איראן חושפת: החלטה על סגירת מצר הורמוז תחייב אישור הצבא והפרלמנט

המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן נמצא במבוי סתום, והאחריות לפריצתו מוטלת על טראמפ. כך הצהיר מוחסן רזאאי, יועצו הצבאי של המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, בריאיון בלעדי שהתקיים בטהרן. רזאאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר, שיגר שורת איומים חמורים לעבר וושינגטון ותנה את כל ההתקדמות בשחרור מיידי של מיליארדים.

על רקע הקיפאון במשא ומתן, טראמפ הציג השבוע תמונה שונה לגמרי של המצב הצבאי. בריאיון לרשת NBC שאמור לשודר ביום ראשון, הצהיר הנשיא כי נותרו בידי איראן בין 21% ל-22% בלבד מהכוח שהיה לה בתחילת הלחימה. "השמדנו לחלוטין את הצבא שלהם", אמר, "נותרו להם כמה טילים וכמה כטב"מים. אני יודע כמעט בדיוק כמה יש להם, ואנחנו גם יודעים איפה הם נמצאים". נתון זה גבוה מ-18 האחוזים שציטט החודש שעבר, בניגוד לטענותיו הקודמות שישראל וארצות הברית השמידו לחלוטין את יכולת הלחימה האיראנית.

אלא שגורמי המודיעין האמריקאי מסרו לקונגרס הערכה שונה בתכלית: איראן שמרה על כ-70 אחוזים מכושר הטילים שלה. הסתירה בין הנשיא לבין מנגנוני המודיעין שלו מצתה מחדש את הדיון בוושינגטון - בזמן שטראמפ מציג את התוצאה כהצלחה מוחצת, הנתונים שנמסרו לפקידי הקונגרס מצביעים על כך שאיראן נשארת ישות צבאית עם יכולות משמעותיות. מי מהם צודק, ולמה הפער כה גדול, עדיין לא הובהר באופן רשמי.

"המשא ומתן נמצא במבוי סתום, וטראמפ חייב לשבור את המבוי הסתום הזה", אמר רזאאי. "הכדור נמצא במגרש שלו". לדבריו, השגת הסכם תלויה כולה בהסכמת ממשל טראמפ לשחרר 24 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים במערב. המבנה שאיראן דורשת: 12 מיליארד דולר מיידית עם חתימת הסכם ביניים, ו-12 מיליארד נוספים בשלב מאוחר יותר.

גורם בכיר במשרד החוץ האיראני חשף פרטים נוספים על המבנה הנדרש: סגן שר החוץ כאזם גריבאבאדי הבהיר בריאיון לסוכנות הידיעות "מהר" כי איראן מצפה להפשרה מיידית של מחצית מהנכסים האיראניים המוקפאים בעולם כבר ביום חתימת מזכר ההבנות, ואת יתרת הכספים בתוך חודש עד חודשיים לאחר מכן. גריבאבאדי הוסיף כי סוגיית הסרת הסנקציות והטיפול בתוכנית הגרעין האיראנית צפויים לעמוד במוקד השלב השני של המגעים.

רזאאי הגדיר את הדרישה כ"מבחן אמון". "אם טראמפ רוצה להגיע להסכם עם איראן, 24 מיליארד הדולר הם המבחן שארצות הברית צריכה לעבור, ואז הדרך תיפתח", אמר. "זה הכסף שלנו, לא הכסף של אמריקה". הוא הוסיף כי "עלות המשא ומתן עבור אמריקה נמוכה בהרבה מעלות הלחימה נגדנו".

ואז הגיעו האיומים. רזאאי הבהיר כי אם ממשל טראמפ יבחר לחדש את העימות הצבאי, איראן לא תסתפק בהגנה על שטחה. לדבריו, כוחות איראן ירחיבו את הפעילות הצבאית ממצר הורמוז אל האוקיינוס ההודי, מצר באב אל-מנדב, הים האדום והים התיכון. "נוסיף ממד נוסף למלחמה באמצעות תקיפת בסיסים אמריקניים נוספים מעבר לאלה שכבר תקפנו עד כה", אמר. הוא ציין כי להערכתו ההסתברות לחידוש לחימה כוללת נותרת נמוכה, אך הוסיף שאמריקה "תיכנס למסדרון אפל" אם תבחר לחזור לעימות.

על שאלת אפשרות פגישה בין טראמפ לחמינאי, רזאאי היה חד ולא השאיר ספק. "זה לא יקרה. אנחנו נמצאים בשלב הראשון של המשא ומתן, ומר טראמפ הביא את המשא ומתן למבוי סתום. זה לא יקרה", חזר ואמר. טראמפ עצמו ציין לאחרונה שאינו רוצה להיפגש עם המנהיג האיראני, אך אם זה יתרחש "יהיה לו לכבוד" - ובריאיון ל-NBC הוסיף סייג: "אם ייחתם הסכם - ייתכן שנפגש".

