ארה"ב מתכננת לממן שיקום נזקי המפרץ מהכסף הקפוא של איראן

ארצות הברית תעמיד נכסים איראניים מוקפאים לרשות בעלות בריתה במפרץ הפרסי, כדי לסייע בבנייה מחדש ובתיקון נזקים שנגרמו כתוצאה מתקיפות איראניות. כך נמסר אתמול, שבת, ממקור המעורה בפרטים.

על פי הדיווחים, ההחלטה אינה מוגבלת לנזקים עתידיים בלבד. ארצות הברית שוקלת להשתמש בנכסים האלה גם לצורך תיקון נזקים שנגרמו בעבר לבעלות בריתה במפרץ על ידי איראן - צעד שמרחיב משמעותית את היקף הכוונה המוצהרת.

שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, הנחה צוות מקצועי לבצע הערכה מקיפה של עלויות הנזקים שכבר נגרמו לבעלות הברית. מדובר בתהליך שאמור לקבוע את הבסיס לשימוש בנכסים המוקפאים, ולאפשר חלוקה מסודרת של המשאבים בין המדינות שנפגעו. במשרד האוצר הבהירו כי מתכוונים להפעיל "כל הסמכויות הזמינות" לשם כך.

הבית הלבן אישר כי הנכסים יהיו זמינים לתיקונים, ללא פירוט מיידי של הסכומים הכרוכים בכך או של הציר הזמני ליישום ההחלטה. הדיווחים לא כללו פירוט אילו מדינות במפרץ צפויות להיות הנהנות הראשיות מהמהלך.

ההכרזה האמריקאית מגיעה על רקע תקיפות איראניות שפגעו בתשתיות ובנכסים של מדינות המפרץ בחודשים האחרונים. הדיון מתנהל ברקע גל תקיפות איראני שפגע בכוויית ובבחריין, שתיהן בעלות ברית אמריקניות המארחות בסיסים צבאיים של וושינגטון. בין האירועים שתועדו: פגיעות בתשתיות נפט ובאזורי תעשייה בסמיכות למדינות כמו איחוד האמירויות, כאשר המגננות האוויריות יירטו חלק מהמטחים הנורים.

בינתיים ממשיכות ההתכתשויות בשטח. בלילה האחרון תקף צבא ארה"ב אתרי מכ"ם איראניים בחוף גורוק ובאי קשם שבאזור מצר הורמוז, לאחר שיירט כטב"מים איראניים שלדברי הפיקוד המרכזי "היוו איום על תנועת כלי השיט". משמרות המהפכה האיראניות הגיבו בתקיפת בסיסים אמריקניים בכוויית ובבחריין. צבא כוויית מסר כי יירט שבעה טילים בליסטיים שחצו מעל אזורי מגורים ונגרם נזק לרכוש אך לא היו נפגעים. שש מהטילים שיגרה איראן יורטו לפי הצבא האמריקאי, והשביעי לא הגיע ליעדו.

השימוש בנכסים מוקפאים של מדינה עוינת כדי לממן שיקום נזקים שגרמה אותה מדינה אינו תקדים חסר שורשים. ארצות הברית נקטה בגישה דומה בהקשרים אחרים בעבר, אם כי היישום הקונקרטי תמיד מחייב מנגנונים משפטיים ומדיניים מורכבים.

עדיין לא ברור כמה נכסים איראניים מוקפאים מוחזקים בפועל בידי ארצות הברית ובעלות בריתה, ואילו נכסים ספציפית ישמשו למטרה זו. האם מדובר בכספים איראניים שמוקפאים בחשבונות ברחבי העולם, או שגם נכסים פיזיים כמו מכליות נפט נמצאים על השולחן. ההבחנה הזו אינה פרט טכני בלבד - יש לה משמעות ישירה על הסכסוך הגדול יותר: איראן דורשת בעקשנות את שחרור הנכסים המוקפאים כתנאי מרכזי לכל הסכם גרעיני.

וכאן נמצא מוקד החיכוך המרכזי. טהרן דורשת קבלה מיידית של כ-12 מיליארד דולר עוד לפני פתיחת המשא ומתן הרשמי, ועוד 24 מיליארד דולר נוספים במהלך 60 ימי המגעים שיפתחו עם חתימת הסכם ראשוני - כל זאת מתוך 100 מיליארד דולר מנכסים איראניים שהוקפאו ברחבי העולם בעקבות הסנקציות האמריקאיות. בכיר איראני מוחסן רזאי, יועצו של המנהיג העליון, אמר לפני יומיים: "24 מיליארד דולר הם לא סכום גדול עבור אמריקה אם היא רוצה להגיע להסכם עם איראן. זה הכסף שלנו, לא של אמריקה". בכירי ממשל טראמפ, לעומת זאת, מתעקשים שלא יועבר שום סכום מראש.

מדובר בסיפור מתפתח. פרטים נוספים לגבי היקף הנכסים, זהות המדינות הנהנות ומנגנון חלוקת הכספים צפויים להתברר בהמשך.