ישראל ולבנון הגיעו להסכמה על יישום הפסקת אש, כך נמסר בהודעה משותפת של שלוש המדינות - ישראל, לבנון וארצות הברית. ההסכם גובש בעקבות משא ומתן בהובלת ארצות הברית, ולפי הפרטים שנמסרו, ההכרזה הגיעה בעקבות שיחות שהתקיימו בוושינגטון בין נציגי שתי המדינות.
הפסקת האש אינה מיידית ובלתי מותנית. היא מותנית בשני תנאים מרכזיים: הפסקת אש מוחלטת מצד חיזבאללה, ופינוי כל פעילי הארגון מהשטחים שמדרום לנהר הליטני - כך שיתרכזו באזור שמצפון לנהר. אלה הם אזורים שבהם, לפי החלטת מועצת הביטחון 1701, לא אמורה להיות נוכחות חמושה של חיזבאללה מלכתחילה.
מחלקת המדינה האמריקאית הוסיפה כי במסגרת ההסכם יוקמו אזורי פיילוט ללא נוכחות חיזבאללה. באזורים אלה יחזיק צבא לבנון בשליטה בלעדית, ללא נוכחות של הארגון.
בנוסף להפסקת האש, ישראל ולבנון התחייבו להמשיך במשא ומתן. לפי הפרטים שנמסרו, יתקיים סבב שיחות נוסף בעוד שלושה שבועות, שבו ידונו הצדדים בסוגיות מדיניות וביטחוניות במטרה להגיע להסכם כולל ומקיף.
הנתונים שהוצגו בפני גורמים בינלאומיים ממחישים את היקף הלחימה שקדמה להסכם. לפי נתונים ישראליים שהוצגו במועצת הביטחון של האו"ם, מאז 2 במרץ ירה חיזבאללה כ-9,000 רקטות לעבר ישראל, ובנוסף שיגר מאות כטב"מים וטילי נ"ט. נמסר גם כי יותר מ-2,500 פעילי חיזבאללה פועלים כיום מדרום לליטני.
שגריר ישראל באו"ם דני דנון הציג בפני חברות המועצה כטב"מ, לדבריו כדי להמחיש את האיום על יישובי הצפון. "הבעיה היא חיזבאללה. הגיע הזמן שתקראו להם בשמם", אמר דנון לחברות המועצה.
יישום ההסכם עדיין תלוי במשא ומתן המתמשך ובשמירת השקט בשטח. ההסכם הוצג כצעד של שלוש הצדדים - ישראל, לבנון וארצות הברית - ולא כהסכם חתום עם חיזבאללה ישירות.
בשלב זה לא פורסמו פרטים על מנגנון האכיפה של ההסכם, ולא ברור מי יפקח על פינוי פעילי חיזבאללה מדרום לליטני ועל הקמת אזורי הפיילוט.
ההתפתחויות בשטח ועמידת חיזבאללה בתנאי ההסכם יקבעו האם הפסקת האש תיכנס לתוקף בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה