ועדת הכנסת אישרה חסינות לגוטליב על חשיפת איש שב"כ

ועדת הכנסת אישרה היום (שני) את בקשת החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) מפני העמדה לדין פלילי, בתום שלושה ימי דיונים סוערים. ההצבעה הסתיימה ברוב של 11 מול 3, כאשר כלל חברי הקואליציה בוועדה תמכו בבקשה. ההחלטה תועבר כעת לאישור מליאת הכנסת, המתוכנן ליום רביעי, ושם צפוי לה רוב בשל תמיכת הסיעות החרדיות.

טלי גוטליבצילום: טלי גוטליב

גוטליב נאשמת בגילוי ופרסום מידע חסוי לפי חוק שירות הביטחון הכללי, עבירה שעונשה המירבי שלוש שנות מאסר. לפי כתב האישום שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בינואר 2024 פרסמה גוטליב בחשבון הרשת החברתית שלה צילום מסך מכתבה באתר "עדנה קרנבל", שבו נחשף שמו המלא של בן זוגה של שקמה ברסלר - כעובד שב"כ. הפרסום נצפה לפי הנתונים שהציגה המדינה כ-400,000 פעמים, וזכה ל-1,000 חיבובים ו-500 שיתופים. ראש השב"כ דאז, רונן בר, הגיש תלונה פלילית ביום הפרסום עצמו.

ברסלר, המכונה בגרסה החדשה פרופ' שקמה ברסלר, היא ממובילות המחאה נגד הרפורמה המשפטית. הכתבה באתר "עדנה קרנבל" שצילום המסך שלה פורסם על ידי גוטליב טענה, בצורה שמוגדרת כשקרית, לקשר בין בן זוגה של ברסלר לבין יחיא סינוואר ארבעה ימים לפני ה-7 באוקטובר.

צילום: גלי בהרב-מיארה

הוועדה קבעה כי מתקיימות שתי עילות לחסינות לפי חוק חסינות חברי הכנסת: הראשונה, שהמעשה נעשה במילוי תפקידה כחברת כנסת; והשנייה, שכתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה. בעד הבקשה הצביעו חברי הכנסת אופיר כץ, ניסים ואטורי, עמית הלוי, משה סעדה, אביחי בוארון, שמחה רוטמן, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יצחק גולדקנופף, מישל בוסקילה ולימור סון הר-מלך. נגד הצביעו עודד פורר, נאור שירי ומירב בן ארי. שלושה חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, אחמד טיבי, וואליד טאהא ופנינה תמנו-שטה, נמנעו מהצבעה בשל היעדרות מיותר ממחצית ישיבות הוועדה.

גוטליב לא הותירה ספק לגבי כוונותיה. בסיכום דבריה לפני ההצבעה אמרה: "חשפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר בכוונת מכוון. לי היה ברור כשמש שהיו כאן חתרנות ומרד שהשב"כ לא חקר". היא הוסיפה: "אם לא הייתי מבצעת עבירה לא הייתי צריכה חסינות", אך טענה כי כתב האישום אינו מייחס לה את פרסום השם ישירות, אלא שיתוף של ידיעה שכבר הופצה ברשת. לפי הנתונים שהציגה המדינה, הפרסום עודנו מצוי בחשבונה ברשת החברתית, ולפי הנטען בכתב האישום היא "הצהירה כי תמשיך גם בעתיד לבצע עבירות של חשיפת, גילוי ופרסום מידע שהינו חסוי על פי חוק או החלטה שיפוטית, כל אימת שתמצא לנכון".

הדיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים היו טעונים ורווי עימותים. גוטליב הטיחה ביועמ"שית בהרב-מיארה: "את רודפת. אתם מתנהגים כמו ארגון פשע". יו"ר הוועדה, אופיר כץ, קטע את היועמ"שית מספר פעמים ואמר לה: "את בוחרת להתנהג כיו"ר אופוזיציה, במשך ארבע שנים את רודפת רק אחרי הימין ועיוורת לכל דבר אחר". סגן השר אלמוג כהן, שצרח על בהרב-מיארה בדיון קודם, הוצא מהאולם. בדיון היום החליט פרקליט המדינה עמית איסמן לנטוש את הדיון לאחר שלא קיבל רשות דיבור מיו"ר הוועדה.

בדיון האחרון לא נכחה בהרב-מיארה בעצמה ושלחה את נציגיה. בדיונים הקודמים ישבה היועמ"שית שעות ארוכות, ספגה האשמות ותקיפות מצד גוטליב וחברי הקואליציה, ולרוב לא הגיבה. כאשר דיברה, הסבירה כי חוות הדעת המקצועית של השב"כ "סודית ביותר" וניתנת לעיון בלבד בחדר יו"ר הוועדה. בהרב-מיארה הדגישה כי "החסינות לא נועדה לאפשר לחברי כנסת לעשות עבירות פליליות ממניעים פוליטיים", וכי "החקירה נפתחה בעקבות פנייה של שירות הביטחון הכללי, בשל הסיכון שנוצר מחשיפת פרטיו של לוחם שפרטיו אסורים בפרסום בעת מלחמה". לדבריה, "קבלת הבקשה לקבוע כי עומדת חסינות במקרה הזה תפגע בצורה קשה בשוויון בפני החוק ובאינטרס הציבורי".

בדיונים ניכרה גם התלקחות בין חברי אופוזיציה וקואליציה סביב שאלת העתיד הפוליטי. חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד איים: "בקרוב חבר הכנסת סגלוביץ' ימונה לשר לביטחון פנים - הוא לא ישכח את מה שקרה כאן". כץ ענה לו בלגלוג: "מה תעשו לנו? צינוק?" ולאחר מכן הוסיף: "לשר לביטחון לאומי אסור להתערב בחקירות, עד שסגלוביץ' יהיה השר לביטחון לאומי - ואז מותר. תרשמו לעצמכם". בין חברי הכנסת חלפו גם האשמות כבדות: חברת הכנסת לימור סון הר-מלך הטיחה באנשי יש עתיד כי ראש מפלגתם "נפגש עם פדופיל מורשע", ובתגובה נקרא הליכוד "מפלגה ניאו-נאצית".

חברת הכנסת שמחה רוטמן, שתמך בבקשת החסינות, אמר כי המעשה של גוטליב חמור, אך ציין חשש לאכיפה בררנית. חבר הכנסת יואב סגלוביץ מהאופוזיציה טען לעומתו כי "מדובר בעבירה פלילית מובהקת וכי מתן חסינות במקרה זה משדר לחברי הכנסת כי מותר לנו הכל". ראוי לציין כי כתב האישום הוגש כשנתיים לאחר האירוע, ורק לאחר שראש השב"כ הנוכחי, דוד זיני, ביקש משר הביטחון לחתום על המסמך המאפשר את הגשתו.

החסינות שאושרה היא חסינות מהותית - סוג שאינו ניתן להסרה ועומד לחבר הכנסת גם לאחר תום כהונתו, בניגוד לחסינות הדיונית הרגילה. עם זאת, היא מוגנת רק בתקופת הכנסת הנוכחית. אם לא תאושר החסינות בכנסת הבאה, תידרש גוטליב לבקש אותה מחדש. מליאת הכנסת צפויה להצביע ביום רביעי, ולאחר מכן צפויה ההכרעה להיבחן בבית המשפט הגבוה לצדק.