משרד החוץ של איחוד האמירויות הכחיש בתוקף הבוקר (שבת) את הדיווח לפיו העביר כספים איראניים מוקפאים לטהרן, וכינה את הטענות "שקריות לחלוטין וחסרות בסיס". הכחשה זו הגיעה בתגובה ישירה לפרסום של רויטרס, שהתבסס על ארבעה מקורות שלא נחשפו בשמם, ולפיו אבו דאבי הסכימה להעביר לאיראן בין 10 ל-20 מיליארד דולר - כאשר יותר מ-3 מיליארד דולר כבר הועברו בפועל.
בהודעה רשמית שמסרה ממשלת איחוד האמירויות נאמר במפורש כי "שום כספים איראניים מוקפאים לא שוחררו, לא הועברו ולא הוקלו באמצעות איחוד האמירויות". עם זאת, גורם רשמי אמיראתי אמר במקביל כי מדיניות החוץ של המדינה "מונחית על ידי הפחתת מתחים ברחבי האזור, תוך קידום שלום ויציבות מתמשכים".
לפי הדיווח שנדחה, ההסכם נועד להפסיק את התקיפות האיראניות על שטח האמירויות, לאחר מאות פגיעות שספגה המדינה מאז תחילת המלחמה בהובלת ארצות הברית ב-28 בפברואר. שני מקורות אזוריים טענו כי הסכום הכולל עומד על 10 מיליארד דולר, בעוד שני מקורות אחרים המעורים בהסדר העריכו אותו ב-20 מיליארד דולר. לפי אחד המקורות, המנה הראשונה של 3 מיליארד דולר כבר הועמדה לרשות הצדדים. רויטרס לא הצליחה לאמת מאיפה בדיוק מגיעים הכספים - האם הם שייכים לאמירויות, נשאבים מחשבונות איראניים שהוקפאו בדובאי, או ממקור אחר.
הרקע לסיפור הוא מורכב. בנקים בדובאי מחזיקים במשך שנים פיקדונות משמעותיים הקשורים לאיראן - רבים מהם משותקים כעת בעקבות סנקציות אמריקאיות. דובאי שימשה עשרות שנים כצינור פיננסי עבור ישויות איראניות שביקשו לעקוף את הסנקציות המערביות, דרך חברות קש באזורי הסחר החופשי וחלפנים לא רשמיים. ארצות הברית הפעילה לחץ על אבו דאבי לפרק רשתות אלה, והטילה סנקציות על גופים פועלים שם.
הדיווח על ה"עסקה האמיראתית" מגיע במקביל לשלבים הסופיים של המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן על סיום המלחמה. בכיר איראני חשף את הפרטים המלאים של טיוטת מזכר ההבנות שגיבשו ארה"ב ואיראן בשיחות הגרעין. על פי הדיווח, מדובר בעסקה רחבת היקף שכוללת שחרור עשרות מיליארדי דולרים, ויתור על סנקציות נפט, ובתמורה - התחייבות איראנית מפורשת לא לייצר ולא לרכוש נשק גרעיני.
הפרט המרכזי שעלה מהדיווח: ארה"ב מסכימה לשחרר 25 מיליארד דולר מהנכסים האיראניים המוקפאים. הכסף יועבר דרך מספר מנגנונים, כולל העברות מזומנים ישירות, שיתוף פעולה בין מדינות אזוריות וקווי אשראי פיננסיים. מדובר בסכום עצום שיזרים משאבים משמעותיים לכלכלה האיראנית, שנחנקת תחת הסנקציות האמריקאיות.
בנוסף לשחרור הנכסים, ארה"ב מסכימה לוותר על סנקציות הנפט שהטילה על איראן, לתקופה מוגדרת. המשמעות המעשית: טהראן תוכל לחזור ולמכור נפט בשווקים הבינלאומיים ולקבל הכנסות ישירות. הנפט האיראני היה מושבת בפועל מהשוק הבינלאומי עקב הסנקציות האמריקאיות, וחזרתו תשנה את התמונה הכלכלית באיראן. בנוסף, איראן תפתח באופן מיידי את מצר הורמוז לכלי שיט מסחריים תמורת הסרת המצור הימי האמריקאי.
בצד האיראני, טהראן מתחייבת שלא תייצר ולא תרכוש נשק גרעיני. זו ההתחייבות המרכזית שהציבה ממשל טראמפ כתנאי בסיסי לכל הסכם. עם זאת, שאלת מה יקרה עם מלאי האורניום המועשר הצבור - הנושא הרגיש ביותר במשא ומתן - קיבלה תשובה חלקית בלבד בטיוטה.
