הפסקת האש עם איראן עלולה להיות אבן הנגף הפוליטית של נתניהו

האירועים של ה-7 ביוני, שבהם ירתה איראן טילים לעבר ישראל וסיימו בהפסקת אש שנכפתה על ירושלים בניגוד לעמדתה, מאיימים להפוך לאבן הנגף הפוליטית הקשה ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף יותר מהכשל של ה-7 באוקטובר. כך טוען הפרשן הפוליטי עמית סגל בטורו השבועי, שמפרט את השרשרת שהובילה לרגע המכונן בין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

לפי סגל, טראמפ דרש מישראל שלא להגיב צבאית לאחר המתקפה האיראנית, וגיבה את הדרישה בסדרת שיחות טלפון, ראיונות וציוצים. ואז הגיעה שיחת הטלפון המכרעת. "כשגבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות", אמר נתניהו לנשיא האמריקאי. המטוסים הישראלים יצאו מזרחה זמן קצר לאחר מכן. אך ההסכם שנחתם בסופו של דבר, ולא כלל את תנאי הסף שדרשה ישראל, הוא שמייצר את המשבר הפוליטי.

מנהיגי מדינות ערב מילאו תפקיד מרכזי בבלימת מתקפה אמריקאית שתוכננה כנגד איראן. לפי דיווחים שהתבססו על גורמים בממשל האמריקאי ודיפלומטים, אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, ומפקד צבא פקיסטן הגנרל עאסם מוניר, פנו בשיחות טלפון בהולות לטראמפ. השלושה הבטיחו לו שהסכם מסגרת ראשוני שיסלול את הדרך למשא ומתן מקיף כבר מונח על השולחן. ההבטחה הספיקה לטראמפ כדי לבטל את תוכניות התקיפה של הפנטגון.

מאז אפריל, יתרונו הפוליטי של נתניהו בנוגע לקשר עם טראמפ הולך ונשחק. עד אותה נקודה נהנה ראש הממשלה מיתרון אדיר על כל מתחריו הפוליטיים, שהתבסס על הישגי מבצע "עם כלביא" ועל שיתוף הפעולה ההדוק במסגרת מבצע "שאגת הארי". אלא שעם הכרזת הפסקת האש, בניגוד מוחלט לעמדת ישראל, החל אותו יתרון להתקזז. מחיר הדמים בדרום לבנון, חזרת מצב החירום בצפון, והחוצפה האיראנית הגוברת איימו להפוך את היתרון לחיסרון של ממש.

ראשי מפלגות האופוזיציה מכים בנתניהו שוב ושוב על מה שהם מגדירים כהיעדר אסטרטגיה. סגל מתייחס לכך בספקנות: "האם לשיטתם אמור היה נתניהו להגיד 'לא, תודה' לנשיא ארה"ב, שלהוט לפעול יחד נגד האויב האימתני ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה? לסרב לגריעת 300 מיליארד דולר מנכסיה של איראן, לרבות רוב נכסיה הצבאיים, מתקני הגרעין ומפעלי הטילים?" הוא גם מוסיף שניתן להתייחס בספקנות לטענה שישראל היתה צריכה להשמיד את הדאחייה, במיוחד כשהטענה מגיעה ממי שהציעו לאורך רוב המלחמה בעזה להפסיק ולכבד כל תכתיב אמריקאי.

עם זאת, סגל מצביע על כשל ספציפי אחד שלדבריו אפשר וצריך היה לפעול בו אחרת: בחירת המטרה העיקרית של המבצע האחרון. שני בכירים במערכת הביטחון, אחד לשעבר ואחד בהווה, אמרו השבוע כי היה צריך להתעקש הרבה יותר על מבצע צבאי להחרמת האורניום המועשר של איראן. "זה היה אפשרי", אמרו. לדבריהם, ישראל בחרה במקום זה בתקיפות הרסניות ונרחבות, אך לא כאלה שמביאות ניצחון מוחלט. יתרה מזו, ההמתנה לאפשרות שמבצע כזה יאושר גרמה לוויתור על פעולות אחרות שיכלו להזיק לתוכנית הגרעין. התוצאה: המלחמה הסתיימה עם חיסול כמה מדעני גרעין, ללא ספק חשוב, אבל ללא הישג ענק ובלתי הפיך.

ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן מעורר דאגה בישראל. לפי הדיווחים, המתווה כולל הארכת הפסקת האש ב-60 יום, פתיחה מחדש של מצר הורמוז בתוך חודש, ומתן אפשרות לאיראן לחדש את יצוא הנפט, לצד הקלות הדרגתיות בסנקציות. בנוסף נמסר כי מתנהלים מגעים על מתן גישה לנכסים איראניים קפואים בשווי של למעלה מ-16 מיליארד דולר המוחזקים בעיקר בקטאר. מנגד, שאלות הליבה בנוגע לאורניום המועשר, לתוכנית הטילים הבליסטיים ולמימון ארגוני הטרור אינן מקבלות מענה ברור בשלב זה.

גורמים ישראלים ציינו כי הודעת טראמפ על ההסכם הגיעה ללא התרעה מוקדמת לירושלים. בשיחה ארוכה בין טראמפ לנתניהו ביום חמישי, הבהיר ראש הממשלה הישראלי את עמדתו הנחרצת: כל הסכם סופי חייב לכלול פינוי מוחלט של כל חומרי הגרעין המועשרים משטח איראן, פירוק מלא של תשתיות העשרת האורניום, הגבלות על פיתוח טילים בליסטיים, והפסקת המימון הטהרני לארגוני הטרור. טון שונה לגמרי הגיע מאיראן: דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאעי הבהיר כי ארצו טרם הגיעה להחלטות סופיות ולא תתפשר על קווים אדומים.

מבחינה פוליטית פנימית, הניתוח של עמית סגל מצביע על נקודת אפשרות עתידית: ה"לימבו" שבו נמצא טראמפ, בין סירוב להסכם הכולל הסרת סנקציות ותשלום מיליארדים לאיראן לבין רתיעה מחידוש הלחימה, עשוי לפתוח פתח לאישור מבצע צבאי ממוקד להחרמת האורניום המועשר. מבצעית, לפי הערכות, הדבר עוד אפשרי. המכשול העיקרי הוא הרתיעה האמריקאית מפריסת כוחות קרקעיים, שורש קבוע של כל מדיניות רפובליקאית מאז מלחמות עיראק ואפגניסטן.

ההכרעה תלויה בשבועות הקרובים: אם ייחתם הסכם שיענה על דרישות ישראל, תמונת הפוליטיקה הפנימית תשתנה מהותית. אם ייחתם הסכם חלש שמניב לאיראן הקלות כלכליות ללא ביטחונות גרעיניים, הביקורת על נתניהו צפויה לגבור ולהפוך את היתרון שבנה בשלב ה"חזקים ביחד" לנטל של ממש בקמפיין הבחירות הצפוי.