מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2026 ירד ב-0.3%, נתון חיובי שהפתיע את הכלכלנים שציפו לירידה של 0.1% עד 0.2% בלבד. קצב האינפלציה השנתי נותר על 1.9%, בדיוק כמו בחודש הקודם, ומציב את ישראל בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה לשנה עשירית ברציפות. אלא שמאחורי הנתון הכולל מסתתרת תמונה מורכבת יותר, שמשקפת שוק דיור בקצבים שונים לחלוטין.
הסעיף שהשפיע ביותר על הירידה החודשית היה סעיף נסיעות לחו"ל, שצנח ב-16.9% וגרע לבדו 0.4 אחוז ממדד החודש. ירידות נוספות נרשמו בסעיף התחבורה שירד ב-2.7%, וסעיף הריהוט וציוד לבית שרשם ירידה של 0.1%. לעומת זאת, עליות בולטות נרשמו בסעיף ההלבשה שעלה ב-1.9%, תרבות ובידור שזינק ב-1.1% עם פתיחת עונת הקיץ, ומחירי המזון נותרו ללא שינוי.
הנתון המדאיג ביותר בפרסום נמצא בשוק השכירות. מדד שירותי הדיור קפץ ב-0.8% בחודש מאי, והפערים בין קבוצות השוכרים השונות הם דרמטיים. שוכרים שחידשו חוזה שילמו בממוצע 2.5% יותר מהשנה הקודמת. לעומתם, שוכרים חדשים שעברו לדירה שבה התחלף הדייר ספגו זינוק של 6.8% - שיעור העלייה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2023. בתל אביב מדובר בעלייה ממוצעת של כמעט 500 שקל בחודש, ובממוצע ארצי כ-270 שקל.
הסיבות לזינוק בשכר הדירה מגוונות. עונת הקיץ בשוק השכירות מתחילה מיד לאחר פסח, ובשנה זו חל הפסח באפריל - ולכן לחץ הביקוש התבטא בנתוני מאי. מעבר לכך, אלפי מפונים מבתים שנהרסו במלחמה נוספו למעגל השוכרים, ומשקיעי הנדל"ן צמצמו רכישות דירות בתקופה האחרונה, מה שמקטין את ההיצע להשכרה.
בניגוד לשוק השכירות, מחירי הדירות עצמן ממשיכים לרשום ירידות. מדד מחירי הדירות הכללי ירד ב-0.3% בחודשים מרץ-אפריל 2026, ובהשוואה שנתית מדובר על ירידה מצטברת של 1.3%. הפילוח הגיאוגרפי מגלה תמונה מפוצלת: ירושלים ירדה ב-2.0% בחודש, חיפה ב-1.9%, הדרום ב-0.9% והצפון ב-0.2%. לעומתם, מחוז תל אביב דווקא רשם עלייה של 0.7%, שנסמכת על שוק מבוסס רוכשים אמידים שמחירי הדירות בו מגיעים לכ-5 מיליון שקל.
לראשונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם מדד מחירי קרקעות למגורים, המספק נתון מפתיע: בשנת 2025 ירדו מחירי הקרקעות ב-4.9% לעומת 2024, כאשר מחירי קרקעות לבנייה צמודת קרקע צנחו ב-18.1%. מאז השיא שנרשם בשנת 2022 איבד המדד כרבע מערכו. ואולם הירידה הדרמטית הזו בקרקעות טרם תורגמה לירידה מקבילה במחירי הדירות, דבר המצביע על כך שהיזמים אינם מגלגלים את החיסכון לרוכשים.
חלק מהסיבה לכך נמצאת בעלויות הבנייה. מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.6% בחודש מאי ובשיעור של 3.5% בשנה האחרונה. הגורם המרכזי אינו מחומרים אלא שכר העבודה בענף, שזינק ב-5.3% בתוך שנה - נתון שמסביר מדוע הירידה בקרקעות אינה מוצאת את דרכה לקונים.
רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי בבנק מזרחי טפחות, מצביע על הסעיף הבעייתי. "ראוי לציין התייקרות משמעותית בחוזי שכירות חדשים. לא מסתמנת התקררות של סעיף חשוב זה, המהווה כרבע מסך המדד", אמר מנחם, ששיבח את הנתון הכולל אך הזהיר מפני ההשלכות לריבית. המדד ללא דיור וללא עונתיות ירד ב-0.5%, נתון שמדגים עד כמה סעיף הדיור הוא שמושך את המדד הכללי כלפי מעלה.
השאלה המרכזית שמדד מאי מציב היא מה יעשה בנק ישראל בישיבת הריבית הבאה באוגוסט. מנתוני חוזי הריבית העתידיים עולה שהשוק מתמחר הפחתה של 0.25% בהסתברות של כמעט 96%. לפי הניתוחים, הנתונים מצדיקים לכאורה הפחתה חדה יותר של 0.5%, שכן האינפלציה השנתית עומדת על 1.9%, אינפלציית המגמה של הלמ"ס עומדת על 1.4% בלבד, ובניכוי סעיף הדיור היא יורדת מתחת ל-1%. אולם בנק ישראל צפוי לנקוט בזהירות מרבית בשל שורת אי-ודאויות: ההסכם הזמני בין ארצות הברית לאיראן, מצב הגירעון, הבחירות הקרובות, ואפשרות לחידוש המלחמה.
הנתונים של מאי ממחישים את הפיצול שמאפיין את שוק הדיור הישראלי כיום: מחירי הרכישה ירדים, אך דיירי שכירות ממשיכים לשאת בנטל הולך וכבד. כל עוד שוק השכירות ממשיך לנסוק, בנק ישראל ימצא קושי להצדיק הורדות ריבית מהירות, גם אם שאר הנתונים מצביעים בבירור על כיוון זה.
נתוני מאי מספקים לבנק ישראל הצדקה להפחתת ריבית, אך הזינוק בשכר הדירה צפוי להגביל את קצב ההפחתות לצעדים מדודים של 0.25% בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה