פיט הגסת', שר ההגנה של ממשל טראמפ, הפך ריאיון שגרתי לעימות חזיתי. הוא הגיע לתוכנית "Face the Nation" של רשת CBS כדי לדון במצב הצבאי, וסיים אותו כשהוא מאשים את ממשל ביידן בפשע לאומי: ריקון מחסני התחמושת של ארצות הברית.
המגישה מרגרט ברנן פתחה בשאלה ישירה: האם הגסת' תומך במתן אישור לאוקראינה לייצר בעצמה מיירטים למערכות "פטריוט"? הגסת' בחר לא לענות על השאלה. במקום זאת הוא הכריז כי מאגרי הנשק האמריקניים "נהדרים" ו"רק הולכים ומתחזקים".
ברנן לא ויתרה. "ישנו משבר אמיתי עם מאגרי התחמושת כרגע בתעשייה הפרטית", הטיחה בפניו. הגסת' הגיב בזעם: "זהו סיור מומצא שהמדיה רוצה לפמפם". ברנן לא התרגשה, ושלפה את הנשק הכי אפקטיבי שיש לעיתונאי: דבריו של הגסת' עצמו. היא הזכירה לו את עדותו תחת שבועה בגבעת הקפיטול, שם הודה כי ייצור ושיקום מאגרי חימוש מסוגים מסוימים עלול לקחת "חודשים ושנים".
הגסת' ניסה לצאת מהפינה: "את לא צריכה להקריא לי בחזרה את מה שהעדתי. אני שיערתי שחלק מהתחמושת לוקחת יותר זמן מאחרות. יש לנו המון ממנה. אנחנו בונים יותר מאי פעם. ממשל ביידן חילק מאות מיליארדים לאוקראינה, ולכן הנשיא טראמפ היה צריך למלא את המחסנים מחדש וזה מה שהוא עשה".
הריאיון לא הגיע מתוך ריק. שבועות ספורים לפניו קיים הגסת' שימוע בפני תת-הוועדה לענייני הגנה של בית הנבחרים, ובמקביל פורסם דוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובין-לאומיים שחשף נתונים מצמררים. לפי הדוח, במהלך המערכה האווירית האמריקנית נגד איראן שוגרו למעלה מ-850 טילי שיוט מסוג טומהוק, נעשה שימוש ביותר מ-1,000 טילים משולבים, ומספר טילי הפטריוט שנורו מוערך בין 1,060 ל-1,430. זה יותר ממחצית מהמלאי הכולל של הצבא האמריקני לפני פרוץ הלחימה.
המספרים הרשמיים מסווגים, אך הדוח בנה את הערכותיו על בסיס מסמכי תקציב של הפנטגון, נתוני רכש היסטוריים ודיווחים משדות הקרב. גם בפני חברי הקונגרס חזר הגסת' על עמדתו: "סוגיית התחמושת נופחה בצורה טיפשית ולא מועילה. יש לנו את כל התחמושת הנדרשת כדי לבצע את מה שאנחנו צריכים לבצע".
אלא שמומחים אסטרטגיים בוושינגטון אינם משוכנעים. עוד לפני המערכה מול איראן, מאגרי החימוש המדויק של ארצות הברית נחשבו "לא מספקים" לתרחיש של עימות צבאי רחב היקף מול מעצמה שוות-ערך, כמו סין, בזירת מיצר טאיוואן. השחיקה הנוספת שנגרמה במערכה עשתה את הפער הזה חמור ומסוכן הרבה יותר.
מי שמקשיב לשני הצדדים מבין שהוויכוח הוא לא רק על מספרים. הגסת' רוצה לספר סיפור של ממשל חדש שתיקן את נזקי הממשל הקודם. ברנן רוצה לדעת אם ארצות הברית בכלל מסוגלת להילחם במלחמה נוספת אחרי שכבר נלחמה באחת. שתי השאלות האלה יכולות להיות נכונות בו-זמנית, וזה בדיוק מה שמפריע לגסת' לענות עליהן ישירות.
ההתנגשות בין הגסת' לברנן צפויה להמשיך לעלות לכותרות ככל שהלחץ מהקונגרס על מצב המחסנים יגבר, ובמיוחד לנוכח הדיון בתקציב הביטחון הקרוב שבו ידרשו חברי ועדות ההקצבות תשובות מפורטות.
האם הגסת' אכן יצליח לשכנע את הקונגרס ואת הציבור שהמחסנים מלאים ושמחים, זה עוד ייוודע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה