הכנסת אישרה: מח"ש תנותק מהפרקליטות ותעבור למשרד המשפטים

מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ משה סעדה, שמוציאה את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ומכוננת אותה כגוף עצמאי במשרד המשפטים. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-39 התנגדו לה. החוק נחשב לאחד המהלכים המרכזיים ברפורמה המשפטית, וצפויות נגדו עתירות לבג"ץ.

ח"כ סעדה, לשעבר סגן מנהל מח"ש שסיים את תפקידו בה תוך מחלוקת עזה עם הממונים עליו, בירך על אישור החוק ואמר: "היום אנחנו עושים רפורמה. זהו יום בשורה לעם ישראל כולו שבו אנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק". בהמשך הדיון תקף סעדה את בכירי המערכת המשפטית ואמר: "מח"ש של היום - מיליציה של גלי. המערכת הזו רודפת ורומסת, והכול כשר".

לפי החוק החדש, מח"ש תפעל כיחידה עצמאית עם תקציב נפרד ותהיה כפופה למנכ"ל משרד המשפטים. כל הסמכויות הפליליות שהיו עד כה בידי פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה בתיקים המטופלים במחלקה - לרבות החלטות על כתבי אישום ועיכוב הליכים - יועברו למנהל המחלקה. מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה, אך אם הנחיה מעניקה סמכות לגורם חיצוני למחלקה - המנהל יקבע למי מבין עובדיה היא תועבר.

מנהל מח"ש ימונה לתקופה אחת של שש שנים, על ידי ועדה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים. חברי הוועדה יכללו שופט בדימוס שימנה יו"ר ועדת הביקורת בכנסת, סניגור שימנה שר המשפטים, אדם בעל ניסיון בחקירות שימנה נציב שירות המדינה, ונציב שירות המדינה עצמו. המבקרים מציינים שבהרכב זה יש רוב בפועל למינויי שר המשפטים ומנכ"ל משרדו, מה שהופך את המינוי לפוליטי.

החוק כולל גם הקמת תפקיד חדש - "ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים" - שיאויש בשופט בדימוס. הממונה יכריע במחלוקות בין מח"ש לגופי חקירה ותביעה אחרים, ויוכל להורות על העברת תיקים. עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו אף הם לממונה, ולא לגורמים הקיימים כיום. בנוסף, תאורזן המחלקה במלואה ועובדיה יקבלו גישה למערכות המידע של המשטרה לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.

תחילת יישום השינוי תהיה בעוד שמונה חודשים, אם כי שר המשפטים יוכל לדחותו בארבעה חודשים נוספים. החוק מחייב גם דיווחים תקופתיים לכנסת על ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, שיכללו נתונים על היקף התלונות נגד שוטרים, אופן הטיפול בהן ותוצאות ההליכים.

הרקע לחוק נשען על ממצאי מבקר המדינה, שקבע כי כפיפות מח"ש לפרקליטות, לצד שיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות למשטרה בתיקים פליליים רגילים, יוצרת ניגוד אינטרסים מבני ו"מעיבה על עצמאותה". בפברואר 2025 פרסם צוות ממשלתי שבחן את מעמד המחלקה דוח שהמליץ להוציאה מהפרקליטות ולהקים אותה מחדש כגוף עצמאי.

המתנגדים לחוק לא חסכו בביקורת. ח"כ יואב סגלוביץ מיש עתיד אמר במהלך הדיון: "חוק מטופש, נקמני ואין בו שום דבר חוץ מרצון לשים אצבע בעין". היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה בשבוע שעבר בכנס לשכת עורכי הדין באילת כי החוק חולק עם חוק פיצול תפקיד היועמ"ש אותה מטרה - שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק. לדבריה, "במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת". גורם משפטי בכיר הסביר: "מדובר בטקס הקבורה של חקירות שחיתות. חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות, תחת אזהרה, למקורב לשלטון".

עם אישור החוק, צפויות עתירות לבג"ץ נגדו - אך לפי ההערכות, היועמ"שית ומחלקת הבג"צים לא יגנו על החוק, ומשרד המשפטים יצטרך להתגונן בעצמו.