שלושה סקרים שפורסמו בסוף השבוע מצביעים על מגמה חדה: גוש הקואליציה מאבד שני מנדטים ויורד ל-50, בעוד האופוזיציה מגיעה ל-60 מנדטים. הגורם המרכזי לשינוי הוא קריסתה של מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', שחוזרת אל מתחת לאחוז החסימה לאחר שבועיים של יציבות יחסית.
סקר מעריב, שנערך על ידי 'לזר מחקרים' בראשות ד"ר מנחם לזר ב-3-4 ביוני בקרב 500 משיבים, מציב את הציונות הדתית על 2.6% בלבד. לאחר שבועיים שבהם הצליחה לשמור על ארבעה מנדטים ולעבור את אחוז החסימה, המפלגה שוב מדרדרת מתחת לקו. זהו הנתון הדרמטי ביותר בסקר, שכן ארבעת המנדטים שאבדו לציונות הדתית מטים את כל מפת הכוחות.
הליכוד מרוויחה ישירות מנפילת שותפתה לקואליציה ומתחזקת בשני מנדטים ל-25. אך ההתחזקות הזו רחוקה מלפצות על מה שאבד. מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט עולה גם היא מנדט ומגיעה ל-23. "ישר!" בראשות גדי איזנקוט שומרת על 17 מנדטים, הדמוקרטים ל-10 וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן עולה מ-9 ל-10. בגוש הקואליציה: עוצמה יהודית ל-9, ש"ס ל-9, יהדות התורה ל-7, חד"ש-תע"ל ל-6 ורע"ם ל-4.
Naftali Bennett (49676211771)צילום: נפתלי בנטסקר חדשות 12 שפורסם ביום חמישי ב"מהדורה המרכזית" מציג תמונה שונה במספרים אך דומה במגמות. הליכוד עם 23 מנדטים, "ביחד" של בנט ולפיד עם 21 ואיזנקוט מזנק לשני מנדטים נוספים ומגיע ל-19. לפי אותו סקר, האופוזיציה כולל המפלגות הערביות מגיעה ל-69 מנדטים מול 51 לקואליציה. בסקר ערוץ 14, שנערך על ידי חברת NEXT DATA ונותח על ידי שלמה פילבר, הליכוד מובילה עם 32 מנדטים ואיזנקוט מגיע ל-16, עוקף את "ביחד" שיורדת ל-14. שם, לעומת זאת, גוש הימין שומר על 63 מנדטים מול 47 לגוש השמאל.
אחד הממצאים הבולטים נוגע לאיחוד שביצעו בנט ולפיד. הסקר בחן לעומק מה קרה למצביעים של שתי המפלגות לאחר המיזוג. מתוך 23 המנדטים שמקבלת "ביחד", 16 מגיעים ממצביעי בנט המקוריים, חמישה ממצביעי יש עתיד ושניים ממתלבטים. 67% ממצביעי בנט לשעבר ממשיכים לתמוך בו במסגרת המפלגה המאוחדת. גם בקרב מצביעי יש עתיד נשמר רוב של 65%. הקולות שעזבו הגיעו בעיקר ל"ישר!" של איזנקוט, לא לקואליציה.
הנתון המשמעותי ביותר באיזנקוט אינו בסתם עוד מנדט. בסקר חדשות 12, הוא עוקף לראשונה את נתניהו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה ומקבל 38% מול 35% לנתניהו. בהשוואה ישירה: מול בנט, נתניהו מוביל 40% מול 33%. מול ליברמן, נתניהו עם 41% מול 24%. בסקר ערוץ 14, לעומת זאת, נתניהו עדיין מוביל בפער גדול עם 48% התאמה, איזנקוט שני עם 26%, בנט שלישי עם 18% וליברמן עם 7%. בני גנץ מקבל 1% בלבד.
ממצא נוסף שבולט בסקרים נוגע ליחסי ישראל-ארצות הברית. על רקע הדיווחים על "שיחת הצעקות" המתוחה בין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ, נשאלו המשיבים האם נתניהו צריך לאפשר לטראמפ לקבוע את אופי הפעולות הצבאיות של ישראל. 62% ענו שלא, 25% אמרו שאין לו ברירה אלא להסכים ו-13% לא ידעו. הבולט בממצא הזה הוא ההסכמה הנדירה בין הגושים: 66% ממצביעי הקואליציה ו-62% ממצביעי האופוזיציה גם יחד סבורים שישראל צריכה לקבל את ההחלטות הצבאיות בעצמה.
שאלה נוספת שנבחנה בסקרים היא מינויו של עורך הדין מיכאל ראבילו, פרקליטו של נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה. 45% מכלל הנסקרים מתנגדים למינוי, ורק 18% תומכים בו. בקרב מצביעי הקואליציה, 55% השיבו שאינם יודעים אם הם בעד, מול 41% שאמרו שהם תומכים. בנוגע לטוהר הבחירות הקרובות, 57% מהנסקרים בסקר חדשות 12 אמרו שהם חוששים משיבוש, מהם 26% שאמרו שהם "מאוד חוששים". בסקר כאן חדשות, 60% הביעו חשש דומה.
שאלת האיחוד בין בנט לאיזנקוט שבה ועלתה בסקרים. 53% ממצביעי האופוזיציה שנשאלו בסקר חדשות 12 תמכו ברעיון, 33% התנגדו. אך הנתונים מראים שאיחוד כזה לא בהכרח מחזק את הגוש: אם ירוצו יחד, ישיגו 37-38 מנדטים, לעומת 39 כשהם רצים בנפרד. בסקר כאן חדשות, מנגד, איחוד בנט-איזנקוט היה מגיע ל-38 מנדטים.
בין השחקנים שעשויים להשפיע על מאזן הכוחות באופוזיציה בולט חבר הכנסת חילי טרופר, שפועל בימים אלה לרישום מפלגה עצמאית. טרופר כבר אסף את 100 החתימות הנדרשות על פי החוק להגשת בקשת הרישום - מהלך שהתגלה כחודש בלבד לאחר שהודיע על עזיבת מפלגת כחול לבן של בני גנץ. המטרה, על פי הדיווחים, אינה בהכרח ריצה עצמאית: הרישום נועד לשמור לטרופר גמישות ולאפשר לו להכניס מועמדים תחת הנהגתו, תוך השארת הדלת פתוחה לחבירה למפלגה קיימת בתנאים שיאפשרו לו להשפיע.
חילי טרופר - חוסן לישראלצילום: חילי טרופרמטעמו של טרופר נמסר: "חילי טרופר נפגש בימים אלה עם אנשים שיהיו חלק מהבנייה המחודשת של הנהגת המדינה. כחלק מהתהליך והאפשרויות, מקודם גם מהלך לרישום מפלגה." בפגישות שקיים מאז עזב את כחול לבן, נפגש טרופר עם נפתלי בנט, גדי איזנקוט ויועז הנדל. על פי מקורות פוליטיים, נבחנת האפשרות שיצטרף לרשימה של בנט או של איזנקוט, אך השאלה הפתוחה היא האם ראשי המפלגות יסכימו לקלוט אותו יחד עם קבוצת מועמדים נוספת מטעמו. ההחלטה הסופית תלויה ככל הנראה בתוצאות השיחות המתנהלות בימים אלה, ויש לה השלכות ישירות על עוצמת גוש המרכז-שמאל לקראת הבחירות הבאות.
הבחירות הצפויות בישראל ממשיכות לעצב מחדש את המפה הפוליטית, וסקרי השבוע הבא ייבחנו האם מגמת ההתחזקות של איזנקוט והיחלשות הקואליציה ממשיכות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה