האוצר מתריע: חוק המעונות יפגע בגיוס חרדים ובשוק העבודה

ועדת הכספים של הכנסת פתחה הבוקר (רביעי) בדיון לקראת קריאה ראשונה של חוק המעונות, והדיון הפך במהירות לזירת עימות חריפה. נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רום בר-אב, הציג התנגדות נחרצת לחוק, וטען כי הוא "מנוגד לכל רציונל כלכלי" ועלול לפגוע הן בשוק העבודה והן במגמת הגיוס של גברים חרדים לצה"ל.

החוק המוצע, שמזוהה עם סגן השר ישראל אייכלר, מבקש לקבוע כי הזכאות לסבסוד מעון יום תיקבע על פי תעסוקת האם בלבד. המשמעות המעשית: משפחות שבהן האב אברך שאינו עובד ואינו משרת בצה"ל יוכלו לחזור ולקבל הנחה בגובה כ-2,200 שקלים בחודש. מדובר בניסיון ישיר לעקוף את פסיקת בג"ץ מהחודש שעבר, שהטילה סנקציות על חייבי גיוס ושללה מהם את ההנחות.

בר-אב לא חסך בביקורת בדיון בוועדה: "תעסוקת גברים נמצאת בירידה והצעת החוק צפויה להשפיע על כל הציבורים. אם גברים יבינו שהם יכולים לקבל הנחה במעון ללא תעסוקה, זה יפגע בהשתתפות בשוק העבודה". לדבריו, הסכנה אינה מוגבלת למגזר החרדי בלבד, אלא עשויה לשנות את התנהגות משקי בית בכלל האוכלוסייה.

נציג האוצר הוסיף ממד ביטחוני לאזהרותיו. לדבריו, שלילת הסבסוד ממחייבי גיוס, שנכנסה לתוקף במרץ 2025, יצרה מערך תמריצים שהוכיח את עצמו: "רואים עלייה משמעותית מאוד בקצב גיוס גברים חרדים לצה"ל - זו מגמה חיובית שגורמת להפחתת הנטל. יש לנו חשש מאוד משמעותי שהחזרת ההטבה תפגע במערך התמריצים ותחזיר את הגלגל לאחור". בר-אב הוסיף כי עלות חודש מילואים של משרת בודד עומדת על כ-50 אלף שקלים, והמחיר הכולל של מערך המילואים מגיע לעשרות מיליארדי שקלים בשנה. לפיכך, כל פגיעה במגמת הגיוס עלולה בסופו של דבר להוביל להארכת שירות המילואים למי שכן משרת.

אגף התקציבים הוסיף ממצא נוסף שעורר סערה: בעקבות החוק, תינתן עדיפות בקבלה למעונות למשפחות שבהן אחד מבני הזוג אינו עובד, גם אם אינו מהמגזר החרדי. כלומר, משפחות עובדות עלולות למצוא עצמן בתחרות על מקומות מול משפחות שבהן האב אברך שאינו עובד.

הדיון גלש במהירות לפסים אישיים. יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי מהליכוד, נאלץ להפסיק את הישיבה לעשר דקות כדי להרגיע את הרוחות. חברת הכנסת נעמה לזימי מהדמוקרטים פנתה ליו"ר דגל התורה, חנוך גפני, לפני שיצא מהאולם, וזעקה: "אתה האיש של מלכודות העוני. אתה מחולל העוני והבערות. המדיניות שלך קורעת את החברה הישראלית ופוגעת במשפחות החרדיות עצמן".

גלעד קריב מהדמוקרטים כינה את החוק "יריקה בפרצופם של הישראלים שמפרנסים ותורמים לשגשוג החברה הישראלית. זה חוק לא ציוני". חבר הכנסת נאור שירי מיש עתיד הגדיר את הממשלה כ"קואליציית דבק היפוקסי שנועדה רק לשמור על ממשלת נתניהו שלמה". הביקורת לא הגיעה רק מהאופוזיציה: משה סלומון מהציונות הדתית הזהיר כי "זה חוק שיעודד פרזיטים מכל המגזרים".

מחוץ לדיון הצטרף אביגדור ליברמן לתוקפים: "ממשלת ההשתמטות מקדמת היום את חוק המעונות - חוק שמעניק עוד הטבות לאלו שלא עובדים ולא משרתים, על חשבון הציבור העובד, המשרת ומשלם המסים. בממשלה הבאה, מי שלא עובד ולא משרת לא יקבל שקל אחד מהמדינה". חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן ממפלגת ישר הוסיפה כי מדובר ב"חוק ללא היגיון כלכלי אלא פוליטי ולא מוסרי".

הרקע הפוליטי לחוק אינו מסובך: הוא מקודם כפיצוי למפלגות החרדיות לאחר שחוק הגיוס תקוע, ונועד לאפשר לקואליציה לדחות בחירות. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית לפני כשבוע ברוב של 44 מול 37, לאחר שחברי הציונות הדתית עזבו את המליאה כמחאה על לחץ חרדי. על כך אמר יו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, לעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ההימנעות שלו חושפת את פרצופו האמיתי. הילדים החרדיים הם עוד כלי במשחק הפוליטי".

הדיון בוועדת הכספים ימשך בימים הקרובים לקראת הכנת החוק לקריאה ראשונה, כשמומחי האוצר מציינים כי גם אם יעבור, סביר שיוגש ערר לבג"ץ ויש סיכוי גבוה שייפסל.