שלושה קנקני אגירה בני אלפי שנים נחשפו בשילה הקדומה

ממצא ארכיאולוגי נדיר נחשף בימים האחרונים בשילה הקדומה: שלושה קנקני אגירה גדולים ומרשימים, בני אלפי שנים, מתקופת הברונזה התיכונה. הקנקנים התגלו בסמוך לאזור שבו, על פי הערכת החוקרים, שכן המשכן בתקופת המקרא. הם נבדקים כעת כדי לקבוע האם שימשו לאחסון ענבים, יין ושמן זית.

הגילוי התרחש במסגרת עונת החפירות השנתית באתר, המתנהלת בשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה במשרד המורשת ועמותת משכן שילה. את המשלחת מוביל ד"ר סקוט סטריפלינג, מהחוקרים הבולטים בתחום הארכיאולוגיה המקראית. השנה, בעיצומה של מלחמה מתמשכת, הגיעו לשילה עשרות חוקרים, סטודנטים ומתנדבים מארצות הברית וממדינות נוספות.

הקנקנים התגלו בשכבה קדומה במיוחד, מתחת לממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתחת לשכבות מתקופת הברזל. מטרת החפירה הייתה להגיע עד סלע האם ולהשלים את הבנת הרצף השכבתי של האתר. בשטח החפירה נחשפו קודם לכן גם כ-10,000 עצמות בעלי חיים, כלי חרס רבים מתקופת הברונזה המאוחרת, ומנחות מזהב ומכסף.

ד"ר סטריפלינג תיאר את הממצא כמרגש במיוחד. "יצאנו לחקור את השכבות הקדומות ביותר באתר כדי להבין טוב יותר את ההיסטוריה של שילה, ובדרך גילינו שלושה קנקני אגירה מרשימים שנשמרו במשך אלפי שנים", אמר. "כעת נוכל לחקור מה היה בתוכם ואולי ללמוד פרטים חדשים על חיי היום-יום של האנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים". הוא הוסיף כי גם השנה בחרו אנשים להגיע לשילה למרות המלחמה, "משום שהם מבינים את החשיבות של המקום המיוחד הזה".

שר המורשת עמיחי אליהו הגיב בחריפות: "מי שרוצה להבין למי שייכת הארץ הזאת, כל שעליו לעשות זה לרדת על הברכיים ולחפור. כל שכבה באדמה של שילה מספרת את מה שלא ניתן להכחיש: עם ישראל חי כאן, עבד כאן, ייצר כאן יין ושמן, אלפי שנים לפני שמישהו בכלל חלם להמציא עם פלסטיני".

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ הצטרף: "שילה הקדומה היא אחת ההוכחות החזקות ביותר לשורשים העמוקים של עם ישראל בארץ הזאת. בעוד שיש מי שמנסים לעוות, להכחיש או למחוק את ההיסטוריה שלנו, האדמה עצמה ממשיכה לדבר". לדבריו, הכדים שנחשפו מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות המחברות בין העבר להווה: "זהו סיפור של רצף היסטורי שלא נפסק, והוא יימשך גם לדורות הבאים".

ראש קמ"ט ארכיאולוגיה יהודה ושומרון, בני הר אבן, אמר כי שילה, שבה עמד המשכן מאות שנים, היא "אחד האתרים החשובים בארכיאולוגיה המקראית". לדבריו, הקנקנים שנחשפו הם "עדות נוספת לכך שהאתרים ביהודה ושומרון הם בעלי חשיבות עולמית, ושהעבודה הארכיאולוגית כאן רחוקה מלהסתיים".

מנכ"ל עמותת משכן שילה, קובי מאמו, ציין את התזמון המפתיע של הגילוי: "יש משהו מרגש בכך שדווקא בימים שלפני פסטיבל היין של שילה הקדומה נחשפים כאן כדים בני אלפי שנים ששימשו ככל הנראה לאחסון ענבים ויין". מאמו הבהיר שהגילוי אינו קשור לפסטיבל והתגלה במסגרת החפירה הרגילה, אך ציין שהוא "ממחיש את הרצף ההיסטורי המיוחד של שילה, מהכרמים והיינות של ימי קדם ועד ליקבים המובילים שפועלים כאן היום".

פסטיבל היין של שילה הקדומה ייערך ביום שישי הקרוב ויארח עשרות יקבים, סדנאות וטעימות. בין האירועים המרכזיים תתקיים סדנה של פרופ' שיבי דרורי, אשר הוביל בשנים האחרונות מחקרים לשחזור זני ענבים קדומים מתוך ממצאים ארכיאולוגיים - חלקם משמשים כיום לייצור יינות באזור. הקנקנים שנחשפו צפויים לעבור בדיקות מדעיות שיסייעו לקבוע את גילם המדויק ואת השימוש שנעשה בהם.