ועדת מור יוסף ממליצה: רשות שיקום עצמאית ואיש קשר אישי לכל פצוע צה"ל

ועדה ציבורית בראשות הפרופסור שלמה מור יוסף הגישה ביום ראשון את המלצותיה לרפורמה מקיפה במערך השיקום של פצועי צה"ל ומערכת הביטחון. ההמלצות הוצגו לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובלבן שלהן: הפיכת אגף השיקום לרשות לאומית עצמאית, הצמדת איש קשר אישי לכל פצוע, והרחבה משמעותית של הטיפול הנפשי. העלות המשוערת של הרפורמה עומדת על כ-2 מיליארד שקל בשנה, בנוסף ל-500 מיליון שקל חד-פעמיים.

הרקע להקמת הוועדה באוקטובר 2025 הוא זינוק חד במספר הפצועים מאז 7 באוקטובר 2023. לפי נתוני אגף השיקום, כיום מטופלים באגף כ-87 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון מכלל המלחמות. מתוכם כ-25 אלף הם פצועי המלחמה הנוכחית, וכ-31 אלף מכלל המטופלים מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. ההערכות במשרד הביטחון הן כי עד שנת 2028 יגיע מספר המטופלים לכ-100 אלף, כמחציתם עם פגיעות נפשיות. תקציב אגף השיקום, שעמד ערב המלחמה על 5.2 מיליארד שקל, כבר הוכפל וכיום עומד על כ-10 מיליארד שקל.

אחת ההמלצות המרכזיות היא הצמדת איש קשר אישי וייעודי לכל פצוע, שילווה אותו לאורך כל תהליך השיקום, יסייע במיצוי הזכויות ויהיה כתובת קבועה מול האגף. הליווי יינתן עד חמש שנים, ובמקרים של פצועי נפש ופצועים קשים יינתן ליווי צמוד וקבוע יותר. לשם יישום המהלך ממליצה הוועדה להוסיף לאגף כ-280 תקנים נוספים, מעבר ליותר מ-100 תקנים שכבר נוספו מאז פרוץ המלחמה.

המלצה מבנית מרכזית נוספת היא שדרוג אגף השיקום לרשות לאומית ייעודית בתוך משרד הביטחון, עם עצמאות ניהולית רחבה וגמישות תקציבית. לפי הוועדה, המהלך יאפשר לרשות לפעול מהר יותר מול פצועים, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, ולהוציא אותה מהצפיפות של 26 אגפים הפועלים במשרד. בין התנאים שהגדירה הוועדה להצלחת הרפורמה: הקמת צוות יישום ייעודי, גיבוש תוכנית חירום לקליטת 25 אלף פצועי המלחמה ורכישת מערכת מחשוב חדשה.

חלק ניכר מההמלצות נוגע לטיפול בפצועי הנפש. הוועדה ממליצה להקים מחלקה פסיכיאטרית ארצית ייעודית לפצועי צה"ל, להקים "בית מאזן" שיהווה חלופת אשפוז קהילתית למי שמתמודדים עם תחלואה כפולה של פגיעה נפשית והתמכרויות, ולהקים "בית לחיים" לנפגועי ראש קשים. כמו כן ממליצה הוועדה על מענים מותאמים לנשים פצועות, לקטועי גפיים, לחיילים בודדים בארץ ובחו"ל ולפצועים המתגוררים מחוץ לישראל. בתחום הדיגיטל מוצע לשלב כלי בינה מלאכותית שיקצרו הליכים בירוקרטיים ויאפשרו שירות עצמי מרחוק.

הוועדה ממליצה גם לאפשר לכל פצוע לבחור האם יקבל טיפול רפואי דרך אגף השיקום או דרך קופת החולים שבה הוא חבר, במימון מלא מצד משרד הביטחון. המטרה היא לקרב את הטיפול לפצועים שגרים רחוק ממרכזי האגף. בנוסף, הוועדה ממליצה לשנות את הליך קביעת אחוזי הנכות: הרחבת השימוש בוועדות על בסיס מסמכים בלבד, שילוב פסיכולוגים קליניים בוועדות הרפואיות במקום פסיכיאטרים שסובלים ממחסור חמור, וצירוף נציג צה"ל כמשקיף.

הרפורמה כוללת גם הרחבת המעטפת למשפחות הפצועים. בין ההמלצות: טיפולים נפשיים לבני המשפחה, תמיכה כלכלית בתקופות אשפוז, חונכות לילדים, סיוע בצהרונים וקייטנות ותשלום ישיר למשפחות במקרים המתאימים. בתחום התעסוקה מוצעים תמריצים לפצועים הנמצאים במעגל העבודה ולמעסיקים המעסיקים פצועי צה"ל, לצד מסלולי ליווי ומסלול מהיר בשירות התעסוקה.

שר הביטחון כ"ץ אמר כי "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר שיקומי חסר תקדים שיחייב אותנו לטפל בשנים הקרובות בכ-100 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון, מתוכם עשרות אלפים המתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. המציאות הזו מחייבת אותנו לבצע שינוי עמוק, להרחיב את המענים, לקצר הליכים ולהעמיד את הפצוע במרכז". שר האוצר סמוטריץ' בירך אף הוא על המלצות הוועדה ואמר כי "יש לנו חוב מוסרי ולאומי עמוק למי שנתנו הכל למען ביטחון ישראל ונפצעו בגוף או בנפש".

אולם גם לשבחים יש סייגים. לפי הדיווחים, הוועדה פרסמה את המלצותיה מבלי לתאם אותן עם גורמי המקצוע במשרד האוצר, שהתכוונו להגיש הערות לדוח. בין הנקודות שמעוררות חשש: המלצה על מענק לפצועים שאינם עובדים, שעלולה לפי עמדת האוצר לפגוע בתמריץ לחזור לשוק העבודה. פרופסור מור יוסף הדגיש כי ללא הקצאת המשאבים הנדרשים "לא עשינו כלום". יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, שהיה חבר בוועדה, הזהיר כי "ללא החלטת ממשלה ליישום מיידי, ההמלצות תהיינה עוד מסמך שיישאר על המדף".

כ-20% מהמלצות הוועדה מחייבות תיקוני חקיקה לפני שניתן יהיה ליישמן, מה שעלול לעכב שינויים מהותיים. כעת עוברות ההמלצות לממשלה לאישור, ויישום הרפורמה יחייב החלטת ממשלה, הקצאת תקציבים ותיקוני חקיקה. המבחן האמיתי של הדוח, לפי הגורמים המעורבים, לא יהיה בפרסומו אלא ביכולת לתרגם אותו למציאות בשטח עבור עשרות אלפי פצועים שכבר נמצאים במערכת.