רזאאי הלך רחוק יותר וחשף תביעת ריבונות: איראן ועומאן, לטענתו, הן בעלות הריבונות המשותפת על מצר הורמוז, שדרכו עברה חמישית מאספקת האנרגיה העולמית לפני המלחמה. לפיכך, הכריז, איראן תגבה "דמי תחזוקה" מכל כלי שיט העוברים בנתיב. הוא נמנע מלקרוא לזה בשמו - "אגרת מעבר" - אך הכוונה ברורה.

גריבאבאדי הבהיר בהקשר זה כי איראן אינה מתכוונת לגבות אגרות מעבר רשמיות, אלא "דמי שירות" בתמורה לשירותי ביטחון ימי - סיוע ניווט, מבצעי חיפוש והצלה, שמירה על הסדר בים ושירותי ניקוי סביבתי. ארגון לויד'ס ליסט אינטליג'נס מציין כי איראן כבר החלה לגבות בפועל תשלומים מסוג זה מכלי שיט, אולם מומחים מזהירים כי כינון מסגרת רשמית לגביית תשלומים כאלה יוצר תקדים מסוכן לנתיבי מים אסטרטגיים ברחבי העולם. גריבאבאדי הוסיף כי כל החלטה הנוגעת למצר הורמוז לא תתקבל על ידי הממשלה האיראנית לבדה, אלא תחייב אישור מוקדם של הכוחות המזוינים, הגופים המהפכניים והפרלמנט - חשיפה של עד כמה מסובכת ומבוזרת מערכת קבלת ההחלטות הגבוהה בטהרן.

לעניין עומאן, ששימשה שנים רבות כמתווכת ניטרלית בין המערב לאיראן, עולות כעת שאלות על נאמנות הסולטנות. למרות איומי התקיפה מצד טראמפ, עומאן נמנעת מדחיית הקו של טהרן, ובפרט בכל הנוגע לנתיב השיט הקריטי של מצר הורמוז. המשמרות המהפכניים האיראניים הכריזו בנפרד כי היריבים "חייבים להסתגל לכללים החדשים" בהורמוז.

בעוד רזאאי דיבר, שליחי טראמפ פעלו בשקט. סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר ביקרו ביום חמישי, בביקור לא מתוכנן, במעבדה הלאומית באוק רידג', טנסי. שם נפגשו עם צוות של כ-100 מומחים טכניים בתחום הגרעין, שעשויים למלא תפקיד מרכזי ביישום הסכם עם איראן. "הפגישה הזאת לא אומרת שבהכרח יהיה הסכם, אבל היא סימן לכך שהמשא ומתן נמצא בשלב רציני מאוד ושיש סיכוי טוב להשלים אותו, ואנחנו רוצים להיות מוכנים", אמר בכיר אמריקני. חלק מאותם מומחים כבר הצטרפו לוויטקוף ולקושנר בעומאן לשיחות שקדמו לפרוץ הלחימה.

הפערים בין הצדדים קיימים, אך לא אדירים. טראמפ ביקש שבמסגרת כל הסכם סופי, איראן תסיים את תהליך דילול האורניום המועשר תוך 60 יום. האיראנים דורשים 90 יום. גם שאלת שחרור הכספים המוקפאים שנויה במחלוקת: העמדה האמריקנית היא שהכספים יופשרו רק לאחר שיינקטו צעדים מעשיים לפירוק הגרעין. בוושינגטון מביעים חשש כבד שהפשרת הכספים מוקדם מדי תסיר מנוף לחץ קריטי על המשטר.

טראמפ עצמו הבהיר את עמדתו בישיבת קבינט השבוע: "יש לנו שליטה על כסף שהם טוענים שהוא שלהם. נמשיך לשלוט בכסף הזה. כשהם יתנהגו כראוי וכאשר יעשו את הדבר הנכון, נאפשר להם לקבל את כספם. אבל כרגע אנחנו לא עושים זאת", אמר. הנשיא הוסיף כי יתנגד לכל ניסוח שיראה כהעברת "משטחים של מזומנים", ביטוי שהפך לסמל של המדיניות שהוא מייחס לממשל אובמה.

בנוגע לאורניום המועשר עצמו, טראמפ בחר להיות מפתיע בפתיחותו. "הוא קבור," אמר, וציין שאין סיבה שהצבא האמריקאי יכנס לפעולת חילוץ. הוא הסביר את החישוב: מבצע שכזה היה דורש נוכחות כוחות אמריקאים בתוך איראן לשבוע עד שבועיים, ציוד כבד, וטיסות הוצאת חומר רדיואקטיבי משטח אויב פעיל. "זה לא כמו ונצואלה, שנכנסים, עושים את העניין בכמה דקות ויוצאים כשכולם מנופפים לשלום," אמר. טראמפ ציין שחשש ממה שהגדיר "מלכודת קרטר" - התייחסות למשבר בני הערובה שפגע קטלנית בנשיאותו של ג'ימי קרטר - ואיתה הסביר מדוע סירב לאשר מבצע שבעיניו הפך לסכנה בפני עצמה, בעוד לאיראן נשארו עדיין טילים שיכלו לפגוע בכוחות אמריקאים תקועים בשטחה.

