חשיפה: כוחות קומנדו ישראלים פעלו מאזרבייג'ן נגד איראן

עשרות לוחמי קומנדו ישראלים, אנשי יחידת 669 וסוכני מוסד פעלו בסתר מבסיסים בדרום אזרבייג'ן במהלך המלחמה מול איראן, כך חושף תחקיר שפורסם. הכוחות שהו במרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז, ופעלו בניהול ריגול, הפעלת כטב"מים ואיסוף מודיעין על תנועות הצבא האיראני. ארבעה מקורות המעורים בפרטים אישרו את הנתונים.

הפריסה באזרבייג'ן לא עמדה בפני עצמה. היא הייתה רק זרוע אחת ברשת בסיסים חשאיים שישראל הקימה ברחבי המזרח התיכון וקרן אפריקה, שנועדו לאפשר לצה"ל עומק אסטרטגי וטווח פגיעה של מאות קילומטרים עמוק לתוך השטח האיראני. הרשת כללה מתקנים גם בעיראק, באיחוד האמירויות ובסומלילנד.

לפי הדיווחים, ההכנות בגבול האזרי-איראני החלו כבר באמצע ינואר, שבועות לפני פתיחת הלחימה. ישראל תכננה אז מבצע חדירה חשאי לאורך הגבול, שנועד להתבצע תחת כיסוי של מכת פתיחה משותפת עם ארצות הברית. אולם הנשיא דונלד טראמפ ביטל את התקיפות ברגע האחרון, לאחר שטהראן מסרה כי תפסיק את הרג המפגינים. ירושלים סירבה להמתין. מתוך הערכה כי המגעים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהראן נידונו לכישלון, הוחלט לפעול עצמאית. מטוסי חמקן של חיל האוויר וכוחות מיוחדים הוקפצו למשימה, והציוד המודיעיני הותקן בהצלחה באזור הגבול.

הבסיס הקדמי מיהר להוכיח את ערכו. האתר הפך למקור המידע המרכזי שסיפק לישראל התרעות מוקדמות על שיגורי טילים איראניים ומעקב אחר תנועות הצבא. פחות משבועיים לאחר הצבת הציוד, הגיע שר החוץ גדעון סער לביקור רשמי בבאקו, שם נפגש עם הנשיא אילהם אלייב ובכירים נוספים.

אחד המבצעים המרכזיים שהתאפשרו בזכות הציר האזרי היה חיסולו של רחמן מוגדאם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית, שבוצע ב-4 במרץ. ישראל סימנה את מוגדאם כמי שעמד מאחורי תכנון ניסיון ההתנקשות בטראמפ בשנת 2024. יום לאחר החיסול, תקפו כטב"מים נמל תעופה במובלעת האזרית נחצ'יבאן, פגעו בטרמינל ופצעו מספר בני אדם. הנשיא אלייב האשים את טהראן וכינה את התקיפה "מעשה טרור מכוער, פחדני וחסר בושה". איראן הכחישה כל קשר.

ב-6 במרץ הודיע שירות ביטחון המדינה של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לפגוע בתשתיות קריטיות וביעדים ישראליים ויהודיים במדינה. שבועות לאחר מכן אישרה ישראל רשמית כי מדובר במבצע משותף של המוסד, השב"כ וצה"ל. במאי 2025, אזרבייג'ן אף אירחה בחשאי שיחות ישירות ונדירות בין נציגים ישראלים לנציגים סורים.

הזרוע הדרומית של הרשת הוקמה באיחוד האמירויות. ישראל פרסה שם בחשאי סוללת הגנה אווירית מסוג כיפת ברזל, יחד עם הכוחות שהפעילו אותה, ומערכות הגנה נוספות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד והרמטכ"ל ביקרו כולם באמירויות במהלך הלחימה, ביקור שגרר הכחשה חריפה מצד אבו דאבי. בשטח עיראק, לפי הדיווחים, החזיק צה"ל בשני מתקנים חשאיים שסיפקו עמדות קדמיות ללוגיסטיקה ולמוכנות למבצעי חילוץ טייסים. צבא עיראק הצהיר כי נכון לתחילת מרץ, אין במדינה כוחות לא מאושרים.

הרפובליקה הבדלנית סומלילנד בקרן אפריקה העניקה לישראל עמדה נוספת ששימשה כנקודת תדלוק פוטנציאלית עבור מטוסי חיל האוויר בדרכם למשימות ארוכות טווח. בדצמבר האחרון הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שמכירה רשמית בסומלילנד, ואיחוד האמירויות מחזיקה בנוכחות מסחרית וצבאית נרחבת בעיר הנמל ברברה שבתחומה.

שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית דחתה בתוקף את הממצאים ומסרה כי היא "דוחה בנחרצות טענות חסרות בסיס על שימוש בשטחה נגד מדינות שלישיות". מלשכת ראש הממשלה ומדובר צה"ל לא נמסרה תגובה. הקשרים בין ישראל לאזרבייג'ן הם עמוקים זה שנים: באקו מספקת לישראל נפט בהיקף גדול, וישראל מוכרת לאזרבייג'ן נשק מתקדם שחלקו שימש בעימותים בנגורנו-קרבאך. אזרבייג'ן הייתה גם המדינה הזרה הראשונה שרכשה את מערכת כיפת הברזל בשנת 2016.

בעיראק, לפי הדיווחים, חשדו גורמים ביטחוניים במשך תקופה ממושכת בנוכחות ישראלית בשטחם ופנו לצבא ארצות הברית לקבלת הסברים, אך לא קיבלו תגובה. שני גורמים ביטחוניים מסרו כי בשני סבבי הלחימה, וושינגטון אילצה את עיראק להשבית את המכ"מים שלה כדי להגן על כלי טיס אמריקניים, מה שהותיר את עיראק תלויה יותר בכוחות ארצות הברית לצורך גילוי פעילות עוינת.