ישראל ולבנון הסכימו על יישום הפסקת האש - חיזבאללה ואיראן מסרבים

ישראל ולבנון הגיעו הלילה להסכם על יישום הפסקת אש, בהובלת ארצות הברית, לאחר סבב משא ומתן אינטנסיבי בוושינגטון. ההסכם מותנה בהפסקה מוחלטת של ירי חיזבאללה ובפינוי כל פעילי הארגון מהאזור שמדרום לנהר הליטני. בו בזמן, חיזבאללה וגורמים איראניים מסרבים לתנאים, ומשמרות המהפכה האיראניים הוציאו הצהרה לפיה "העם בלבנון לא יאפשר שמה שישראל לא השיגה במלחמה, יושג באמצעות הסכם כפוי".

הנשיא הלבנוני ג'וזף עאון אמר היום, חמישי, כי יישום הפסקת האש עשוי להתחיל תוך 24 שעות מרגע קבלת האישור הסופי. לדבריו, ראש המשלחת הלבנונית סימון כראם השהה אתמול את המשא ומתן, שהיה "קשה מאוד" לדבריו, אולם הדיונים חודשו לאחר התערבות ישירה של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. "הסכם הפסקת האש עם ישראל יהיה בר-קיימא ואנו סומכים על תפקידו של הנשיא טראמפ וממשלו ליישום ההסכם", הוסיף עאון.

בהצהרה משותפת שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית נמסר כי "ישראל ולבנון הסכימו על יישום הפסקת אש, המותנית בהפסקה מוחלטת של האש מצד חיזבאללה ובפינוי כל אנשי חיזבאללה" מאזורים שמדרום לנהר הליטני. בנוסף, שני הצדדים הסכימו להקים "אזורי פיילוט" שבהם לצבא לבנון תהיה שליטה בלעדית בשטח, ללא נוכחות של כל גורם שאינו ממשלתי. ההצהרה הדגישה כי "כל המדינות אישרו שעתיד היחסים בין ישראל ללבנון חייב להיקבע על ידי שתי ממשלות ריבוניות, ודחו כל ניסיון מצד כל מדינה או גורם לא-מדינתי להחזיק את עתידה של לבנון כבת ערובה".

הנשיא עאון הציע כי אזור הניסוי הראשוני יכלול את אזור זווטר המערבית והמזרחית ואת מצודת הבופור. ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם הוסיף כי "הצעד הבא הוא מעשי ומוחשי: פריסת צבא לבנון באזורים ניסיוניים כשלב ראשון, ואין בכך כדי לבטל את זכותנו לנסיגה מלאה, אלא לקרב אותנו אליה". סלאם הזהיר בישיבת מועצת השרים כי "מי שמסרב או מושך זמן נושא לבדו באחריות למה שעלול לנבוע מכך בפני ההיסטוריה, ובעיקר בפני העם הלבנוני שסבל רבות". הוא הוסיף כי "החמצנו את ההזדמנות בשנת 2000 לאחר הנסיגה הישראלית, ולאחר מכן לאחר הנסיגה הסורית בשנת 2005, ואסור לנו להחמיץ גם את ההזדמנות הזו".

גורם פוליטי במחנה המתנגד לחיזבאללה בלבנון כינה את ההסכם "היסטורי", בציינו כי הוא עוסק באופן מפורש בסיום האיבה בין ישראל ללבנון ומצהיר כי חיזבאללה הוא הבעיה. אותו גורם הוסיף כי דחיית ההסכם מצד מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם נותנת לישראל הצדקה להמשיך במלחמה, וכי חיזבאללה יישא לבדו באחריות להשלכותיה. במקביל, בכיר ישראלי אמר כי ההסכם העניק ללבנון הזדמנות לפרק את חיזבאללה, וכי בארצות הברית מבינים את העמדה הישראלית ואת המחויבות לספק הגנה לתושבים אם ההסכם לא יתממש.

בצד הישראלי, ערב ההכרזה על ההסכם התקיים דיון בקבינט המצומצם שבו נשמעו חילוקי דעות חריפים. הרמטכ"ל אייל זמיר הביע מספר פעמים תסכול מהמעורבות האמריקאית בקבלת ההחלטות, ואמר: "צריך לעמוד על שלנו. תכף נצטרך אישור מהם על כל צעד בדרום לבנון". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר היה בוטה יותר ופנה לראש הממשלה נתניהו ישירות: "אז הייתה שיחת קללות עם טראמפ. אז מה? צריך לדעת לומר לטראמפ לא".

לפי הדיווחים על אותו דיון בקבינט המצומצם, שר הביטחון ישראל כץ והשר בן גביר הביעו תמיכה בהרחבת הפעילות הצבאית בלבנון, בעוד ראש הממשלה נתניהו וח"כ אריה דרעי הסתייגו מהמהלך. הדיון נסב על מספר חלופות שהציג הרמטכ"ל להמשך הפעולה בזירה הצפונית, ושעות לאחריו הגיעה ההכרזה האמריקאית על ההסכם. הערב מכנס הקבינט המלא לדיון, בצל התנגדות חלק מהשרים לעקרונות הפסקת האש המותנית. בין הנקודות הפתוחות שנמסר שאינן ברורות עד הסוף: מי ואיך יפקח על הפעילות של צבא לבנון באזורי הפיילוט, ואיך מוודאים שבאמת אין שם פעילות של חיזבאללה.

על הקרקע, צה"ל נסוג מכפר דבין שבדרום לבנון לאחר מבצע לחימה, ומיד לאחר מכן נכנסו יחידות צבא לבנון לפינוי המחסומים. צה"ל ביצע את חדירתו העמוקה ביותר ללבנון מזה יותר מ-125 שנים. קיימת ספקנות משני הצדדים לגבי אמינות ההסכם ויכולתו להחזיק לאורך זמן, והעמדות הביטחוניות בשני הצדדים עדיין מתוחות.

שני הצדדים הסכימו לחדש את השיחות במסלולים מדיניים וביטחוניים במהלך השבוע שמתחיל ב-22 ביוני, במטרה להגיע להסכם מקיף. עד אז, השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא אם חיזבאללה יציית לתנאים, וכיצד יגיב הקבינט הישראלי לפרטים המלאים של ההסכם בדיון הערב.