בינתיים, במקביל לשיחות, ממשיך הלחץ הצבאי. כוחות מיוחדים אמריקניים ביצעו בלילה השתלטות על מכלית הנפט האיראנית MT Davina באוקיינוס ההודי. המכלית, שהוגדרה ככלי שיט ללא דגל, סומנה בעבר על ידי משרד האוצר האמריקני בשל מעורבות ברשת הברחות הנפט של טהרן. הפשיטה בוצעה בהתאם לחוק הימי הבינלאומי, ולפי הדיווחים הספינה עמדה תחת מעקב שבועות לפני כן.

ביום שישי הוסיפה ארצות הברית שכבת פעולה נוספת: הצבא האמריקאי הודיע כי הפיל ארבעה רחפני תקיפה חד-כיווניים איראניים שהושקו לעבר מצר הורמוז. בתגובה, תקפו כוחות אמריקאיים אתרי מכ"ם תצפית איראניים לאורך החוף, כולל האתר בגורוק ואתר נוסף באי קשם. הפיקוד המרכזי של הצבא האמריקאי מסר כי "הרחפנים היוו איום מיידי על תנועת הספינות האזורית". עד כה, איראן לא מסרה תגובה רשמית לתקיפת אתרי המכ"ם שלה.

מוקדם יותר השבוע, רחפנים איראניים פגעו קשות בטרמינל נוסעים בשדה התעופה המרכזי של כווית. אדם אחד נהרג, עשרות נפצעו, ושדה התעופה נסגר לפרק זמן. האירוע ייצג הסלמה נוספת בסדרת התקיפות שמלוות את המתיחות הגוברת.

גם האיומים האיראניים נבחנים מקרוב. חיל הים האיראני טען כי ירה יריות אזהרה לעבר שתי משחתות אמריקניות במפרץ עומאן ואילץ אותן להסתלק. פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית הכחיש זאת בצורה נחרצת: "כוחות איראניים לא תקפו או ירו לעבר ספינות מלחמה של חיל הים האמריקני. פעולה כזו תהווה הפרה בוטה של הפסקת האש", נמסר. הכוחות האמריקניים, הובהר, ממשיכים לפעול בחופשיות באזור.

ההסלמה ברצף התקיפות מסכנת את הפסקת האש הרופפת ומקשה על ניסיונות להגיע להסכם מתמשך. מצר הורמוז, אחד מצירי הייצוא הקריטיים ביותר בעולם לנפט וגז טבעי, הפך לזירת עימות מרכזית: איראן הידקה את אחיזתה עליו בשבועות האחרונים, מה שגרם לזינוק חד במחירי האנרגיה העולמיים. בתגובה, מאכף הצבא האמריקאי מצור ימי על נמלים איראניים. גם הלחימה בלבנון, שם כוחות ישראליים תפסו שטחים נרחבים בדרום, מסכנת את ניסיונות סיום המלחמה עם איראן - טהרן הבהירה כי כל הפסקת אש קבועה חייבת לכלול גם את לבנון.

בהקשר הלבנוני, גריבאבאדי הרחיב את הדרישה האיראנית וטען כי אלמלא הופסקו התקיפות הישראליות ברובע הדאחייה שבביירות, איראן הייתה מגיבה "בוודאות" - וסכנת חידוש הלחימה הייתה ממשית ביותר. הוא האשים את ישראל בהפרת הסכם הפסקת האש בלבנון, ודרש הפסקת אש קבועה ומיידית בכל זירות הלחימה.

על אף ההסלמה, טראמפ נשמע אופטימי ביום שישי. "המצב עם איראן נראה די טוב", אמר לעיתונאים באירוע עם חקלאים בוויסקונסין. "אנחנו נצא מאיראן מהר מאוד, וזה יהיה חזק מאוד בכל כיוון, בין אם זה נייר או הדרך הקשה מאוד. הדרך הקשה מאוד היא אולי הדרך הקלה יותר."

המשא ומתן נמצא, לדברי כמה מעורבים, בישורת האחרונה. אך הישורת הזאת ארוכה, ורצופת מוקשים. בוושינגטון מקבלים לדבריהם "סימנים חיוביים" מהצוות האיראני, אך מזהירים שקיימים חילוקי דעות פנימיים בטהרן לגבי הדרך להתקדם. טראמפ, מצדו, כבר אמר בצורה ברורה: "הסכם או מלחמה - אנחנו ננצח".