ארה"ב הכניסה לרשימה השחורה את בורסות הקריפטו של משפחת חמינאי

משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על בורסות הנכסים הדיגיטליים הגדולות ביותר באיראן, בטענה שסייעו למשמרות המהפכה לבצע עסקאות בלתי חוקיות ולעקוף את מנגנוני הסנקציות הבינלאומיות. בראש רשימת המטרות עומדת בורסת הקריפטו נוביטקס, שמאחוריה, לפי הדיווחים, עומדים בני משפחה הקשורה ישירות למנהיג העליון של איראן.

הרשות לפיקוח על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקני, המכונה אופ"ק, עדכנה את רשימת השחורה שלה ואליה נוספו מספר אזרחים איראנים הקשורים לנוביטקס, לצד בורסות קריפטו איראניות נוספות: ביטפין, רמזינקס וולקס. לרשימה נכללו גם שני גורמים מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. חלק מהגורמים שהוגדרו חשופים גם לסיכון של סנקציות משניות, מכוח צווים נשיאותיים העוסקים במאבק בטרור ובפעילות האיראנית.

מחלקת המדינה האמריקנית לא בחרה במילים: "בורסות אלו אפשרו למשמרות המהפכה לבצע עסקאות בלתי חוקיות, סייעו למשטר האיראני לגשת למערכות פיננסיות בינלאומיות, ואפשרו לגורמים פנימיים במשטר להעביר הון מעבר לגבולות בניגוד לסנקציות האמריקאיות. הן שימשו גם לתמיכה בכלכלתה הקורסת של איראן ולהגנת נכסי המשטר. בעוד שכלכלת איראן נמצאת בצניחה חופשית, המשטר בחר לנצל נכסים דיגיטליים לסדר היום המושחת שלו."

בלב הסיפור עומדת נוביטקס, שהוקמה בשנת 2018 על ידי האחים עלי ומוחמד ח'ראזי. לפי תחקיר שפורסם לאחרונה, השניים הם בני הדור השלישי לאחת השושלות הפוליטיות והדתיות החזקות ביותר ברפובליקה האסלאמית, ומשפחתם קשורה ישירות לכל שלושת המנהיגים העליונים של איראן מאז המהפכה: מייסד המהפכה אייתוללה רוחאללה ח'ומייני, עלי חמינאי ובנו, המנהיג הנוכחי מוג'תבא חמינאי. לפי הדיווחים, רישומי תאגידים שנחשפו מראים כי בתחילת דרכה נרשמו האחים תחת שם משפחה נדיר שאינו בשימוש פומבי של בני המשפחה.

מה שהתחיל כסטארט-אפ מקומי בטהרן הפך תוך שנים ספורות לצינור פיננסי שמחבר את איראן לכלכלה הגלובלית. נוביטקס מצהירה כיום על כ-11 מיליון משתמשים, נתון המהווה יותר מ-10% מכלל אוכלוסיית המדינה. עבור אזרחים איראנים רבים, שנחסמה בפניהם הגישה למערכת הבנקאית הבינלאומית ושמתמודדים עם אינפלציה דוהרת ומטבע מקומי קורס, הפלטפורמה הפכה למפלט עיקרי לרכישה והחזקה של מטבעות קריפטו.

לפי משרד האוצר האמריקני, נוביטקס עיבדה יותר מ-50% מכלל רווחי הנכסים הדיגיטליים של איראן בשנה האחרונה. בין הבכירים שנכללו ברשימת הסנקציות נמצא גם מנכ"ל החברה, עמיר חסין רד. המהלך הדרמטי ביותר שמייחסים לנוביטקס הוא פעולתה דווקא בזמן הפסקות האינטרנט שהטיל המשטר האיראני: לפי הטענות, גם כשהגישה לרשת נחסמה מפני האזרחים, המשיכה הבורסה לפעול ולעבד עסקאות של מיליוני דולרים לצורכי הברחת נכסים והגנה על עושר המשטר. נוביטקס הכחישה בעבר קשרים ישירים עם הממשלה האיראנית ודחתה את הטענות, בטענה כי כספים בלתי חוקיים שעברו דרכה עשו זאת ללא ידיעת ההנהלה.

אלא שלצד אזרחים פשוטים שחיפשו ביטחון פיננסי, הבורסה שימשה גם גופים ממשלתיים הנתונים תחת סנקציות בינלאומיות חריפות. לפי הדיווחים, מאז הקמתה העבירה נוביטקס עשרות עד מאות מיליוני דולרים בעסקאות הקשורות ישירות לגופים מוכתמים, ובראשם הבנק המרכזי של איראן ומשמרות המהפכה. כך הפך הקריפטו מכלי פיננסי לפרצה אסטרטגית.

במקביל להטלת הסנקציות, משרד החוץ האמריקני הכריז על פרס של עד 15 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לשיבוש המנגנונים הפיננסיים של משמרות המהפכה וסניפיהם השונים. מדובר בסכום שמסמן עד כמה וושינגטון רואה ברצינות את האיום.

הצעד האמריקני מגיע בעיתוי רגיש, כשאיראן נמצאת בתהליכי מעבר שלטוני לאחר מות הנשיא הקודם ובמשא ומתן עקיף עם ארה"ב על תוכנית הגרעין. נראה שוושינגטון מנסה להגביר את הלחץ הכלכלי על טהרן גם בזירה הדיגיטלית, לאחר שאיראן מצאה בשנים האחרונות דרכים יצירתיות לעקוף מנגנוני ענישה מסורתיים. שר האוצר סקוט בסנט ציין בפורום הכלכלי הלאומי ריגן כי "הצלחנו לתפוס כמיליארד דולר בקריפטו איראני" — נתון שממחיש את עומק המאמץ האמריקני לסגור את הפרצה הדיגיטלית.