היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת בחריפות להצעת חוק השיפוט הצבאי המכונה "גבולות המעורבות המשפטית בצה"ל". בחוות דעת שנשלחה היום (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין, נכתב ללא עוררין: "אין מקום לקדם את ההצעה". חוות הדעת נכתבה על ידי המשנה ליועצת, ד"ר גיל לימון, ומגלמת אחת הביקורות החריפות ביותר שהפנתה היועמ"שית כלפי יוזמת חקיקה ממשלתית בתחום הביטחוני.
צילום: גלי בהרב-מיארההצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת עמית הלוי ובועז ביסמוט, שניהם מהליכוד, ומבקשת לשנות שלושה תחומים מרכזיים: אכיפת החוק בפעילות מבצעית, מבנה הפרקליטות הצבאית הראשית ומעמד הפצ"ר, והרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים. בהרב-מיארה קובעת כי השינויים האלה, כל אחד בנפרד וביחד, יובילו ל"פוליטיזציה עמוקה ויסודית של מערכת המשפט והשיפוט הצבאי, ובשל כך גם של הצבא עצמו".
הסעיף שמעורר את הדאגה החמורה ביותר עוסק באכיפת החוק בזמן פעילות מבצעית. לפי ההצעה, ברירת המחדל לעבירות שביצעו חיילים אגב פעילות מבצעית, קרבית או כחלק מלוחמה בטרור, תהיה שיפוט משמעתי בלבד, ולא העמדה לדין פלילי. כדי לפתוח בחקירה פלילית, יידרשו חוות דעת כתובה והמלצה של מפקד החייל, או אישור ישיר של הרמטכ"ל. בחוות הדעת נכתב מפורשות כי המשמעות היא "אי-הפללה גורפת בנסיבות של פעילות מבצעית, גם כאשר מדובר במעשים המהווים עבירות פליליות חמורות כגון ביזה או רצח". נכתב כי נוצרת "חסינות דה-פקטו" שמנוגדת להמלצות ועדת טירקל ולדוח צוות צ'חנובר, שאומץ על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני.
מנקודת המבט הבינלאומית, ההשלכות חמורות אף יותר. ישראל נשענת כבר שנים על עיקרון ה"משלימות" במשפט הבינלאומי, לפיו ערכאות זרות ובית הדין הפלילי הבינלאומי אינם מתערבים כל עוד יש למדינה מערכת אכיפת חוק פנימית, עצמאית ואמינה. לימון מזהיר כי החלשת מערכת המשפט הצבאית "תשחק ישירות לידיהם של מי שמבקשים להטיל דופי בעצמאות ובמקצועיות של מערכת אכיפת החוק בישראל". בחוות הדעת נאמר כי "אין מקום לקדם את ההצעה מבלי לבחון ראשית את השפעתה על פוטנציאל החשיפה של חיילי צה"ל ומפקדיו להליכים משפטיים במדינות זרות ובערכאות בינלאומיות".
החלק השני בהצעת החוק מבקש לפצל את תפקיד הפצ"ר לשניים: יועץ משפטי צבאי ראשי שיטפל בייעוץ, ופרקליט צבאי ראשי שיטפל בתביעה. במקביל, ההצעה מבקשת להגביר את מעורבות הדרג הפוליטי במינוי גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית, לבטל את המעמד המחייב של חוות דעת הפצ"ר ולאפשר לרמטכ"ל לפנות לייעוץ משפטי חיצוני. בחוות הדעת נכתב כי ביטול המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטיות "מעניק למעשה אור ירוק לפעילות בלתי חוקית" ויחליש את שומרי הסף.
החלק השלישי עוסק בבחירת השופטים הצבאיים. ההצעה מבקשת להוציא מהוועדה הקיימת את שופטי בית המשפט העליון, שופטי בית הדין הצבאי לערעורים ונציגי לשכת עורכי הדין, ולהחליפם בוועדה בת שבעה חברים: שרי הביטחון והמשפטים, הרמטכ"ל, וארבעה נציגי ציבור שייבחרו על ידי סיעות הקואליציה והאופוזיציה. כמו כן, ההצעה שוללת מנשיא בית הדין הצבאי לערעורים את הסמכות להציע מועמדים לשיפוט ומעבירה אותה לשר הביטחון, לרמטכ"ל או לשלושה חברי ועדה. בחוות הדעת מוגדר הדבר כ"שינוי משמעותי של מאזן הכוחות" ו"הגדלה ניכרת של הייצוג הפוליטי".
בסיום חוות הדעת מדגישה בהרב-מיארה כי הצעת החוק אינה מנותקת מהקשרה, אלא משתלבת ב"רצף רחב של מהלכים חקיקתיים ומינהליים שנועדו לשנות מן היסוד את האיזונים בין הרשות המבצעת לבין מערך הייעוץ המשפטי, הרשות השופטת ומערכת אכיפת החוק". לפי חוות הדעת, "התוצאה היא פגיעה אנושה בשלטון החוק בצבא וביטול מעשי של כפיפות הצבא ויחידותיו לדין".
עמדת היועמ"שית מוגשת כעת לשר המשפטים לוין, שיצטרך להחליט כיצד לפעול מול מחוקקי הליכוד שיזמו את ההצעה. בינתיים, הצעת החוק ממתינה לדיוניה הבאים בכנסת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה