בנט זועם על מינוי מבקר המדינה: "שבר את שיאי העבריינות והכאוס בישראל"

הכנסת בחרה היום בעורך הדין מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה העשירי של מדינת ישראל. הרוב שהשיג היה צר אבל מספיק: 61 קולות בעד, 57 נגד. בנסיבות אחרות אולי היו קוראים לזה תוצאה הדוקה. הפעם קוראים לזה ניצחון.

הבחירה מתוארת כהישג פוליטי משמעותי לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהעמיד את ראבילו כמועמד מטעמו לתפקיד אחד הרגישים ביותר במערכת הממשל הישראלי. מבקר המדינה הוא גוף עצמאי שמפקח על הממשלה, הכנסת, הצבא וגופים ציבוריים רבים. הוא גם משמש נציב תלונות הציבור. כלומר, מדובר בתפקיד שבמידה רבה תפקידו לפקח על אלה שמינו אותו.

ראבילו, עורך דין במקצועו, הוא כעת מבקר המדינה העשירי מאז קום המדינה. הבחירה התקבלה בהצבעה מן המניין בכנסת, כנדרש על פי חוק. הרוב שהשיג אינו גדול, אבל הוא שלם: הקואליציה הצביעה בעד, מרבית האופוזיציה הצביעה נגד, והמספרים עשו את העבודה.

אלא שעוד באותו יום יצא נפתלי בנט במתקפה חריפה על הליך ההצבעה וטען כי היא הייתה מזוהמת מהיסוד. לדבריו, חברי הכנסת מהליכוד לא הצביעו מתוך שיקול דעת חופשי, אלא מתוך פחד. "אלו לא היו הצבעות חופשיות אלא סחיטה באיומים של חברי כנסת מהליכוד שנמצאים תחת אימת תג מחיר מהבוס", אמר בנט. "זהו הליך בחירה מזוהם מהיסוד."

בנט לא הסתפק בביקורת על האווירה שבה התנהלה ההצבעה, אלא גם תקף את הטענה שחשאיות ההצבעה מגינה על ההליך. לשיטתו, בדיוק ההפך הוא הנכון. "מי שטוען שחשאיות היא זכות ולא חובה במקרה זה שוגה, מכיוון שחופש הבחירה האינדיבידואלי של אותם חברי כנסת נשלל מהם בשל אותו איום", הסביר. המסקנה שאליה הגיע חד-משמעית: "דין הצבעה זו להיפסל מהיסוד."

הביטוי "תג מחיר מהבוס" שבו השתמש בנט אינו מקרי. הוא מרמז על כך שחברי הליכוד ידעו היטב מה ינחת עליהם אם יצביעו נגד רצון ראש הממשלה. איום לא חייב להיאמר בקול כדי להיות יעיל - ובמערכת פוליטית שבה ראשי רשימות שולטים על גורל הקריירה של חבריהם, לרוב מספיק שהוא תלוי באוויר.

בנט הרחיב את המתקפה הערב מעבר למינוי הספציפי, וכינה את ראבילו "קונסיליירי של נתניהו". הוא תקף גם את כלל הקואליציה בניסוחים חריפים במיוחד: "מה שראינו היום בכנסת שבר את שיאי העבריינות והכאוס בישראל", אמר, והוסיף: "אחרי חוקי ההשתמטות, הפקרת הצפון והכישלון הביטחוני הגדול בתולדותינו, קואליציית הכאוס של סמוטריץ, דרעי ונתניהו הוכיחה שאין להם שום קו אדום." "שיאי העבריינות" אינו ביטוי שראש ממשלה לשעבר זורק לאוויר בקלות, והשימוש בו מרמז על מידת החומרה שבנט מייחס למה שהתרחש היום.

השאלה שמרחפת ברקע היא לא חגיגית במיוחד. מבקר המדינה הוא התפקיד שאמור לשמש כלב שמירה על הממשלה, כולל על ראש הממשלה שמינה אותו. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של מבקרים שהפתיעו את מי שהעלה אותם. אבל ההיסטוריה מלאה גם בדוגמאות ההפוכות.

ההצבעה עברה בפער צר של ארבעה קולות בלבד. זה אומר שכל שינוי קטן בהרכב ההצבעה היה יכול להפוך את התוצאה. ניצחון הוא ניצחון, אבל ניצחון כזה מזכיר כמה שברירי האחיזה הקואליציונית גם כשמצביעים על נושא שהוגדר מראש כאמון.

בנט אינו הקול היחיד שתקף את ההליך. גם חברי כנסת אחרים הגיבו ביום זה בחריפות ומתחו ביקורת על אופן ניהול ההצבעה. השאלה המשפטית והפרלמנטרית שנשאלת כעת היא האם ניתן בכלל לתקוף הצבעה פנימית של הכנסת בטענת כפייה, ואם כן - מי מוסמך לקבוע שזו אכן הייתה סחיטה ולא לחץ לגיטימי של ראש סיעה על חבריה. נכון לשעות הערב, לא נמסרה תגובה רשמית מהליכוד או מלשכת ראש הממשלה לדברי בנט, וצפוי שהנושא יעלה לדיון נוסף בכנסת בימים הקרובים.

בשורה התחתונה, ראש הממשלה יצא היום מהכנסת עם מה שרצה. האם ראבילו יכבד את מי שהביא אותו לתפקיד, או שיכבד קודם כל את התפקיד עצמו? את זה לא ניתן לדעת מתוצאת ההצבעה. את זה ידעו רק כשיצאו הדוחות הראשונים.