עתירה ראשונה הוגשה לבית המשפט העליון נגד מינויו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. התנועה לאיכות השלטון פנתה לבג"ץ בטענה חריפה: הליך הבחירה זוהם, החשאיות הופרה באופן מערכתי, ודינו של המינוי כולו להתבטל.
בלב העתירה עומד מה שנקרא "סלפי קלפי" - ח"כי הליכוד קיבלו לכאורה הנחיה לתעד בטלפונים הניידים שלהם את הצבעתם מאחורי הפרגוד, ולהציג את הצילום כהוכחת נאמנות. פרקטיקה זו, כך טוענת התנועה, מנוגדת לחוק יסוד מבקר המדינה הקובע מפורשות שהמבקר ייבחר בהצבעה חשאית.
לפי הנטען בעתירה, שהוגשה ביום שלישי, בפתח סיבוב ההצבעה השני נדרשו חברי כנסת מהקואליציה להצטלם מאחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה של ראבילו גלוי לעין, כהוכחת נאמנות. היועצת המשפטית לכנסת קבעה כי ההנחיה אינה חוקית. אבל חרף זאת, חלק מחברי הכנסת תיעדו את הצבעתם בתמונה, חלקם בסרטון, ויש שיצאו מהפרגוד כשהפתק גלוי בידם לכל עין.
החשאיות בבחירת מבקר המדינה אינה פרט טכני ואינה זכות שחבר כנסת יכול לוותר עליה לפי שיקול דעתו. זו חובה מוחלטת שנועדה להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של הח"כים הבוחרים, ללא לחצים ותלות פוליטית. ברגע שסיעה מורה לחבריה לייצר צילום כהוכחת נאמנות, ההצבעה חדלה מלהיות חוקית.
הטיעון המשפטי של התנועה לאיכות השלטון חד: כשלא ניתן לבודד את הקולות הכשרים מאלה שנכפו, אין דרך להכשיר את התוצאה מלבד ביטולה המוחלט וקיום בחירות מחדש. משעה שהאנונימיות הושמדה, המעטפה נפסלת.
הבעייתיות המשפטית אינה תלויה בכוונה. גם אם חברי הכנסת היו מצלמים את עצמם מרצונם החופשי, ללא שום לחץ מצד ראש המפלגה, המצב המשפטי לא בהכרח היה משתנה. עצם ביצוע ה"סלפי קלפי" בנסיבות אלה פוגע בחשאיות ופוסל את הבחירה, בלי קשר לשאלת הכוונה.
גם במדינות המערב שבהן לא נאסר הצילום מאחורי הפרגוד, הותר לאסור אותו כשקיים חשש פוטנציאלי להשפעה על עצמאות הבחירה. בפרשה הנוכחית החשש אינו היפותטי: ח"כים טענו שהורו להם לפעול כך, מה שמקים לפי התנועה "חזקת כפייה" - ולפיה ההצבעה לא שיקפה רצון חופשי.
חומרת הפרשה מתעצמת לאור תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירה. בסיבוב ההוא זכה המועמד המתחרה, השופט בדימוס יוסף אלרון, בתמיכה רחבה יותר מראבילו. רק בסיבוב השני הפך ראבילו לנבחר, מה שמחזק את טענת התנועה כי היעדר החשאיות הוא שהשפיע באופן מכריע על התוצאה הסופית.
מנהלת האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עורכת הדין סתיו לבנה להב, הסבירה את הצעד: "מבקר המדינה הוא עינו הפקוחה של הציבור על השלטון, ולא ייתכן שמי שאמון על הביקורת ייבחר בהליך שרמס את עקרון החשאיות הקבוע בחוק היסוד." לדבריה, "חשאיות ההצבעה אינה פרט טכני - היא הלב של הבחירה החופשית. כשהופכים הצבעה חשאית למבחן נאמנות, נפגעת לא רק תוצאה אחת, אלא עצם אמון הציבור בטוהר ההליך הדמוקרטי." לבנה להב הוסיפה כי התנועה לא תעצור כאן: "נמשיך לעמוד על המשמר עד שטוהר ההליך יישמר - בכנסת ובקלפי כאחד."
ההיבט הרחב יותר שמציגה העתירה נוגע לעצמאות מוסד הביקורת. מבקר המדינה הוא הגורם האחראי על ביקורת בלתי תלויה של רשויות השלטון. אם הוא נבחר בהליך שמוכתם מלכתחילה בתלות פוליטית, נפגע האמון הציבורי במוסד עצמו, ולא רק בהליך הבחירה הספציפי.
ראבילו, שיוצג מעתה כמבקר המדינה הנבחר, עומד כעת מול סימן שאלה משפטי כבד עוד לפני שנכנס רשמית לתפקיד. לפיד הגיב לבחירה בביקורת חריפה, וסביר כי הפרשה תמשיך לבעור גם בשבועות הקרובים. יצוין כי ראבילו הוא פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו - עובדה שהוצגה בעתירה כרכיב נוסף המטיל ספק ביכולתו לשמש כגורם ביקורת עצמאי ובלתי תלוי כלפי רשויות השלטון.
בית המשפט העליון טרם הגיב לעתירה, ומועד הדיון בה טרם נקבע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה