כוחות הביטחון: אלמלא היס"מ, ההתקפה על השופט סולברג הייתה מצליחה

חקירת המשטרה בעקבות ההתפרעות האלימה מול ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, חושפת כי האירוע תוכנן מראש לפרטי פרטים, ומטרתו הייתה לפגוע בו פיזית. על פי גורמים בכירים המעורבים בחקירה, לא היה כאן ולו שמץ של מחאה ספונטנית - מדובר במהלך מחושב שיצא לפועל ביום רביעי ביישוב אלון שבות שבגוש עציון, שם מתגורר השופט.

"תכננו לפגוע פיזית בשופט העליון", אמר גורם בכיר המעורה בפרטי החקירה. "אלה אנשים שבאו לעשות פוגרום וללכת." הגורם הוסיף כי אלמלא הגעתו המהירה של כוח גדול מיחידת הסיור המיוחד - יס"מ - שהצליח לפזר את המתפרעים בזמן, היו החשודים מוציאים לפועל את כוונתם.

המתפרעים, חרדים קיצוניים שהגיעו לאתר בכמה אוטובוסים, נחתו ליד ביתו של השופט ואשתו כשהם נמצאים בו. תמונות שצולמו לאחר האירוע הראו חלונות מנופצים, רכב בחניה עם שמשה קדמית שבורה ודגל ישראל קטן שצולב עם צלב קרס במקום מגן דוד. בתחילה נכחה במקום ניידת משטרה בודדת. כאשר זיהו השוטרים שני אוטובוסים שפורקים בקצב מהיר המון גדול של מתפרעים, הם בחרו לסגת מן הנקודה המיידית כדי להזניק כוחות תגבורת.

על פי החשד העולה מחומרי החקירה, המתפרעים הגיעו מצוידים במצלמות גו-פרו ובתעודות זהות בדויות, כדי להקשות על מעצרם ולשבש את ניהול החקירה. הגורם הבכיר ציין כי חלק מהמתפרעים הם עריקים, ואינם שייכים לאוכלוסייה המוכרת בדרך כלל ממחאות ציבוריות. "אופי המשתתפים שונה ממה שהכרנו", ציינו הגורמים. "לא מדובר במפגינים רגילים".

בסך הכל נעצרו 62 חשודים בקשר לאירוע, ובין הראיות שנתפסו נמצאו מסמכים מזויפים ומערכות נשק. מפקד מחוז ש"י, ניצב פינצ'י, התייחס לאירוע ואמר: "אנחנו נגלה אפס סבלנות, נעצור את כולם ונביא אותם לבית המשפט". לדבריו, גורמי החקירה יודעים מי הוביל את האירוע ומי כיוון אותו, ומבטיחים להגיע אליו.

על פי המידע שנאסף, מי שתיאם ושלח את המתפרעים ידע היטב שמדובר בביתו של השופט סולברג, בעוד שחלק מהמשתתפים בשטח ידעו רק באופן כללי שמדובר בדמות בכירה. בין הראיות שסופקו לחוקרים ישנם גם תיעודים שמסרו שכניו של השופט, שצילמו את ההתפרעות בזמן אמת. כדי לפרוק את חומרי התיעוד ממצלמות הגו-פרו שנתפסו אצל המפגינים, נדרש צו שיפוטי, והמשטרה צפויה להגיש מחר בקשה לקבלת הצו מבית המשפט.

ההתפרעויות מגיעות על רקע גל של הפגנות אלימות שנועדו להמחות נגד מדיניות הגיוס של חרדים לצבא, ובמיוחד נגד מעצרם של מתחמקי שירות. בית המשפט העליון ביטל ב-2024 את הפטור הגורף שניתן לגברים חרדים מגיוס לצבא, ובאפריל השנה הורה לממשלה להטיל סנקציות כלכליות על המתחמקים ולנקוט הליכים פליליים ממשיים נגדם. הצבא הזהיר לאחרונה כי מחסור בכוח האדם, יחד עם תשישות גבוהה בקרב המשרתים, עלולים להוביל לקריסת מערך המילואים.

בולט אף העובדה שבמקביל להתפרעויות ביישוב אלון שבות, במהלך ליל שישי נערכו הפגנות אלימות נוספות בירושלים ובבית שמש, שבהן ניסו קיצוניים חרדים לפרוץ לתחנת המשטרה ברחוב הרוסים בירושלים - אך שם לא נעצר אף אחד. הפערים הללו בין ההתייחסות לאירועים בכל מקום עוררו ביקורת.

מחר, ראשון, יובאו 55 מהחשודים שנעצרו לדיון בבית משפט השלום בירושלים, שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרם לצורך המשך החקירה, כולל אלו שהזדהו בתעודות בדויות.