השופט אלרון מצטרף לעתירות נגד מינוי ראבילו למבקר המדינה

שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון הגיש היום תגובה לבית המשפט במסגרת העתירות שהוגשו נגד מינויו של מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. אלרון, שהיה בעצמו מועמד לאותו תפקיד, הצטרף לטענות העותרים וביקש להקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד.

בתגובה שהגיש נכתב במפורש: "המשיב אלרון מצטרף לטענות העותרים ככל שהן מתייחסות לאי חוקיות ההצבעה השנייה, שנערכה במשכן הכנסת. כמו כן המשיב אלרון מצטרף לבקשה למתן הסעדים המפורטים בעתירות ובכלל זה לסעד הביניים של הקפאת כניסת המשיב 4 (מיכאל ראבילו) לתפקיד מבקר המדינה."

מדובר בצעד חריג ומטלטל: שופט עליון בדימוס שהתמודד בעצמו על אותו כיסא בוחר להצטרף לעתירות המשפטיות שמבקשות לבטל את הבחירה של המתמודד שניצח אותו. אלרון אינו מסתפק בהצהרה אלא מבקש סעד קונקרטי שימנע מראבילו להיכנס לתפקיד בפועל עד שבית המשפט יכריע.

ההליך שעומד במרכז הוויכוח כלל שני סבבי הצבעה בכנסת. בסיבוב הראשון לא הושג הרוב הדרוש, ורק בסיבוב השני נבחר ראבילו לתפקיד. אלרון טוען כי ההצבעה השנייה לא עמדה בדרישות החוק, ומתמקד בפגמים שנפלו לטענתו בהליך הבחירה עצמו.

עם זאת, אלרון בחר להתנער מחלק מהטענות שהעלו עותרים אחרים. על פי התגובה שהגיש, הוא אינו מאמץ את טענות ניגוד העניינים שהועלו נגד ראבילו, בהן גם אלו שהעלתה חברת הכנסת נעמה לזימי באמצעות באת כוחה עורכת הדין גבי הולץ-לכנר. אלרון מצמצם את עמדתו לשאלה אחת בלבד: האם ההצבעה השנייה הייתה חוקית.

הבחירה הזו אינה מקרית. אלרון מציב קו ברור בין הטיעון שנוח לו לאמץ, שאלת תקינות ההליך, לבין הטיעון שהוא מסרב לאמץ, שאלת כשירותו של ראבילו עצמו. כך הוא שומר על מעמד של מי שפועל למען שלטון החוק, ולא כמתמודד שניצח שמנסה להפיל את יריבו בדרכים אחרות.

הסערה סביב הליך מינוי מבקר המדינה נמשכת כבר זמן רב. מדובר באחד התפקידים הפיקוחיים המרכזיים במדינה, והמאבק על זהות הממלא אותו מלווה בעתירות משפטיות, האשמות הדדיות ומחלוקות על פרשנות הנוהל הקבוע בחוק.

כעת הכדור עובר לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע אם לקבל את בקשת הביניים ולעצור את כניסת ראבילו לתפקיד, או לאפשר לו להתחיל לכהן בזמן שהעתירות ממשיכות להתברר. ההכרעה הזו, עוד לפני הדיון לגופן של העתירות, עשויה להכתיב את המציאות בשטח למשך חודשים.