על פי הטיוטה, ארה"ב הסכימה שאיראן תדלל את מלאי האורניום המועשר שלה בתוך גבולותיה, ולא תשלח אותו מחוץ למדינה. זה ויתור אמריקאי משמעותי, כי עד כה וושינגטון דרשה שהאורניום יוצא מאיראן לחלוטין, כפי שנעשה בהסכם הגרעיני הקודם מ-2015. אולם מנגנון הדילול הספציפי, כלומר איך בדיוק יופחת המלאי ולאיזה רמה, טרם גובש. על פי הטיוטה, הצדדים מתכוונים לסגור את הנושא הזה ב-60 הימים הקרובים. עד להשגת הסכם סופי, "איראן מסכימה לשמור על הסטטוס קוו הגרעיני, לא להעשיר אורניום ולא להרחיב את מתקני הגרעין", לפי הבכיר האיראני.
המשמעות של הסכמת ארה"ב לדילול בתוך איראן אינה עניין טכני. מדובר בנקודת חיכוך מרכזית שמדינות כמו ישראל עוקבות אחריה בדריכות. כל עוד האורניום המועשר נמצא על אדמת איראן, ולא מיוצא לרוסיה או מדינה אחרת, הוא נשאר בהישג יד איראני לשימוש עתידי.
השיחות בין ארה"ב לאיראן מתנהלות זה שבועות. טראמפ, שביטל בתקופת כהונתו הראשונה את הסכם הגרעין מ-2015 ושב להחיל סנקציות קשות על טהראן, חזר כעת עם קו שונה - הוא מבקש להגיע להסכם חדש שיגביל את התוכנית הגרעינית האיראנית, תוך הצעת הקלות כלכליות משמעותיות.
מאחורי הקלעים, מי שהפך לדמות המשפיעה ביותר על עמדות איראן הוא מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, בן 67. לפי דיווחים, הוא שהוביל את הלחץ לשיגור 24 טילים לעבר ישראל בשבוע שעבר, בתגובה לתקיפה הישראלית נגד חיזבאללה בביירות - וזאת למרות התנגדות של הנשיא מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראקצ'י, שדחפו להסכם מהיר. וחידי "גבר לאחרונה" על מנהיגי איראן, לפי מקורות שציינו כי הוא נחשב למכשול המרכזי לסיום המלחמה - ודורש שיקום ההרתעה הצבאית לפני כל ויתור. שמו מוכר גם לאינטרפול: ב-2007 הוצא נגדו צו מעצר בחשד למעורבות בפיגוע בקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נרצחו 85 בני אדם.
פרטי הטיוטה שחשף הבכיר האיראני מציגים עסקה הרבה יותר נדיבה לאיראן ממה שארה"ב הצהירה עליו בפומבי. שחרור 25 מיליארד דולר, הסרת סנקציות הנפט ואישור לדלל אורניום בתוך איראן - כל אחד מהם לבדו היה נחשב לנקודת מחלוקת קשה. ביחד, הם מהווים ויתורים מהותיים מצד הממשל האמריקאי.
גם לבנון נכנסת לתמונה. מקור פוליטי לבנוני אמר לעיתון "א-דיאר" כי לאחר חתימת הסכם בין ארצות הברית לאיראן, צפויים להתחדש המגעים בין נשיא לבנון לחיזבאללה. הוא הוסיף כי ההסכם עשוי לתרום לביסוס הפסקת האש בסבב השיחות הבא בין ישראל ללבנון, שנקבע ל-22 ביוני בוושינגטון. בכיר ישראלי מסר בנפרד כי "ההסכם בין ארצות הברית לאיראן איננו סוף המשחק", וציין כי ישראל ביקשה מוושינגטון לא להגביל את פעולתה הצבאית בלבנון.
עדיין לא ברור מתי, ואם בכלל, ייחתם הסכם סופי. בינתיים, משלחת קטרית נחתה בטהרן בבוקר ראשון, כחלק מהמאמצים לסגור את ההסכם. בראשה עלי אל-ת'וואדי - אותו בכיר שהיה מעורב במגעים לשחרור החטופים מעזה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ומנהיגי פקיסטן חזו חתימה על הסכם מסגרת כבר ביום ראשון, אך טהרן העלתה ספקות בנוגע לעיתוי, בין היתר בשל מחאות פנימיות של גורמים קיצוניים. טיוטת מזכר ההבנות אינה הסכם מחייב, והמשא ומתן על פרטי מנגנון הדילול ב-60 הימים הקרובים עשוי לפוצץ את כל המסגרת. ישראל, שטרם הגיבה רשמית לדיווח הספציפי הזה, עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות ורואה בכל הסכם שמשאיר אורניום מועשר באיראן סיכון ישיר.
דונלד טראמפצילום: דונלד טראמפהסכסוך על ה-3 מיליארד דולר בין רויטרס לאמירויות נותר פתוח, בעוד ההסכם הגדול בין ארצות הברית לאיראן נמצא, לפי הדיווחים, בעיצומו של שלב הגמר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה