הצי האמריקאי הפיל כטב"מים איראניים שתקפו ספינות מסחריות במצר הורמוז

הבית הלבן תכנן בשלב מתקדם מבצע קרקעי לתפיסת מאגרי האורניום המועשר של איראן, אך הנשיא דונלד טראמפ עצר את התוכנית בחשש מהסלמה חמורה ומתגובה קשה מצד טהרן. כך עולה מדיווחים שהגיעו בסוף השבוע, ומציירים תמונה מרתקת ומטרידה של הקרוב ביותר שניצב העולם לפעולה צבאית אמריקנית ישירה בתוך שטח איראן.

Donald Trump RNC July 2016צילום: דונלד טראמפ

לפי הדיווחים, ראש המטה המשותף של צבא ארה"ב, הגנרל דן קיין, הסתחרר מישיבת נאט"ו בבריסל ועלה על מטוס לטמפה, פלורידה, ב-19 במאי, כדי לתדרך את טראמפ אישית על התוכנית. העובדה שקיין טס במיוחד ובמהירות לתדרך את הנשיא מרמזת שהמבצע היה קרוב מאוד לאישור. בסופו של דבר, טראמפ הורה לבלום.

גורם שהיה מעורב בדיונים תיאר את המבצע כטומן בחובו "סיכון רב", לרבות האפשרות של נפגעים אמריקניים ותגובת נקם חריפה מצד הרפובליקה האיסלאמית. מעבר לאיום הישיר על החיילים, שיקל טראמפ גם את ההשלכות הכלכליות של הסלמה אפשרית בין וושינגטון לטהרן, בעת שהמשק העולמי רגיש ושביר.

במקביל לשיקולים הצבאיים שהובילו לעצירת המבצע, נמשכת הערכות מעמיקה בצבא ארה"ב לתרחיש שונה לגמרי: כניסה מוסכמת לאיראן, אם יושג הסכם בין וושינגטון לטהרן. לפי הדיווחים, הפנטגון בוחן פריסה של כוחות אמריקניים במספר מדינות במזרח התיכון, שיהוו כוח תמיכה ותגובה מהירה במקרה שיינתן האות.

לב התוכנית הוא שיתוף פעולה בין גופים שונים: צוותים מיוחדים של משרד האנרגיה האמריקני, כוחות מיוחדים של הצבא ויחידות המתמחות בנשק להשמדה המונית ובחומרים מסוכנים, יכנסו יחד לאיראן, יאתרו את מאגרי האורניום המועשר, יאבטחו אותם ויוציאו אותם מהמדינה. מדובר בתרחיש מורכב ורגיש שלא נעשה כמוהו מעולם.

חשוב לציין כי הגורמים שמסרו את המידע הדגישו שהדיונים הם חלק מהערכות שגרתית של הצבא האמריקני ואינם מהווים החלטה לצאת למבצע. עם זאת, הדיווחים מגלים כי גם לפני הפלת מטוס אמריקני מסוג F-15E באפריל האחרון, כבר בחן הפנטגון רעיון דומה, מה שמלמד שהתוכנית אינה רעיון ספונטני.

במקביל לדיוני המבצע הצבאי, שרר ביום שישי בלבול מוחלט סביב המגעים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהרן, כשכל צד מפרסם גרסה סותרת. טראמפ, שלפני כן רמז שהסכם עשוי להיחתם עוד בסוף השבוע, פרסם פוסטים תוקפניים ברשתות החברתיות ותקף את הצד האיראני בחריפות. "איתם אין דבר כזה כניהול משא ומתן בתום לב," כתב הנשיא האמריקאי, ודחה דיווח שפרסמה סוכנות מהר האיראנית על תוכן הטיוטה, וכינה אותו "חסר כל קשר לאמת". ואולם אפילו בעוד טראמפ תוקף, בכיר אמריקאי אחר העריך את הסיכויים לחתימה בתוך ימים ב-80 עד 85 אחוזים. "רוב האנשים שדיברנו איתם, ורוב מי שיש להם סמכות במערכת האיראנית, רוצים לחתום על ההסכם הזה - אבל לא כולם," אמר הבכיר.

מטהרן הגיעו מסרים מעורבים לא פחות. שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י הודה שמזכר ההבנות שנדון באיסלמאבד "לא היה קרוב יותר מעולם להושגות" - אך קרא לאמצעי התקשורת להימנע מספקולציות עד שהטקסט יגובש סופית. סוכנות הידיעות הרשמית של איראן אישרה שהמתאר הכללי של הסכם מגובש, אך בה בעת הוסיפה שאיראן לא תוותר על השליטה במיצר הורמוז - דרישה שנוגדת ישירות את עמדת וושינגטון.

לתוך הבלבול הזה קפץ ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף, שפרסם ביום שישי פוסט ברשת שטקסט סופי של הסכם שלום כבר הושג בין שתי המדינות. הוא לא סיפק פרטים נוספים, ולא וושינגטון ולא טהרן אישרו את הדברים.

פרטי הטיוטה שדלפו מכל צד חושפים פערים עצומים. הצד האיראני טוען שההסכם יכלול שחרור של 24 מיליארד דולר מנכסים איראניים קפואים, תקופה של 60 יום לניהול משא ומתן על התוכנית הגרעינית, הסרת הסנקציות על מכירת נפט ופטרוכימיה, ופיצויים נדיבים מצד ארצות הברית. הצד האמריקאי טוען להיפך כמעט לחלוטין: החומר הגרעיני האיראני יושמד, התוכנית הגרעינית תפורק לחלוטין, אף שקל מהנכסים הקפואים לא ייצא לפני עמידה בתנאים, ואיראן תפסיק לתמוך בתנועות מיליטנטיות ברחבי המזרח התיכון.

מעבר לסוגיית האורניום, דיווחים חדשים חושפים כי ההסכם המתגבש כולל פרקים נוספים: פירוק מלא של תכנית הגרעין האיראנית, פתיחה מחדש של מצר הורמוז, הסרת הסגר הימי האמריקאי על נמלי איראן, והתחייבות איראנית לאי-פיתוח נשק גרעיני. בנוגע לגורל האורניום המועשר עצמו, דווח כי בניגוד לדרישה האמריקנית המקורית להוצאת החומרים מהמדינה, ייתכן שהאורניום יעבור תהליך דילול - הפחתת רמת ההעשרה - בתוך שטחה של איראן, תחת פיקוח בינלאומי. לפי אותם מקורות, מיד לאחר חתימת מזכר ההבנות ייפתח חלון של 60 יום למשא ומתן טכני שבו ייקבע מנגנון הביצוע המדויק.

בשטח, המצב רחוק מלהיות שקט. כוחות אמריקאיים יירטו ביום חמישי שני כלי טיס איראניים חד-פעמיים לאחר שטהרן ניסתה לתקוף ספינות מסחריות במיצר הורמוז. מוקדם ביום שישי דיווחו מדיות איראניות על עצירת מכלית על ידי הצבא האיראני, ועל קולות פיצוצים באזור. המיצר, שדרכו עובר כחמישית מאספקת הנפט והגז הנוזלי בעולם, סגור לרוב כלי השייט הבינלאומיים מאז שפרצה המלחמה בפברואר.

ובשבת הודיע פיקוד המרכז של כוחות ארה"ב על תקרית נוספת: הצבא האמריקאי יירט מספר כטב"מי תקיפה איראניים שנורו לעבר ספינות מסחריות במצר הורמוז. כל הכטב"מים הופלו, ו"מצר הורמוז נותר פתוח למעבר", נמסר מהפיקוד. הנשיא טראמפ הזהיר את איראן מפני ירי נוסף ואמר כי טהרן צריכה "להתאפס על עצמה, ומהר". מנגד, שר החוץ האיראני עראקצ'י הצהיר כי איראן ועומאן צפויות לפרסם הצהרה משותפת על השליטה העתידית במצר, וכי המצר לא יחזור לפעול כפי שפעל לפני המלחמה. "החרב שלנו תמיד תהיה מונחת מעל מצר הורמוז", אמר עראקצ'י - ובמשפט אחד סימן כי טהרן אינה מתכוונת לוותר על המנוף שלה. יועצו הצבאי של המנהיג העליון מוחסן רזאי טען בינתיים בראיון לטלוויזיה האיראנית כי טראמפ הסכים בחשאי להפשיר חלק מהנכסים האיראניים המוקפאים, אך נמנע מלהצהיר על כך בפומבי - טענה שבית הלבן לא אישר.

על רקע ההתפתחויות הדיפלומטיות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר הצהרה חדה: כל עוד הוא מכהן בתפקידו, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. נתניהו הדגיש כי הוא מוביל את המאבק נגד תוכנית הגרעין האיראנית מזה למעלה מעשרים שנה, וציין שהוא נמצא בהסכמה מלאה עם הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בנושא. ביום חמישי מסר נתניהו כי הביע הערכה לטראמפ על מחויבותו שכל הסכם סופי יכלול גם הגבלות על ייצור הטילים האיראני ועצירת התמיכה במיליציות המזרח-תיכוניות - אך דיפלומטים ואנליסטים מציינים שנושאי הטילים והמיליציות כלל אינם על שולחן המשא ומתן הנוכחי.

אלא שלא כולם חוגגים. דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציג תמונה הפוכה לחלוטין. לדבריו, ההסכם המתגבש עלול להציל את המשטר האיראני ולחזק אותו בשלושה מישורים: כלכלית, מדינית ואזורית. סיטרינוביץ מזהיר כי הסרת הסנקציות ושחרור הכספים המוקפאים ייתנו למשטר חמצן שיאפשר לו לשקם את עצמו, וכי נושאים מרכזיים כהגבלת תוכנית הטילים והפסקת התמיכה בחיזבאללה אינם בכלל על סדר היום. "ישראל אולי ניצחה בקרבות, אך נכון לעכשיו, נדמה כי איראן היא שניצחה במערכה," קבע.

נכון לשעות אחר הצהריים של יום שישי, לא אושר טקסט סופי של הסכם, לא נקבע תאריך חתימה, ושני הצדדים ממשיכים לשגר הצהרות שמתנגשות ראש בראש. האם יש הסכם, האם הוא קרוב, ומה בדיוק כתוב בו - אלה שאלות שאיש עדיין אינו יכול לענות עליהן.