קפסולת זמן ששהתה חתומה מאות אלפי שנים נפתחת בימים אלה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, סמוך למחלף זכרון יעקב. מערה פרהיסטורית מהנדירות בעולם, המתוארכת לתקופה שבין 400,000 ל-250,000 שנה לפני זמננו, נחשפה שם במהלך חפירות ארכיאולוגיות - ממצא שמזעזע את קהילת החוקרים.
המערה משתייכת לתרבות הקרויה "אשלו-יברודית", ונחפרת על ידי ד"ר קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, בליווי פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. המימון מגיע מחברת נתיבי איילון.
"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אמר פרופ' שימלמיץ. "קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים למחקר".
לדבריו, מה שמתגלה כאן הוא למעשה הרגע שבו האנושות התחילה להפוך למה שהיא היום. "השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו - בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה - בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה. במידה מסוימת, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו", הסביר פרופ' שימלמיץ.
אחד הממצאים המרתקים ביותר הוא עדות לשינוי חברתי עמוק. לפי פרופ' שימלמיץ, אחד התהליכים המרכזיים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים. "במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת - עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים. אלה ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע".
ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, לא מסתיר את ההתרגשות: "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש". לדבריו, האתר אינו נופל בחשיבותו מנחל מערות - אחד האתרים הפרהיסטוריים המוכרים ביותר בישראל - ומתוארך לאותה תקופה בדיוק.
מה בדיוק מוצאים שם? ד"ר ורדי מפרט: "התרבות שאנחנו חוקרים כאן מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור - בהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים". אבל זה לא הכל. בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים - שייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה עבור קבוצות ציידים-לקטים קדומות שחיו כאן מאות אלפי שנים לפני שנבנתה כל עיר בעולם.
על רקע חשיבותו הבינלאומית של האתר, מקדמים רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות. החוקרים ציינו במיוחד את תגייסותה של חברת נתיבי איילון שאיפשרה את ביצוע החפירה.
השאיפה של החוקרים היא שלאחר סיום המחקר יהפוך האתר לנגיש לציבור הרחב. "השאיפה היא שיהיה פה אתר פתוח ונגיש לכולם - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר שסמוך אלינו, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל", אמרו החוקרים.
החפירות נמשכות, ועם כל שכבת אדמה שנחשפת, מתגלה פרק נוסף ממה שהיה חיי היומיום של בני האדם הראשונים שהלכו על האדמה הזו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה