רוסיה ובלארוס מוכנות להשתמש בנשק גרעיני אם ביטחונן יידרש לכך. סגן שר החוץ הרוסי הצהיר בצורה חד-משמעית כי שתי המדינות ערוכות לצעד הזה, ושהאופציה הגרעינית מונחת על השולחן כחלק מהמדיניות המשותפת שלהן.
ההצהרה הדרמטית מגיעה על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה למערב, ובתוך מלחמה שנמשכת כבר למעלה משנתיים ברוסיה ואוקראינה. מוסקבה ומינסק הציגו את עצמן כגוש אחד, כאשר שתיהן חולקות מנגנוני הגנה והרתעה משותפים.
זו לא הפעם הראשונה שרוסיה מזכירה את הנשק הגרעיני כאופציה. בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, הנשיא פוטין ובכירים רוסים נוספים העלו שוב ושוב את הנושא, לרוב כצעד של הרתעה כלפי מדינות נאט"ו שתומכות באוקראינה בנשק ובכסף.
המשמעות המעשית של ההצהרה היא שרוסיה מציבה את בלארוס כשותפה מלאה בדוקטרינה הגרעינית שלה. בלארוס, שגובלת בפולין, ליטא ואוקראינה, נחשבת לזירה אסטרטגית רגישה מאוד. נשק גרעיני רוסי כבר פרוס על אדמתה, לפי דיווחים שאושרו על ידי המינהל הרוסי עצמו בשנה שעברה.
מדינות נאט"ו עקבו בדריכות אחרי ההצהרה. ברית נאט"ו חזרה בעבר על עמדתה כי כל שימוש רוסי בנשק גרעיני ייחשב לצעד בעל השלכות חמורות, אך הברית נמנעה עד כה מלפרט מה בדיוק יהיו ההשלכות הללו. ההצהרה הרוסית החדשה צפויה לחדד את הדיון הפנימי בתוך הברית סביב שאלת ההרתעה.
הרקע הגיאופוליטי מוסיף חומר בעירה למצב. בלארוס בראשות לוקשנקו הפכה בשנים האחרונות לתלויה כמעט לחלוטין ברוסיה, לאחר שהמערב הטיל עליה סנקציות קשות בעקבות דיכוי המחאה ב-2020. מינסק הפכה לשדה קדמי של המדיניות הרוסית - הן מבחינה פוליטית והן מבחינה צבאית.
בקרב מומחי ביטחון, ההצהרות הגרעיניות הרוסיות נתפסות בשני אופנים: חלקם רואים בהן בלוף הרתעתי שנועד לרסן את המערב מלהסלים את תמיכתו באוקראינה, ואחרים מזהירים מפני הרגל לאיומים כאלה ומהסכנה שהם עלולים להפוך ממוסכמה רטורית למדיניות ממשית.
עד כה לא נמסרה תגובה רשמית מגורמים בממשלות המערב להצהרה הספציפית הזו של סגן שר החוץ הרוסי.
ההצהרה תחדד את הלחץ הדיפלומטי על מדינות נאט"ו לגבש עמדה ברורה יותר אל מול הרחבת הנוכחות הגרעינית הרוסית בבלארוס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה