לוין לשופטי בג"ץ: "מסכים שראוי לשתף פעולה עם נשיא העליון, כשיש כזה"

שופטי בג"ץ קבעו היום (ראשון) פה אחד: שר המשפטים יריב לוין מחויב לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לאיוש שורת תפקידי מפתח שנתקעו חודשים ארוכים. ההחלטה מסיימת - לפחות מבחינה משפטית - את הקיפאון שבו מסרב לוין להיפגש עם עמית ולהפעיל סמכויות המחייבות עבודה משותפת. פסק הדין ניתן פה אחד על ידי השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר.

צילום: יריב לוין

בתגובה לפסק הדין, בחר לוין לעקוץ: "באופן נדיר, אני בהחלט מסכים עם הקביעה בפסק הדין שראוי ששר המשפטים יעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון", כתב, "כשיש כזה". המשמעות ברורה: לוין מסרב להכיר בעמית כנשיא העליון, ואת עמדתו הוא ממשיך להחזיק גם אחרי שבית המשפט שלל אותה ישירות. במסגרת פסק הדין גם חויב לוין לשלם 30 אלף שקלים בהוצאות לעותרת, ארגון "זולת - לשוויון ולזכויות אדם".

בין התפקידים שחובה לאייש לאלתר: נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים, שופטים עמיתים, רשם לבית המשפט העליון, ושופטים מכהנים ובדימוס לוועדות השחרורים. כל אלה נותרו ריקים מאז פברואר 2025, עת נכנס עמית לתפקידו כנשיא בית המשפט העליון ולוין הכריז שלא יטפל בכל עניין הנוגע אליו.

ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה שהגיש מכון זולת, שדרש לחייב את השר לשתף פעולה עם הנשיא, או לחלופין להעביר את סמכויותיו לשר אחר. בדיונים שקדמו לפסק הדין ייצג את לוין עורך הדין יורם שפטל, שהצהיר כי הוא מייצג 2.75 מיליון מצביעים, והשווה את מעמדו לתובע במשפט אייכמן, גדעון האוזנר, שדיבר בשם שישה מיליון קורבנות השואה. ח"כ גלעד קריב הגיב בחריפות וטען כי מדובר בפגיעה מכוונת באינטרסים חיוניים של המדינה, וכי לוין ושפטל פועלים ממניעי נקם.

לוין עצמו עמד על עמדתו: מינויו של עמית פגום עד כדי כך שאינו נחשב למינוי תקף כלל. בא כוחו שפטל חזר על הטענה בדיון ודחה כל אפשרות לשיתוף פעולה בין השניים. שופטי ההרכב דחו את עמדה זו מכל וכל. השופטים פירטו בהרחבה את שרשרת הפעולות שנקט לוין כדי לסכל את המינוי מלכתחילה: הוא סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למשך תקופה ארוכה, נעדר מהישיבה שבה נבחר עמית בינואר 2025, בחר שלא להגיע לטקס הצהרת האמונים של עמית בפברואר 2025, סירב לחתום על כתב המינוי ולפרסם את הבחירה ב"רשומות". "את מכלול הפעולות של השר ניתן לראות רק בדרך אחת", קבע בית המשפט, "כניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לסכל את המינוי, ולאחר שהוא הושלם - כניסיונות לפגוע בלגיטימיות של המינוי".

פסק הדין דחה את טענת לוין כי הישיבה בה נבחר עמית לנשיא, ב-26 בינואר 2025, הייתה פגומה בשל כך שרק שישה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים נכחו בה. בית המשפט הבהיר כי דרישת תשעת החברים בחוק מתייחסת לעצם הקמת הגוף, לא לנוכחות חבריו בכל ישיבה. "העובדה שרק שישה חברים נוכחו אינה פוגמת במינוי", נקבע. השופטים גם ציינו כי חתימה על כתב מינוי ופרסום ברשומות הם אקטים טקסיים בלבד, ואינם תנאי לתוקפו של המינוי. נקודה שבית המשפט לא פסח עליה: לוין עצמו חתם על כתב המינוי של השופט נעם סולברג כמשנה לנשיא, שנבחר באותה ישיבה בדיוק. "כיצד יכול שר משפטים לבצע פיצול דברים ביחס למעשיו שלו עצמו", תהו השופטים, "להכיר בתוקף מכלול ההחלטות, תוך התכחשות להחלטה מסוימת שהתקבלה באותה ישיבה גופה? זאת לא ידענו, וממילא לא שמענו כל מענה משכנע לתהייה זאת".

השופט עופר גרוסקופף הדגיש בדיון כי היעדר ועדות השחרורים פוגע ישירות בשירות לאזרח ומעכב דיונים. השופט אלכס שטיין הרחיק לכת והזהיר מתרחיש חמור במיוחד: חוסר בנשיאי בתי משפט מחוזיים וסגניהם עלול להוביל למצב שבו מערכת המשפט לא תוכל להאריך מעצרים מנהליים של פעילי טרור, בהיעדר גורם מוסמך לעשות זאת.

עורכי הדין מטעם העותרים הסבירו כי גם אם ייטען שמינויו של עמית שנוי במחלוקת, הטענה אינה רלוונטית לתפקוד היומיומי של המערכת. לדבריהם, אין ואקום שלטוני ויש להמשיך להפעיל את המנגנונים הקיימים.

בניסוח חריף במיוחד, השוו השופטים את ניסיונות לוין להתכחש למינויו של עמית לטענות חסרות שחר לחלוטין: "המבקש להתכחש למציאות זו, דינו כדין מי שסבור שבעת הנוכחית מר יצחק הרצוג אינו נשיא המדינה, חבר הכנסת בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה, וחבר הכנסת אמיר אוחנה אינו יושב ראש הכנסת".

עכשיו הכדור עובר אל לוין. השאלה אם ייצית את פסק הדין, ייצור עיכובים נוספים, או יבחר בדרך אחרת להתמודד עם החלטה שמחייבת אותו לישב בחדר אחד עם האיש שהוא מסרב להכיר בסמכותו, תיבחן בשבועות הקרובים.