ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז היום (חמישי) על חבילת סיוע נרחבת לערי הליבה בצפון הארץ. ממשלת ישראל אישרה פה אחד תוכנית פיתוח מרחבית למחוז הצפון לשנים 2026-2030, בהיקף של כ-4 מיליארד שקלים. האישור התקיים במהלך ישיבת ממשלה מיוחדת שהתכנסה בנוף הגליל, ומהווה צעד משלים להחלטה שאושרה בשבוע שעבר לטובת יישובי קו העימות בהיקף של כ-18 מיליארד שקלים. בסך הכל, היקף ההחלטות שאושרו בשבועיים האחרונים עבור אזור הצפון עומד על כ-22 מיליארד שקלים.
"והיום אנחנו באים במאמץ משותף להביא חבילת ענק לערי הליבה", אמר נתניהו, "לנוף הגליל, עכו, כרמיאל, צפת, עפולה, נצרת, טבריה. לתת להם בוסט ענק, תוספת חזקה שתיתן להם תנופה והתפתחות - כי זה החזון שלנו."
התוכנית גובשה על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, בשיתוף ראשי הרשויות בערים המרכזיות. מטרתה המוצהרת היא למשוך תושבים חדשים לאזור ולהעניק לתושבים הקיימים מעטפת רחבה בתחומי החינוך, הבריאות, התעסוקה, התחבורה, התרבות והביטחון האישי. נתניהו הדגיש כי ראשי הרשויות המקומיות הם "המפקדים בשטח" וכי הממשלה תעביר להם את הכלים הדרושים להחלטה כיצד להשתמש במשאבים.
לצד ההכרזה הכלכלית, התייחס נתניהו גם למצב הביטחוני. "אנחנו מכים את חיזבאללה חזק מאוד, מאות מחבלים שאנחנו מחסלים מדי שבוע", אמר. "ויש לנו עוד אתגרים - אתגר מיוחד זה הרחפנים. אנחנו עובדים על זה."
נתניהו הזכיר את ההצלחה שלדבריו הושגה בדרום כמודל לחיקוי, תוך שהוא מתייחס לספקנים שהביעו ספק ביכולת לשקם את האזור לאחר ה-7 באוקטובר. "לא האמינו כשאמרנו שהדרום יחזור וישגשג - כולם אמרו 'אלה דברי רהב', 'צ'ק ללא כיסוי'. היום רואים את זה", אמר. "הביקוש בדרום לדירות ולהתיישבות הוא עצום. הוא הרבה יותר גבוה ממה שהיה לפני היום הנורא של שבעה באוקטובר."
ראש הממשלה גם פירט את מה שכבר נעשה עבור הקהילות הסמוכות לגבול. "עשינו את זה קודם כל באפס עד תשע - יישובים שרחוקים עד תשעה קילומטרים מהגבול, שם נתנו קרוב ל-20 מיליארד שקל. נתנו גם מיליארד שקל לרמת הגולן", הסביר. כעת, מהלך זה מורחב לערים הגדולות שאינן צמודות לגבול.
שר האוצר סמוטריץ' הציג את התוכנית כשינוי כולל, לא רק שיקום: "אנחנו לא רק משקמים את הצפון, אלא בונים לו עתיד חדש ומבטיח. ההשקעה האדירה של כ-22 מיליארד שקלים שאנחנו מובילים יחד מיועדת להפוך את הגליל למנוע צמיחה לאומי. לא מדובר רק בתיקון נזקי המלחמה, אלא בשינוי פרדיגמה עמוק של ייהוד הגליל והפיכתו למוקד משיכה אטרקטיבי לאזרחי מדינת ישראל כולה."
התוכנית כוללת השקעות מסיביות בתשתיות, התחדשות עירונית, תחבורה, בריאות וחינוך. בתחום התעסוקה, התוכנית כוללת הקמת מרכזי היי-טק, תשתיות לפיתוח וייצור שבבים, רובוטיקה, תעשיות ביטחוניות ואגרו-פודטק. לצד זאת יינתנו מענקי פיתוח לעסקים מקומיים, מלגות לימודים והכשרות מקצועיות לדור הצעיר. משרד הכלכלה והתעשייה יוביל תוכנית נפרדת בהיקף של כ-400 מיליון שקלים, הכוללת 70 מיליון שקלים לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה, 55 מיליון שקלים להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות, ו-50 מיליון שקלים להקמת תשתיות לפיתוח וייצור שבבים.
במקביל לאישור התוכנית הכוללת, הממשלה אישרה גם תוכנית תחבורתית נרחבת בהיקף של כ-250 מיליון שקלים. בין הפרויקטים שאושרו: הרחבת כביש 75 במקטע רמת גבריאל-יפיע לכביש דו-מסלולי ודו-נתיבי בהשקעה של 125 מיליון שקלים, השלמת פרויקט דרך העצמאות בצפת עד שנת 2028 בהשקעה של 45 מיליון שקלים, ותכנון מרכז התחבורה המשולב בעכו מזרח במפגש כבישים 4 ו-85 בעלות של 10 מיליון שקלים. שרת התחבורה רגב אמרה כי "חזון 'מחברים את ישראל' מקבל ביטוי מעשי בשטח".
נתניהו הגדיר את הפיתוח כ"משימה לאומית קדושה" ואמר: "אני אוהב את הגליל. זה חלק אינטגרלי מהמולדת שלנו. זה חלק שאנחנו חייבים לשמור אותו וחלק שאנחנו חייבים לפתח אותו." הוא גם הוסיף בקשה אישית: "דבר אחד ביקשתי - אני רוצה להיות הנוסע הראשון ברכבל מנוף הגליל לתבור."
יישום התוכנית צפוי להתפרש על פני השנים 2026 עד 2030, כשחלק מהפרויקטים התחבורתיים יחלו כבר ב-2027. תוכנית הפיתוח לצפון, הגדולה ביותר שאושרה לאזור בשנים האחרונות, צפויה לעבור כעת לשלב הביצוע, כשהמבחן האמיתי יהיה ביישום בשטח ובמשיכת האוכלוסייה שהתוכנית מבטיחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה