שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הורה הערב (רביעי) על הקמת צוות משימה ייעודי שיגבש חבילת סיוע לחברות ההייטק הישראליות, על רקע התחזקות השקל מול הדולר וגל הפיטורים שמכה בענף. ההחלטה התקבלה מיד עם שובו של סמוטריץ' מביקור בניו יורק ובוושינגטון, ובסיום יום שכלל פגישה של בכירי האוצר עם נציגי חברות ההייטק.
בפגישה שנערכה בבוקר הציגו נציגי הענף קושי תזרימי משמעותי הנובע מהתחזקות השקל, ש שוחק את הכנסות החברות במונחי שקל. לפיטורים תורמת גם מהפכת הבינה המלאכותית, שמשנה לחלוטין את מבני ההעסקה בתעשייה. השילוב של שני הגורמים יחד, לפי המשתתפים בדיון, יוצר אתגרים כבדים שחלק מהחברות מתקשות לעמוד בהם.
סמוטריץ' הגדיר בדיון הערב את המצוקה כ"אמיתית" ובעלת השלכות רוחב על המשק כולו. הוא הנחה את בכירי משרדו להיות בקשר שוטף עם החברות שנפגעו ולפתח עבורן תוכניות ייעודיות. "מדובר בבעיה שמשפיעה לא רק על ענף ההייטק אלא על הכלכלה הישראלית כולה", אמר השר, "ולכן האוצר מחויב לבחון כל דרך אפשרית לסייע".
ההחלטה על הקמת הצוות אינה ספונטנית. לפני כשלושה שבועות כינס סמוטריץ' את הנהלת משרדו לדיון ראשון בנושא השלכות ייסוף השקל, ועניין ההייטק עלה שוב ושוב בעבודה השוטפת של המשרד בחודש האחרון. הדיון הערב היה אופרטיבי במהותו - ובסיומו נפלה ההחלטה לייסד מנגנון פעולה פורמלי.
את עבודת הצוות ירכז נתן נהוראי, היועץ הכלכלי לשר האוצר האחראי על תחום ההייטק בלשכה. נהוראי עסק בנושא בשבועות האחרונים והיה מעורב בארגון הפגישה עם נציגי התעשייה. חברי הצוות כוללים שמות מרכזיים במשרד: הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', הממונה על שוק ההון עמית גל, דובר המשרד יהודה עמרני, ומנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. מסקנות הצוות יועברו לביצוע תחת אחריות מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי.
קו אדום אחד כבר הוצב בבירור: האוצר לא יתערב בשער החליפין. "אי אפשר להחזיק שער חליפין מלאכותי לנצח", אמר גורם באוצר. "השוק עמוק, היקפי המסחר עצומים, וגם לא בטוח שההתערבות תהיה אפקטיבית". גורם אחר במשרד אמר בחריפות: "אנחנו לא סין". גורמי האוצר גם ציינו כי חלק מההצעות שעולות בשיח הציבורי להתערבות בשוק המט"ח מגיעות מגורמים בעלי אינטרסים פיננסיים ישירים.
גם שימוש בניהול החוב הממשלתי ככלי להתמודדות עם ייסוף השקל נדחה על הסף. "זה לא תפקידו של החוב הממשלתי", נאמר באוצר, "וזה עלול לסבך את ממשלת ישראל מול חברות הדירוג ולהשפיע לרעה על דירוג האשראי של ישראל". ההפרדה מסמכויות בנק ישראל מוגדרת כקו שלא יוצלב, ועיקר חיפוש הפתרונות ייסוב סביב כלים פיסקליים ורגולטוריים.
ההקשר הרחב חשוב להבנת הלחץ שמניע את האוצר לפעולה. ענף ההייטק הישראלי הוא עמוד השדרה של הצמיחה הכלכלית, ומייצר חלק ניכר מהכנסות המדינה ממסים ומהכנסות מטבע חוץ. כאשר חברות הייטק מפטרות עובדים או מאיימות להעתיק פעילות לחו"ל בשל תנאי שער החליפין, ההשלכות מורגשות הרבה מעבר לתעשייה עצמה - בשוק הנדל"ן, בצריכה הפרטית וברצועות הביניים של הכלכלה. זהו ככל הנראה הגורם שדחף את סמוטריץ' לפעולה מיד עם נחיתתו, בלי להמתין.
כעת הכדור בידי צוות המשימה. לוחות הזמנים לגיבוש הפתרונות טרם נמסרו רשמית, אך בהתחשב בדחיפות שסמוטריץ' הפגין, ניתן להניח שהמסקנות הראשוניות יוצגו בשבועות הקרובים.
האוצר מסר שמדובר בסוגיה "מהותית" שמחייבת בחינה של כל כלי סיוע אפשרי, אך מבלי לחצות את הגבול לתחום שמורת בנק ישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה