ניסיון להוריד את גיל האחריות הפלילית בישראל. הטיעונים המרכזיים נגד: ההליך השיקומי עדיף על הפלילי בגיל צעיר כל כך, קיים חשש ממשי מהריסת עתידו של הקטין, ופגיעה אפשרית בהתפתחותו הקוגנטיבית והרגשית. הסיכויים להשלים את תיקון החקיקה עוד בכנסת הנוכחית אינם נראים גבוהים.
בימין הפרלמנטרי קיבלו את הצעת החוק בברכה. חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד, לשעבר סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, הגיב בחיוב, אם כי התייחסותו עסקה בעיקר בחוקים פרלמנטריים אחרים שמקודמים במקביל לפני הבחירות.
המהלך כולו מתרחש בצל הספירה לאחור לפיזור הכנסת, וסביר להניח שאם הצעת החוק לא תצלח את הקריאה הראשונה עוד השבוע, היא תמתין לכנסת הבאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה